אורן פלג, האורח של הפרק החדש בפודקאסט,

הוא הבן אדם הראשון, ואולי היחיד, שלפחות אני שמעתי עליו,

שיכול לדבר על בירוקרטיה ולתת לה ניחוחות של מסע בלשות

ואפילו, איך לא, משחק.
בפרק שהקלטנו יחד שוחחנו על מה הביא אותו לעסוק בתחום שמשום מה יכול להלך אימים על חלקנו, על השליחות שבדבר, על סטריאוטיפים ואיך אפשר ורצוי לדלג מעליהם, על נתינה וחמלה,

ועל זה שבסוף בסוף, או בעצם בהתחלה בהתחלה, הכל קשור ב... אנשים...

פרק 19 של משחק תפקידים, קבלו אותו...

מי שלא ראה את נעה ליבוביץ מדברת על לינקדאין לא יודע איך נראית תשוקה ואיך נראים להט ונתינה. את נעה הכרתי, איך לא, דרך הלינקדאין, ואיתה היה לי את העונג לשוחח על הפלטפורמה הזאת ואיך היא שונה משאר המ​דיות החברתיות, על עולם הגיוס, על הקשבה והתאמות לשינויים, על אנשים, על נתינה לקהל שלך, בין אם פיזי ובין אם וירטואלי, ונחשו מה... גם איתה מצאנו נקודות השקה מרתקות עם... עולם המשחק...

יש פרקים שקשה להגביל לחצי שעה/ארבעים דקות,

וגם אחרי שעה ישאירו טעם של עוד..

בשיחה המרתקת עם קרן אלרום, מלהקת ותיקה ומוערכת, שוחחנו על עולם הליהוק, עולם שלא מספיק אנשים מבינים את חשיבותו. שוחחנו על ההזדמנויות שלה "לשחק" עם המקצוע שלה, על היצירתיות שבו, מה קורה מהרגע שהיא מקבלת תסריט לידיים ועד לרגע בו היא משאירה בביטחה ובגאווה את צוות השחקנים להמשך "טיפול" של הבמאי ושאר הצוות.

גם איתה דיברתי על גמישות, איך אפשר ליצור מהמקצוע שלך עוד המון "תתי מקצועות" וכמה שזה משתלם לכולם.

דיברנו על קולנוע ושלפנו סיפורים על ליהוקים מסרטים מפורסמים יותר או פחות, על חלומות ועל מציאות, על AI (כי איך אפשר שלא), וכמה נעים ומדבק זה לשמוע צחוק מתגלגל...

את הפרק של היום בפודקאסט אני מקדישה ליותר מדי אנשים ש"זכו" להיכלל ברשימת "נפגעים ממעגל ראשון"

אין לי אורח או אורחת. היום, רגע לפני יום כיפור וכמה ימים אחרי סגירת שנה לאסון ה 07 באוקטובר, אני מזמינה אותנו לעצור לרגע ולחשוב על תפקידו של המשחק בחיינו, לא רק בזמנים של שיגרה אלא גם בשנה הכל כך קשה הזו והשבוע הכואב הזה בפרט.

על "משחק התפקידים" שאנחנו לוקחים על עצמנו, במודע או שלא במודע, בימים האלה של כאב, פחד ואפילו ייאוש.

אדבר על כמות "מצבי הצבירה" שאנחנו נעים בתוכם, על מעגלי התפקוד המשתנים, איך הסביבה שלנו משפיעה על הדמויות השונות שאנחנו נושאים והופכים להיות

נחקור איך משחק תפקידים יכול לעזור לנו להבין את עצמנו טוב יותר, לגלות אמפתיה כלפי אחרים וכלפי עצמנו ואולי אפילו למצוא תקווה חדשה בתוך הכאוס.

בתפילה לימים טובים. טובים בהרבה...

אי שם לפני מעל 15 שנים כשפגשתי את איל פרולינגר, במיסגרת חיפוש אחרי רואה חשבון חדש, היה לי ברור מייד שמדובר באישיות כובשת ולא שגרתית, שאיתו אני הולכת לצעוד יחד לעוד שנים ארוכות.

בשיחה עם איל מצאנו את נקודות החיבור המרתקות בין העולמות הלכאורה (ורק לכאורה) כל כך שונים שלנו, איך משחק הוא למעשה הכלי הראשון שרואה חשבון טוב אמור להשתמש בו, איך זה קשור לאנשים, לסיפורים, להיכרות עמוקה עם החוק ושימוש נכון ויצירתי בו.

שוחחנו גם על ברידג’, על ספורט, וגם... על הפצעתו הקצרה בסדרת טלויזיה ידועה, כי הרי אמרנו כבר שהוא לא רואה חשבון שגרתי... ;)

יניב טובנהוז הוא חבר נפש ותיק ויקר מאד ללבי שחי כבר שנים על הקו ישראל- איטליה- ניו יורק.

בביקור בארץ תפסתי אותו לשיחה מרתקת, בה צללנו יחד לעומקים של המוזיקה, על שלל סיגנונותיה, וכמובן, איך לא, על נקודות הממשק והדיאלוג עם עולם המשחק.

דיברנו על הביטוי של “משחק תפקידים” בהרמוניה ובין נגני ההרכב או התיזמורת, על המשותף והשונה בין המושגים “בין המילים” ו”בין הצלילים”, על המשיכה הנצחית של בני אדם לנשגבות של המוזיקה, על האיזון העדין שבין אינטרפרטציה אישית ונאמנות לכוונת המלחין, וגם על... שיאי גינס חדשים שהמצאנו...

בהמשך לסדרת הפרקים האחרונים של הפודקאסט,

שנותנת הצצה לאחורי הקלעים של תעשיית המשחק,

היה לי את התענוג לשוחח עם ראו-מה צ'וסניק,

מעצבת תלבושות ותיקה ומוערכת לתיאטרון, מחול וקולנוע.

שוחחנו על האופי והדגשים השונים של הלבשה בכל מדיום וז'אנר,

על האיזון שבין ביטוי עצמי באמצעות האמנות ובין הצורך לשרת את היצירה השלמה,

על ביטול האגו והרווח שבדבר, על עצמאות, על אמונה, על יושרה פנימית,

וכמובן, איך לא- על הקשבה אמיתית, גמישות וראינו שוב

איך הן משבחות את הדמיון ואת היצירה ולמה בעצם קוראים לזה...משחק...

לליב סיון היא קולנוענית ויוצרת רב תחומית. זוכת פרס האקדמיה על הבימוי הטוב ביותר לסדרת נוער ("מיוחדת") ופרס פסטיבל חיפה על המשחק הטוב ביותר ("עירום"). עבודותיה בוידאו ארט וצילום הוצגו בפסטיבלים, תערוכות וכתבי עת וכתביה פורסמו במגזינים וכתבי עת. ילידת קרית גת, חיה ויוצרת בתל אביב.

עם לליב זכיתי לדבר, בתוך ימים קשים כל כך, על יצירת סרטים ויצירה בכלל, על תעשיית הסרטים ועל שלל התפקידים שבתוכה, על ההשתלבות של כל תפקיד למטרה הגדולה, על הרגעים המוארים בהם עבודת צוות עובדת, על אמירה חברתית, על כח נשי ועל כל הכיף שבדרך, כי בלי כיף מה כל זה שווה... ;)

בפרק העשירי של הפודקאסט אירחתי את מי שאמונים על הפקות הדיבוב הגדולות בארץ מזה 35 שנים.