פרשת שמיני עם השפת אמתשפת אמת תרל׳ובשם אמו"ז ז"ל ע"פ אשר לא צוה אותם.ללמוד כי העיקר כח כל מעשה האדם מצד ציווי ה'. כי כל שכל אדם בטל לכח זה.והנה נדב ואביהוא היו צדיקים גדולים ועשו לשם שמים רק שהי' חסר הציווי. ויש ללמוד קו"ח מדה טובה מרובה א"כ מי שעושה רצון הבורא אף שאינו יודע טעם הדבר לעשותו בכוונה רצוי'. הרי זה הכח מצד פקודת ה'. כמאמר אשר קדשנו במצותיו וצונו. כח ציווי זו חשוב מן הכל.וי"ל מה שכתוב שתויי יין נכנסו כי השגת הטעמים נק' יין יינה של תורה. אעפ"כ צריך להיות רק בפקודת המלך. ולאשר השגתם גבר להם לעשות גם אשר לא צוה ה' נק' שתויי יין נכנסו.ועפי"ז נפרש טובים דודיך מיין. כלומר התדבקות והתקרבות ה' אשר קרבנו אליו טובים מכל השגת שכל האדם:שפת אמת תרמ׳חבענין חטא נדב ואביהוא אשר לא צוה וכו' ואחיכם כל בית ישראל יבכו כו'.יתכן לומר כי בנ"י הקדימו נעשה לנשמע כמלאכי השרת. אח"כ נפלו ממדריגה זו ונאמר כאדם תמותון. ונדב ואביהוא היו מחזיקים בדרגא הראשונה כמלאכים שנאמר עושי דברו הדר לשמוע. והטעם כי המלאך מרגיש בעצמו רצונו ית' ונק' עושי רצונו כידוע. אך ע"י שכלל ישראל לא היו במדריגה זו נענשו נדב ואביהוא. ויתכן שזה עצמו נכלל במ"ש ז"ל שהורו הלכה בפני רבן וגם אמרו מתי ימותו ב' זקנים כו'. פי' שאמרו שיכולין לתקן להנהיג בנ"י כמו קודם החטא.אבל באמת לא הי' כן רצונו ית' כי הכל בסדר מוכן לפניו. כל דור ודור הנהגה המיוחדת לו. הגם שהחטא גרם מ"מ הכל אמת. ואפשר זה הרמז בקרובי אקדש מטעם ועל פני כל העם אכבד שגובר כח כללות פשוטי בנ"י מכח היחידים הקרובים אליו כנ"ל ולכן בית ישראל יבכו השריפה שהם גרמו מיתתם כנ"ל:שפת אמת, שמיני, נדב ואביהוא, חסידות, שלמה כ״ץ, שירת דוד

