מי השילוחואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה.בזה הענין הראה הש"י איך היה באפשר להביא השבטים בגלות מצרים ועיקר היה הפירד שהתחילו להפרד, כי בעת שישראל באחדות לא יוכל לשלוט עליהם שום דבר.והענין בזה היה שפירש יוסף מן השבטים, כי בעוד שיעקב אבינו היה קיים לא היה ניכר ממנו מי הוא הגדול שבשבטים כי לפעמים היה מקרב את זה יותר ולפעמים זה יותר, איזה שהיה ישר בעיניו באותה שעה, אך קודם לפטירתו בשעה שברכם ואמר ליהודא ישתחוו לך בני אביך אז הכירו כלם כי יהודא גבר באחיו, ולכך לא היה יוסף יודע איך להתנהג, באם להושיב את יהודא בראש הלא הוא מלך ואסור לזלזל במלך, ובאם שישב הוא בעצמו בראש הלא יודע בעצמו כי יהודא הוא הראש ע"כ ישב בפני עצמו ולא עם השבטים, והשבטים דנו אותו שעשה זאת מחמת שנאה ולכך נענשו להיות בגלות כי היה להם לדונו לכף זכותוגם ליוסף נחשב לחטא על אשר הניח להם מקום לטעות בו, כי באמת היה לו להתנהג שהוא ישב בראש מאחר שלעת עתה הוא מלך, אך בלבו היה צריך לידע כי יהודא גדול ממנו. ובאמת מאחר שהשבטים טעו בו היה נמצא בדבר שמץ מנהו לעיני אדם, וע"ז צריך האדם להתפלל תמיד לפני השם יתברך שלא יבוא בדעתו לדון את חבירו לחוב, וגם שחבירו לא ידונו לחוב וע"ז נענשו השבטים שעברו על שהיו צריכים לדונו לכף זכות.שלמה כ״ץ, קרליבך, שירת דוד, אפרת, מי השילוח

בס׳דשם משמואל - וישבבמדרש רבי שמואל בר נחמני פתח כי אנכי ידעתי את המחשבות שבטים הי' עוסקין במכירתו של יוסף, ויוסף הי' עסוק בשקו ובתעניתו ראובן הי' עסוק בשקו ובתעניתו ויעקב הי' עסוק בשקו ובתעניתו ויהודה הי' עסוק ליקח לו אשה והקב"ה הי' עוסק בורא אורו של מלך המשיח.והרה"ק רבי ר' בונם מפרשיסחא אמר שיהודה חשב בעצמו שלו לא יועיל שום תשובה באשר הי' יכול להשיבו אל אביו ע"כ נשא אשה אולי יעלה אותו אחד מבניו.וזקיני זצללה"ה מקאצק כשסיפרו לפניו זה המאמר אמר חס לי' לרבינו זצללה"ה שיאמר ככה שאיש יסמוך על בניו שיתקנוהו, רק בודאי כך אמר שמאחר שחשב שאבד כל מה שסיגל מיום היותו, על כן התחיל מחדש לעבוד את ה' והתחיל ממצוה ראשונה שבתורה.ונראה לפרש עוד ע"ד פירוש הרה"ק מפרשיסחא, דהנה איתא בספרים מה בין אברהם אבינו ע"ה לבין צדיקים שקדמוהו שצדיקים שקדמוהו הסתפקו עצמם בשלימות נפשם, אך אברהם אבינו ע"ה הי' כל מגמתו שיצא ממנו אומה שלימה קוראים בשם ה' שיתגדל ויתקדש שמו יתברך בכל העולם.ובודאי כל זרעו אחריו הצדיקים הלכו בדרכיו שכל מגמתם הי' למען כבוד הש"י שיתרבה בעולם, וכולם ידעו שצריכין להוליד בנים למען יהי' קיבוץ עדה שלימה קוראים בשם ה', והנה כולם הי' עוסקים בשקם ותעניתם לתקן פגמם, אך יהודה המציא דרך חדש מאד נעלה, כי בין כה וכה צריכין אנו ראשית לראות שיהי' צורך גבוה נעשה, ואפי' ח"ו אין לנו עוד שום תיקון, מכל מקום, חלילה לנו לגרוע מצורך גבוה להעמיד עדה קוראי בשם ה', כי עבדים אנחנו להש"י ואחת היא אם נתקן עצמנו או לא, העיקר שלא יפסיד הש"י.וכעין ששמעתי מהרה"ק ר' אברהם המלאך שפי' דברי הש"ס ברכות שרבי יוחנן בן זכרי בכה ואמר איני יודע איזה דרך מוליכין אותי, ותמוה כי ח"ו לומר שריב"ז לא הי' ממארי דחושבנא, ואמר ז"ל שיש שני מיני צדיקים, יש צדיק אשר אם ח"ו פגם בדבר מה אינו זז משם עד שמתקן תיכף הפגם, ויש צדיק עוד גבוה מזה שאפי' אם ח"ו פגם בדבר אינו פונה מעבודתו לתקן את הפגם כי באותו רגע שהוא עוסק לתקן את עצמו הרי הוא עובד את עצמו, אלא הוא עובד והולך להלאה את הש"י ואינו משגיח על עצמו כלל, וזה מעלה גדולה מאד, ומ"מ הפגם צריך תיקון, וע"כ צדיק כזה יוכל להיות לפעמים שיצטרך ללכת לגיהנם למרק ולתקן הפגם, וצדיק גדול כזה הי' ריב"ז ע"כ אמר איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי.וכעין זה הי' יהודה שלא השגיח על עצמו לתקן הפגם רק לעבוד עבודתו צורך גבוה להעמיד אומה ישראלית קורא בשם ה', וזהו אורו של מלך המשיח שאינו משגיח על תיקון עצמו רק על תיקון ישראל כמו שאמר דוד המלך ע"ה ואלה הצאן מה עשו תהי ידך בי ובבית אבי, ואיתא בפסיקתא שאמר משה על עצמו יאבד משה כיוצא בו ואל יהי' ניזוק צפורנו של אחד מהם, וכ"ז הי' להם משורשם שהוא יהודה.חסידות, פרשת שבוע, וישב, שלמה כ״ץ, שירת דוד, אפרת, קאצק, פשיסחה

