במצבים רבים ברפואה, הסף שבו בדיקה הופכת לחיובית הוא גמיש. ככל שהסף יהיה נמוך יותר (כל ממצא חשוד בצילום החזה יגרום לצילום להיות "חיובי" לגבי דלקת ריאות), כך רגישות הבדיקה תעלה אך הספציפיות שלה תרד. בפרק אני מעלה ספקולציה, לא נתמכת ראיות, שבדיקת אנטיגן המבוצעת בבית רגישה פחות מבדיקת אנטיגן המבוצעת במחקרים. זהו מקרה מיוחד שבו למרות שהרגישות יורדת, הספציפיות כנראה תישאר גבוהה.

---

קביעת ערך סף של פריטין לאבחנת חסר ברזל עבור קשישים בקהילה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15789229/

הסכמה מצויינת אך לא מושלמת בין האשה לבין הצוות לגבי תוצאת בדיקת שתן ביתית להריון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18082665/

---

שימו לב ששימוש בפריטין כדוגמה עלול לבלבל... הפחתת הערך בו בדיקת פריטין נחשבת "חיובית" הוא עלייה בסף. זאת אומרת, בהחלטה שפריטין 15 הוא הסף לקביעת חסר ברזל לעומת 20, אנחנו מחמירים את הקריטריונים להגדרת חסר ברזל הסף לבדיקה חיובית "קשה יותר" להשגה. זה קורה בבדיקות שבהן דווקא ערך נמוך יותר הוא בדיקה חיובית (סוכר להיפוגליקמיה, טווח תנועה למגבלת תנועה במפרק וכו'). בבדיקות אחרות, שבהן דווקא ערך גבוה משמעותו בדיקה חיובית (למשל, CRP לאבחון זהום חיידקי, רמת אנזימי כבד לאבחון פגיעה כבדית) המצב אינטואיטיבי יותר- קביעת סף גבוה יותר היא גם קביעת ערך גבוה יותר של CRP כמבדיל בין בדיקה חיובית לשלילית.