מחשבה תחילה

מרדכי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים ועמית המכון למחשבה ישראלית, משוחח עם אבנר בן-זקן על המשבר העמוק שמאיים על עתידה של החברה הישראלית: פוליטיקה של שבטים, זהויות וכוח.

כהן טוען כי ישראל נמצאת בעיצומו של מאבק על זהותה. לדבריו, קבוצות שונות בחברה הישראלית, חרדים, מתנחלים וחלקים מהחברה הערבית, אינן מסתפקות עוד במאבק לשיפור מצבן האזרחי או הכלכלי. בשיחה הוא מנתח את הברית הפוליטית שבנה בנימין נתניהו בין הקבוצות הללו, ואת הדרך שבה היא מובילה לפירוק הממלכתיות וליצירת ישראל שבטית, לאומנית ומשיחית.

פרק על הצורך הדחוף בחזון ישראלי חדש, כזה שפותח את השורות, משלב את החברה הערבית, ומציע דרך דמוקרטית אמיצה לחידוש הסיפור הישראלי.

פרופ' יגאל שוורץ, חוקר ספרות ותרבות ישראלית, משוחח עם אבנר בן-זקן על העשור שבו ישראל החלה לספר לעצמה סיפור אחר לגמרי.

בספרו "מתקומה לשואה" טוען שוורץ כי בין אמצע שנות השמונים לאמצע שנות התשעים התרחש בישראל מהפך תודעתי עמוק: הנרטיב הציוני המאחד, שנשען על תקומה, חלוציות ובניין המדינה, החל להתפרק. במקומו נוצר מרחב חדש של ריבוי זהויות, זיכרונות וקולות, נשים, מזרחים, דתיים, עולים וקבוצות נוספות שביקשו לספר את סיפורן בעצמן.

פרק על ספרות, זיכרון ופוליטיקה, ועל השאלה איך הסיפורים שאנחנו מספרים על העבר ממשיכים לעצב את האופן שבו אנחנו מבינים את ההווה, עד השבעה באוקטובר ואחריו.

פרופ' סמי סמוחה, מן הסוציולוגים הבולטים בישראל, משוחח עם אבנר בן-זקן על השסעים שמעצבים את החברה הישראלית, ועל השבר החדש שמאיים לפרק אותה מבפנים.

לצד השסעים המוכרים בין יהודים לערבים ובין דתיים לחילונים, סמוחה מזהה בשנים האחרונות שסע פוליטי שהלך והעמיק עד כדי כך ששני המחנות מתקשים לדמיין חיים משותפים במסגרת אחת. לדבריו, המשבר סביב המהפכה המשטרית הפך את המחלוקת הפוליטית לשבר חברתי עמוק, החופף במידה רבה גם למתח העדתי הישן.

פרק על חברה שנקרעת בין זהויות, זיכרונות ומחנות, ועל השאלה האם עוד אפשר לשקם אמון ולבנות מחדש מרחב ישראלי משותף.

ד"ר אורי לשמן, מוזיקולוג ועמית במכון למחשבה ישראלית, מתארח לשיחה עם אבנר בן זקן על המוזיקה הישראלית, ועל האופן שבו היא מספרת את סיפורה של הישראליות הרבה לפני שהסיפור הזה מצליח להתנסח במילים.

דרך שירת הכיסופים של הציונות בגולה, הזמר העברי של ימי היישוב, מוזיקת המשוררים של שנות החמישים והמוזיקה העכשווית שמעמידה במרכז את חוויית הפרט, ד"ר לשמן מציע לקרוא את תולדות המוזיקה הישראלית כתולדות הזהות הישראלית עצמה.

פרק על צליל ישראלי שנולד מערבוב בין מזרח ומערב, בין קולקטיב ליחיד, ובין מסורות שונות.

ד"ר בת אל רביד יוסף, אדריכלית ומתכננת ערים המתמחה בתכנון מרחבי דמוקרטי ועמיתה במכון למחשבה ישראלית, מגיעה לשיחה על אחד הכלים החזקים ביותר בעיצוב החברה הישראלית: המפה.

בשיחה עם פרופ' אבנר בן-זקן היא מסבירה איך קווים שנמתחים על מפות אינם רק עניין תכנוני, אלא החלטות שמעצבות יחסי כוח חברתיים, כלכליים ופוליטיים. לדבריה, חלק משורשי המשבר הישראלי נטועים כבר במדיניות התכנון של שנות החמישים, שבה גבולות ומרחבים עוצבו לפי שיקולים דמוגרפיים, אתניים, לאומיים ודתיים, ולא מתוך ניסיון לבנות זהות מרחבית משותפת.

פרופ׳ דוד אוחנה, מהבולטים שבחוקרי ההיסטוריה של הרעיונות בישראל, בשיחה עם אבנר בן זקן על המשבר העמוק שבו נמצאת המדינה. לדבריו, זהו אינו רק משבר פוליטי או חברתי, אלא תוצאה של התנגשות בין שני חזונות ציוניים גדולים: שניהם ניסו לעצב את ישראל לפי מודלים שיובאו מאירופה, ושניהם התקשו להבין את המרחב שבו ביקשו לפעול.האם העתיד של ישראל נמצא דווקא בזהות ים-תיכונית חדשה? ומה אפשר ללמוד מהכישלון של שני החלומות הגדולים שניסו לעצב אותה?

פרופ‘ מירב אהרון גוטמן מציעה תזה שמפרקת את מפת הכוחות המוכרת בישראל. הקרב על עתיד המדינה, היא טוענת, לא יוכרע בתל אביב, בעוטף, או אפילו בהתנחלויות. הוא יוכרע בערים הבינוניות. הערים האלה הן מזמן כבר לא "פריפריה חלשה". הן הלב של מעמד הביניים - האנשים שעובדים, משרתים בצבא, משלמים מיסים ומחזיקים את המדינה על הגב. ועכשיו? נמאס להן שמתעלמים מהן.

מי שיבין את זה – ינצח. מי שלא – יישאר מאחור.

החרדיות המודרנית גילתה את הכוח המדינתי – והיא לא מתכוונת לעצור.ד״ר דוד סורוצקין (״לידתה של היהדות הנורמטיבית״) בצלילת עומק אל השורשים ההיסטוריים של החרדיות. ממישטור חברתי וסגפנות בימי הביניים, ועד לחיבור הלאומני-פוליטי של ימינו שמאיים על יסודות הציונות, תנועת ההשכלה והזהות הישראלית עצמה. פרק שמבהיר מהי הסכנה הניצבת בפני כולנו!

פרופ׳ חביבה פדיה בשיחה עם פרופ׳ אבנר בן זקן על גלגוליה של המשיחיות היהודית - מן המקרא, דרך הקבלה והשבתאות, ועד לציונות הדתית של ימינו. כיצד הפך רעיון הגאולה מכוח רוחני לפרויקט פוליטי־טריטוריאלי? ומדוע המדינה עצמה הפכה בעיני חלק מהזרמים המשיחיים למכשול שיש לפרק?שיחה על דת, פוליטיקה ומה שביניהן

פרופ‘ תמר הוסטובסקי ברנדס ועו"ד עידו דמבין בשיחה פתוחה על תזת 'הכל אנטישמיות‘: האם הביקורת הבינלאומית הגוברת היא תוצאה של שנאה עתיקה, או של המדיניות הישראלית במלחמה בעזה? והאם המסגור של כל ביקורת כ״אנטישמיות״ משרת או פוגע בנו?.שיחה על גבולות הביקורת, הסברה ומה שביניהן