שיעור בפרשת ויצא, על פי ׳הברכת אברהם׳ מסלוניםתורה, חסידות, סלונים, בעל שם טוב, שלמה כץ, שירת דוד

בס׳דכי תבואהיום הזה י"י אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה וכו' ושמרת ועשית אותם בכל לבבך וכו' (דברים כו טז).בית אהרןהיום הזה י"י אלקיך מצוך לעשות. פי' ה׳ מצוה לעשות המצות כמו היום הזה.כמו שבסדר היום הוא ברישא חשוכא והדר נהורא. כן צריך כל בר ישראל לעשות בתחילה מצות הש"י הגם שאינו מרגיש שום טעם ושום תענוג בהמצות, רק בהאמונה שהש"י צוה לעשות. ואח"כ עוזרו הש"י שמרגיש טעם ותענוג גדול בעשיות המצותאגרא דכלאיש לדקדק:א) מהו היום הזה, וכי ליום הזה בלבד נצטוו, ואדרבא מקודם לזה מדבר במצות התלויות בארץ דייקא. ודרשת רז"ל ידוע שאמרו (ספרי ואתחנן ו' ו') בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ועדיין אנו צריכין למודעי מפני מה ייחד הדבר הזה בכאן דייקא, ולא אחר כל סיום מצות התורה.ב), למה לא אמר בקיצור מצוך לעשות את החוקים ואת המשפטים בכל לבבך וכו'.ג) התחיל בעשיה בלבד, וסיים בשמירה ועשייה.ד) למה השמיט בכל מאדך.על כן אחשבה דהנה כל התרי"ג מצות מחויב כל איש ישראל לקיים, בכדי לתקן כל שיעור קומתו רמ"ח איבריו בקיום רמ"ח מצות עשין, ושס"ה גידיו בשמירת שס"ה לאוין, ועל ידי זה ישתלם לו החלוקא דרבנן להתלבש בו בבואו לראות את פני י"י בחיים הנצחיים, וכל אשר בו מום דהיינו בחסרון אבר לא יקרב, על כן צריך האדם להתגלגל לקיים כל התרי"ג מצות.והנה מה יעשה האדם במצות התלויות בארץ בשעה שאין ישראל שרויין על אדמתם, וכן במצות שאי אפשר לו לקיימם בבחירתו רק בהזדמנות סיבה, כגון פדיון הבן באין לו בן בכור, וכיוצא במצות. קיימו וקבלו רז"ל שצריך האדם לעסוק בדיניהם ואופני קיומם, ויצפה במחשבתו בלבבו ונפשו מתי תבא לידי ואקיימנו, ויוחשב לפני הבורא כל כאלו מקיימם, כיון שממנו אין מונע דבר למד ויודע תכסיס המצוה.והנה תתבונן שמכאן עד סיום התורה אין עוד ממנין תרי"ג, רק ג' מצות הליכה בדרכיו ית' (דברים כח ט), ומצות הקהל (דברים לא יב), ומצות כתיבת ספר תורה (דברים לא יט), לכל אלה הג' מצות אפשר לקיים בכל עת, כי מצות הקהל גם כן מצוה לקיים בכל עת גם כשאין מלך בישראל, לאסוף אסיפת במועדי י"י לדרוש מענייני דיומא, וכמו שאמרו רז"ל (מגילה ד' ע"א) משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין הלכות החג בחג. והנה לפי זה בכאן הוא סיום המצות התלויות בארץ והתלויות בסיבה.וז"ש היום הזה י"י אלקיך מצוך לעשות את החוקים וכו', ור"ל י"י אלקיך מצוך לעשות כל המצות ביום הזה, הגם שעדיין לא באת אל הארץ ולא הזדמנו לך הסיבות, ושמא תאמר האיך אפשר זה לקיים כל המצות ביום הזה, אמר הכתוב ושמר"ת ותצפה מלשון ואביו שמר את הדבר וכו' (בראשית לז יא), תצפה מתי יבוא לידי ואקיימנו ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך, ר"ל על ידי זה שיהיה הסכמה חזקה בלבך ונפשך לקיים בעת ההזדמן לעשיה, יחשב לפני הבורא כל ויהיה לרצון כאילו קיימת בפועל כל המצות, והבן:כי תבוא, שלמה כ״ץ, תורה, אפרת, שירת דוד, פרשת שבוע, חסידות