בס׳דפרשת צו - תפארת שלמהואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד.
ויעש משה כאשר צוה ה' אתו ותקהל העדה כו'
ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה' לעשות כו'.ופרש"י זה הדבר דברים שתראו שאני עושה לפניכם צוני הקב"ה לעשות ואל תאמרו לכבודי אני עושה כו' ע"ש.הנה יש להבין מה הראה להם משה רבינו במעשה הזה שכן צוהו הקב"ה לעשות שמא גם זה עושה מלבו ולכבודו וכדומה.אולם כבר נתבאר ענין מעלת משה רבינו ע"ה שהוא היה כולל הדעת מששים רבוא נשמות בני ישראל וכמ"ש ויצאו כל עדת בנ"י מלפני משה עדת הוא דע"ת. ולכך כאשר התחיל משרע"ה לעשות איזה מצוה מפי הש"י ב"ה הנה בדעתו נתעורר עמו ג"כ הדעת של כל ישראל. וכן כאשר היה אומר ולמד בד"ת התעוררו עמו בההתקשרות כל ישראל ברצונם לקיום המצות וללמוד ד"ת הזאת שעשה הוא.וז"ש כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. הפי' הוא כאשר אני שם ה' אקרא אזי ממילא גם אתם הבו גודל לאלהינו כי תמשכו ותתעוררו ע"י לעשו' כמוני.וז"ש כאן ויעש משה כאשר צוה ה' ותקהל העדה הוא ל' נפעל מעצמם כי כאשר עשה משה המצוה כאשר צוה ה' הנה על ידי כן ממילא כולם היו נאספים אליו בהתקשרות הדעת עמו. וכמו שפרש"י ז"ל ויקהל משה את כל עדת בנ"י שהוא לשון הפעיל שאינו אוסף אנשים בידים אלא הם נאספים על פי דיבורו היינו הדיבור הקדוש בד"ת כמו משרע"ה הי' מעורר ומכנים הרצון ותשוקה בלב כל ישראל כי בו היו כלולים כל הנשמות מבנ"י ומכל הרצונות טובות של בנ"י. משה עם הכולל בגימ' רצון והוא הי' מובחר האנושי שלא פגם בעץ הדעת טוב ורע רק כולו טוב כמ"ש ותרא אותו כי טוב. וז"ש כי שם חלקת מחוקק ספון. חלק נשמתו של משרע"ה היה ספון ולא נהנה מעץ הדעת. וזה ישמח משה במתנת חלקו שהיה רק טוב לכן היה כולל הדעת שלהם כמ"ש לך והודיעם.לזאת כאשר עשה המצוה הביא התעוררת הדעת ורצון הטוב בלב כל ישראל כנ"ל.וז"ש ויעש משה כו' ותקהל העדה. מזה הבינו שעשה בכוונה הראוי' ולא לכבודו כי הי' בו כח להקהל העדה. וזה שמסיים זה הדבר אשר צוה ה' לעשו' להביא הכל אל בחי' העשי'.(וזש"נ אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ר"ל שיהי' כח ביד יראי ה' לעורר כך בלב רעהו כמוהו ביראת ה' ויקשב ה' וישמע כי זהו בודאי יהי' לרצוך לפני ה' וכמ"ש גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו היינו ג"כ כנ"ל שיעורר ומכניס התעוררו' העבדו' לה' אתי ונרוממ' שמו יחדו):ראדומסק, חב, פרשת צו, משה רבינו, שלמה כ״ץ, שירת דוד, אפרת, חסידות

בס"ד

דברי ישראל - ויקרא

אדם כי יקריב מכם קרבן לההיינו להתקרב לה׳מן הבהמה תקריבו את קרבנכםרוצה לומר שיפנה עצמו מתוך טרדת משא ומתן ומקניני עולם הזה לעבודת ה׳ לתורה ולתפילהוהוא לחם אשה לה׳שעל זה מברכים המוציא לחם מן הארץכי ישראל מפרנסים לאביהם שבשמיים (זוה׳ק ויקרא)וזהו לחם אשה ריח ניחוח לה׳לחם אשה היינו של יליד אשה הוא ריח ניחוח לה׳
כי יהיה מה שיהיה, אף מעט מזעיר.
אך אם הוא מתוך טרדת עולם הזה חשוב וספון ויקר הוא לפני המקום
והוא הנרמז בתיבת ויקרא אלף זעיראומשום הכי אין מלאכי השרת אומרים שירה מלמעלה עד שאומרין ישראל שירה מלמטה תחילה (חולין צב:)
אף שהשירה של המלאכים צלולה וזכה יותר בלי שום פניה וטרדות המחשבות.
ולא כן אנחנו דרי מטה לא ימלט שלא יהיה באיזה מחשבות הטרדות והדאגות.
אף על פי כן דווקא השירה שלנו היא היקר למקום יותר משירת המלאכים מהטעם הנ׳ל.וגם המלאכים בשמיים ממעל משתוקקים לעבדות ה׳ זו שלנוכמו שאמר אאמו״ר זצוק׳ל וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמיים, וכי איך שייך אצל המלאכים עול?
אך שהם משתוקקים ומקבלים עליהם באהבה וברצון, שיזכו גם הם להקדיש ליוצרם מתוך עול וטרדות כעבדות של ישראל.ויקרא, שלמה כ״ץ, פורים, עמלק, שירת דוד