בפרק זה נשוחח עם פרופ' רונית אנדוולט, חוקרת בבית הספר לבריאות הציבור מקימת המגמה לתזונה והתנהגות, תזונאית, לשעבר מנהלת המחלקה לתזונה וקידום בריאות במכבי ואחר כך מנהלת אגף התזונה של משרד הבריאות.
בין הנושאים נשוחח על אתגרים בשינוי סביבת המזון , כיצד מחקר מוביל למדיניות ולשינוי.

בפרק זה נשוחח עם פרופ' שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק על משמעות מאפייני התפקוד היום יומי לבריאות ואיכות החיים של אנשים המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות (ADHD).
נשמע איך נלמדו ומוקדו הקשיים בתהליך המחקר? כיצד מאותרים הקשיים בגילאים השונים בעזרת כלי האבחון שפותחו במעבדה לתפקוד אנושי מורכב ואיך המחקר לאיתור הקשיים הוביל לפיתוח שיטות התערבות המשפרות את התפקוד, הבריאות ואיכות החיים של ילדים בני נוער ומבוגרים עם ADHD.

בפרק זה נשוחח עם ד״ר קרן אור חן - ראש המרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה
על הקשר בין הגוף והנפש מלווה אותנו לאורך כל חיינו. תהליכי השינה מיוצגים בצורה משמעותית דרך תהליכי השינה שלנו ובתקופות משבר ולחץ השינה שלנו היא המוטיבציה הראשונית שמושפעת, נפגעת ופוגעת בכל התהליכים הפיזיולוגיים, נפשיים, רגשיים וקוגניטיביים.  ההרצאה  תציג את תיאור סוגי ההשפעות של חסך שינה. יושם דגש על הפרת השגרה בתקופות משבר, שינוי דפוסי יום ולילה והפיכת מקצבי השינה תוך מתן מענה מעשי  לקשיים אובייקטיביים של אנשים שנמצאים במצבי לחץ, או שמצבים אלו מפרים את איכות וכמות שנתם.

בפרק זה נשוחח עם ד״ר ניר שלו מהחוג לגרונטולוגיה על קשב: היכולת המופלאה שלנו ״להגביר״ מידע חשוב מהסביבה שלנו, להתעלם ממידע שאינו רלוונטי, ולעשות את כל זה כשאנחנו מתמודדים עם עומס גבוה מאוד. מה מושך את הקשב שלנו? מהם קשיי קשב? כיצד ניתן למדוד אותם? והאם יש קשר בין הגיל שלנו לבין היכולת להישאר קשובים?

בפרק זה נשוחח עם פרופ’ ענת גסר-אדלסבורג, ראשת בית הספר לבריאות הציבור, על התפקיד המכריע של תקשורת בריאות בעידן של משברים גלובליים. איך מעבירים לציבור מידע בצורה שקופה כשאין ודאות מלאה? מדוע הכרזות נחרצות עלולות לפגוע באמון הציבור דווקא כשצריך אותו ביותר? נעמיק גם בשיטה פורצת הדרך של Positive Deviance – איך הצליחה גישה זו להניע קהילות לפעולה במקומות שבהם התערבויות מסורתיות נכשלו? פרק מעורר חשיבה על חיבור בין מחקר, תקשורת, וא. נשים, עם תובנות שכולנו יכולים לקחת לחיים המקצועיים וגם האישיים. 

בפרק נשוחח עם פרופ' גיא יצחקוב, ראש החוג לשרותי אנוש על הקשבה. נדבר מהי הקשבה באיכות גבוהה, מה התועלת שלה לדוברים, מקשיבים וארגונים ומדוע קשה לנו להקשיב.

בפרק היום נשוחח עם ד"ר רינת פניגר שאל מבית הספר לטיפול באומנויות על ליצנות במצבי משבר. האם "מותר" לצחוק גם במצבים ממש קשים? מה טיפולי במשחק? האם משחק ומשחקיות הם מושגים שקשורים רק לילדים? מה הקשר בין משחקיות, חיילים ומלחמה? ואיך ליצנים קשורים למחנות פליטים ולאיזורי אסון?

בפרק נשוחח עם ד"ר שירה ברזילי מהחוג לבריאות נפש קהילתית על התופעה המורכבת של אובדנות. מה קורה כשהכאב גדול מדי? נדבר על תובנות מחקריות שעולות מאנשים שהתמודדו עם מחשבות אובדניות, נחשוף את המיתוסים הנפוצים סביב הנושא ונלמד כיצד להושיט יד לאדם במצוקה. הצטרפו אלינו למסע רגיש ומעמיק אל הנפש האנושית, בשאיפה לחזק את החיבור לחיים ולהפיח תקווה.

במפגש ה-7 נשוחח עם פרופ' ברכה ניר, מהחוג להפרעות בתקשורת, על איך הופכים להיות בלשנית, על הדהוד לשוני, על שפת הכדורגל, ועל מה עומד מאחורי ביטויים כגון 'הותר לפרסום'. פרופ' ניר תדבר על מחקר בלשני פונקציונליסטי, על החשיבות של חקר השפה למדע בכלל ולמקצועות הבריאות בפרט, ועל אחריות לשונית.

מפגש השישי נשוחח עם ד"ר אריק חשין, מהחוג לשירותי אנוש, על תפקידן של רגשות בארגונים. נדבר על האופן שבו ביטוי רגשות בארגונים משפיע על מערכות הקשרים הבין אישיות. איזה רגשות טוב ומקובל להביע בארגון ואילו פחות,  וכיצד התקשורת הדיגיטלית משפיעה על כל אלו.  ממה כדאי להימנע ברושם ראשוני? ניגע בשימוש בביטוי רגשות במתן שירות בטלפון לעומת בצא'ט, ואפילו במנהיגות ורגש. היה מרגש :-)