כי תצא - זרע קודשכי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנוע"פ מה שפי' ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם שבונה ירושלים ה'
ובמה בונה אותה? בימינו, ע"י הימים שלנו, שבכל יום כשאדם עובד אותו י"ת הכל לפי מעשיו בונה את ירושלים ובהמ”ק.יש בונה ביום אחד שורה שלימה ויש מניח למשל לבינה אחתֿ, כן בונה האדם מישראל שעובד ה' בכל יום עד שיהי' נבנה בשלימות במהרה בימינו.וכן שמעתי מהרב הקדוש מוה' אלימלך זצ"ל שכשעשה עליות נשמה ראה שנושאים את כלי הבהמ"ק ואמרו לו שהם אותם הכלים שהוציא הוא מהגלות ופ"א אמר שנפלה בית טומאה א' בצורה גדול' מאוד ובכל יום עולים אלפי אלפים בעלי מלאכות בנאים ולבנות החומה, אבל יש לי שומר טוב שכשהרב מוה' יעקב יצחק מלאנצהוט מתפלל תפילת י"ח מתפילת מנחה מפיל כל מה שבונים. והבנתי דבריו הקדושים שמפיל זה ע"י שע"י תפילתו בונה חומות ירושלים ובהמ"ק ולפי ערך שבונה חומות ירושלים לפי ערך זה מפיל בהבית הזה של טומאה כי כשזה קם זה נופלוז"ש כי תבנה בית חדש כנ"ל שהאדם בונה הבהמ"ק שיתחדש לעתיד לבוא במהרה בימינו, וצותה לנו התוה"ק שכשאתה עוסק בבנין הקדוש ועשית מעקה לגגיך לגג ועלי' שלך, שתעלה בחכמה ושכליות לעולמות עליונים לבנות הבנין הקדוש תראה שתעשה מעקה וגדר סביב בעבודתך זאת, שלא יתראה עבודתך ותסתיר מעשך ולבך, רק עבודתיך יהי' בפנימיות לבך והצנע לכת עם ה' אלקיך.ואמר כי יפול הנופל ממנו פי' מי שאינו דבוק בעבודתו י"ת כראוי יפול עי"ז שתראה צדקתך לבריות וזה בכמה בחי' יש כשיראה אותך פעם כשאינך בבחי' העליונה המדריגה המעולה ועי"ז יאמר עליך שכל עבודתיך בבחי' העליונה הוא שקר ופניות, ויש שיתלוצץ עליך על הנהגת דרכי טובך וחסידותיך, ויש שיחלוק עליך מחמת שלא יבין מדריגותיך יאמר שא"א בלי פניות וכדומה.ויש כשיראה אותך במעשיך בגלוי ויחזיק אותך יותר ממדריגותך בכל אלו הבחי' וכיוצא יהי' כי יפול הנופל ולכן לא תראה מעשיך בעסקך בבנין בהמ"ק כנ"ל רק תעשה מעקה כנ"לומצינו שאמרו רז"ל שלעתיד יהי' יורד משמים בהמ"ק בנין בנוי בשלימות ולהבין למה זה יהי' יורד בנוי ולא ישלח י"ת מלאכים לעוה"ז לבנות כאן רק הדבר שכביכול י"ת בונה ירושלים בבחי' הזאת בהסתר מאוד משום מלאך ושרף רק עין לא ראתה אלקים זולתיךודבר זה א"א לאומרו רק שמצינו בכתוב בונה ירושלים ה' נוכל לשער שכביכול כך הוא בונה בהסתר מאוד מאוד כנ"ל עין לא ראתה וא"א לשער גודל מעלות קדושת ירושלים ובהמ"ק שלעתיד שיהי' בלי שיעור וערך ומכל שורה ושורה של הבנין ומכל לבינה ולבינה יתנוצץ ויאיר אור המצוה שנבנה עי"ז ויתנוצץ ויאיר בכ"א אותיות אנכי ה' אלקיך ויהי' מתנוצץ מהם אמונת אלקי עולם ית"שואמר אח"כ לא תזרע כרמך כלאים קאי על הנ"ל שלא תראה מעשיך לבריות ועי"ז לא תזרע כרמך כרם ה' צבאות כלאים משא"כ אם תראה מעשיך ח"ו לבריות אולי תפול ח"ו בפניות ויהי' הכרם כלאים מעורב ח"ו מטו"ר.

תמים תהיה עם ה׳ אלוקיךרש״יהתהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהי׳ עמו ולחלקורמב׳ןשניחד לבנו אליו לבדו , ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד; וממנו לבדו נדרש העתידות , מנביאיו או מאנשי חסידיו
ולפיכך , אחר אזהרת שאלת העתידות מן קוסם  אמר שתהיה תמים עם השם בכל אלה , ולא תירא ממגיד עתידאש קודששנת תש"א, שופטים
פשוט אפ״ל לא תחקור אחר עתידות, כי כל איש על העתיד מקבל ע״ע לעבוד את ד', מחר או למחרתיים יהי׳ טוב, רק בהווה היצה״ר מפתהו, וזה שמרמז הכתוב תמים תהי׳ עם ד׳ אלוקיך לא לחקור אחר העתידות רק בהו׳ תהי׳ תמים עמו.עוד אפ׳׳ל כי משה רבינו אמר לד׳ הן בנ״י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים, ומדייק בספרי כ״ק אא״מ זצוקללה״ה ג״כ מדייק למה לא שמעו מקוצר דוח וכו׳ הא אדרבה מפני צרתם היו צריכים יותר לשמוע ולשמוח בבשורה טובהכי כשהאדם בצרה בעוד רוחו בו, אז כששומע בשורה טובה מאמין ושמח בה, משא״כ כשהוא כ״כ מוכה ומיוסר עד שנשבר ומרוסס מצער ועוני, אז אף שבדעתו מאמין ויודע שיהי׳ טוב לו, מ״מ אין כבר איש אשר ישמח ואין כבר מי אשר יתחזק באמונתו, וכעין מעשה כזו ראיתי כבר, לכן ולא שמעו אל משה אף שהאמינו אבל מקוצר רוח ומעבודה קשה לא הי׳ מי שיתחזק ויתן לב לשמועה טובה זו.וזה שאמר משה רבינו הן בני ישראל לא שמעו אלי אף שהיא לטובתם, מפני שכבר נשבר רוחם ועצמותם, ואם אין רוחו של ישראל נמצא כבר, אז אני ערל שפתים אטום לגמרי, כי הגדולה שנתת לי היא בשביל ישראלוהנה בכל הצרות רואים שבאם ידעו כלם שתיכף למחר יושעו כי אז חלק גדול גם מן המתיאשים עוד היו יכולים להתחזק, אבל דא עקא שאינם רואים את הקץ לחושך, והרבה אין להם במה להתחזק וח״ו מתיאשים ורוחם נופל, וזה תמים תהי׳ עם ד׳ אלוקיך, אפילו אם אתה שבור ומרוסס מ״מ תהי׳ תמים ושלם והתחזק עם ד׳ אלוקיך, כי יודע אתה שד׳ אלקיך עמך בצרה, לכן לא תחזיר אחר עתידות לומר איני רואה קץ לחושך אלא כל מה וכו׳ קבל בתמימות ואז תהי׳ עמו ולחלקו וממילא עי״ז יקרב ישועתך כמו שביקש מש״ר והם עמך ונחלתך.

התבוננות בפנימיות הפרשה על פי אם הבנים שמחהפרשת שבוע, שלמה כ״ץ, שירת דוד, במדבר, ארץ ישראל

בס׳דפרשת בהר - על ידי אמונה שלימה נמשכים ניסים בדרך הטבעפאר ישראל – רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש זצ׳לוכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית (ויקרא כה כ)ויש להבין, למה בא ציווי הברכה רק אחרי שישאלו ולא קודם, וממילא לא יצטרכו לשאול?גם, למה הוצרכו לנס ולפלא גדול כל כך שתעשה התבואה לשלוש שנים, הלא היה די בברכה שיאכלו קמעא ויתברכו במעיו, כדמפרש רש״י להלן בפרשת בחוקותי, ואכלתם לחמכם לשבע – אוכל קמעא והוא מתברך במעיו.אך הענין הוא דיש ניסים ונפלאות נגלים שלא כדרך הטבע, ויש ניסים המוסתרים בדרך הטבע, וידוע שסיבת הדבר שהקדוש ברוך הוא עושה פרקים לנס שלא כדרך הטבע, הוא כדי שיתחזק האמונה בלב כל איש וידע ויבין שהכל הוא בהשגחת הבורא יתברך.והנה ענין זה שייך רק לגבי אלו שאין האמונה תקועה בליבם כיתד שלא תמוט, מה שאין כן הצדיק העובד את ה׳ בכל דרכיו ונפשו דבוקה תמיד בה׳ והאמונה תקועה בלבו בחזקה, ובכל הנעשה הוא רואה תמיד את השגחתו המפלאת של הבורא יתברך, אינו זקוק לכל זה.ואף אם לפעמים נעשה איזה נס או פלא גדול, אינו מתפעל מזה מאוד, כי הרי ממילא מאמין ורואה בכל דבר את השגחתו המופלאת של הבורא יתברך, וכדאמרינן בברכת מודים ׳על נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת׳.כי באמת גם הדברים הנראים לעיני בשר שהם בדרך הטבע הרי הם שלא כדרך הטבע, ואך כיון שרגילים ושכיחים הם לכן נראים לבני אדם שזהו דרך הטבע, ואין האמת כן, דהכל הוא רק על ידי השגחתו המופלאת של הבורא יתברך.מה שאין כן, אלו שהאמונה תקועה בלבם כל כך, עבורם נחוץ להראות ניסים ונפלאות גלויים למען יתבוננו בזה ויתחזקו באמונתו יתברך, ומבשרי אחזה אלו-הי (איוב יט כו)דמשל למה הדבר דומה, להאדם אשר כאשר חושב לעשות איזה פעולה, הרי כשמסכים בדעתו לעשות זאת, עושים האיברים בעצמם הפעולה ואין צריך לצוותם במיוחד על כך, כיון דבוקים בעצמותו.מה שאין כן כשרוצה שאדם אחר יעזרהו או יעשה עבורו איזה פעולה, אז צריך לצוותו בפה מלא לעשות רצונו וחפצו, וכל זה מפני שאין חבירו חלק מעצמותו הדבוק בו.ובזה יתבארו הכתובים, דכיון ששאלו ׳וכי תאמרו מה נאכל׳, הרי מוכח מזה שלא היתה האמונה תקעה בלבם, ולכן לא היה די בנס המוסתר בדרך הטבע של אוכל קמעא ומתברך במעיו, אלא הוצרך להעשות להם נס ופלא גלוי של עשית התבואה לשלוש שנים, למען יתבוננו בזה, ויתחזקו באמונתו יתברך, עדי הגיעם למדרגת בטחון השלימה.

בהר

ניסים

שלמה כ״

שירת דוד

ח

שני קטעים מעולם החסידות על עומק מצוות התוכחהקדושים, תוכחה, שלמה כ״ץ, שירת דוד, בעל שם טוב, צאנז

לימוד עמוק מבוסס על דברי האמרי יוסף מספינקא על פרשת תזריעתזריע, חסידות, שלמה כ״ץ, שירת דוד, קרליבך