מומנטום זה משהו שאנחנו צריכים ליצור ובאותה מידה אנחנו יכולים גם לאבד.

בשבועות האחרונים נאלצתי באל כורחי לעצור את העשייה שלי ולצאת לחופשה. כן אני יודע שזה נשמע מוזר אבל זה אמיתי לגמרי.

דבר אחד גרם לאחר ולפני שהבנתי מה קורה, איבדתי את המומנטום לחלוטין. לקחת לי שבוע מהרגע שהבנתי את זה ועד שהצלחתי להרים את עצמי שוב לעשייה.

זאת בדיוק הסיבה שמומנטום צריך לשמר, כי לשמר קל הרבה יותר מליצור שוב ושוב.

אבל למה אתם קוראים את זה ולא שומעים את הפרק? יאללה לחצו פליי.

בני אדם משווים מטבעם. אם זה רכוש, כסף, איברי גוף או כל דבר כזה או אחר.

חינכו אותנו לראות מה יש לאחרים, לנסות להשיג את זה.

אבל מה אם... זה לא מה שאנחנו אמורים לעשות? מה אם אנחנו צריכים לעשות את זה בזהירות וברגישות כדי שזה לא יפגע בנו יותר מאשר יסייע לנו?

את זה לא לימדו אותנו ולכן חשוב שנדבר על זה. אבל קדימה.. שימו פליי.

״אנחנו נבחנים ברגעי משבר״ זה משפט שאוהבים להגיד אבל הוא ממש לא נכון.

רגעי משבר הם.. נו.. ממש כמו שהם נשמעים.. משבר. אנשים שונים מתפקדים בצורה שונה תחת לחץ. יש כאלו שלא מצליחים לתפקד בכלל, ועדיין, זה לא אומר שהם לא אנשים חזקים.

רגעי משבר הם שער, כאב הוא שער, ואם נוכל לראות את מה שמחכה לנו מעבר לשער, אולי נוכל להתמודד בצורה טובה יותר ומכילה יותר גם ברגעים כאלו.

אבל יאללה, שימו פליי.

תמיד אמרו לנו לראות את חצי הכוס המלאה, אבל לא לימדו אותנו איך לעשות את זה!

לראות את הרע בכל טוב זה עיקרון שאני מנסה ליישם כבר שנים ולאחרונה אני מצליח יותר. לקח לי זמן להבין שמה שצריך לעשות בפועל זה לזהות את הרגעים בהם מצב הרוח מתהפך, התוכניות שלנו ״נפגעות״ ואנחנו לא יכולים להמשיך כרגיל, ובדיוק אז, בלהט הרגע, אנחנו צריכים לעצור ולראות איך אפשר לשנות זוית ולראות את הדברים באור אחר. אבל למה אתם קוראים את זה בכלל? שימו פליי כבר.

כשאנחנו לא מצליחים להתמיד במשהו שאנחנו ממש רוצים, אנחנו מרגישים שנכשלנו, אבל בפועל אנחנו לא אשמים.

כבני אדם אנחנו רגילים לחשוב שאנחנו רציונאליים אבל בפועל אנחנו לא. אנחנו עובדים בצורה כמעט אוטומטת לחלוטין והמוח שלנו עושה שימוש במליוני הרגלים ותבניות שהוא צבר עם השנים.

אם נדע איך המוח שלנו הופך חוויה להרגל נוכל להטמיע הרגלים בצורה פשוטה וכך גם להצליח.

אז קדימה, אני יודע שגם אתם רוצים לדעת איך להטמיע הרגלים חדשים, כל מה שנשאר לכם זה ללחוץ פליי.

אומרים שאם נעשה את מה שאנחנו אוהבים, לא נעבוד אפילו יום אחד בחיים שלנו.

מי לא היה רוצה את זה? אני יודע שאני כן, ולכן אני עובד על זה מאוד קשה אבל באמת נהנה מכל שניה.

היום אנחנו מדברים על המתנה שלנו, של כל אחד מאיתנו, חלק קוראים לזה אנרגיה, חלק קוראים לזה אור.

המטרה של הפרק היום היא לתרגל ולו לדקה אחת את האפשרות למציאת האור שלכם, המתנה שלכם.

קדימה, לכו למצוא את האור!

בכל פרק אצרף המלצה לדבר אחד שאני אוהב להאזין לו, שממנו אני שואב אנרגיה, השראה, רעיונות או ידע.

היום אני רוצה להמליץ על הפודקאסט סביבה מנצחת של מתן ניסטור שהוא לגמרי מעורר השראה.

סביבה מנצחת עוסק בהתפתחות אישית ונותן הרגשה של ״יאללה, זה הזמן שלי לעשות״, ובזה הוא מצטיין האמת. שאפו למתן ניסטור על הפוקאט, לכו לשמוע.

אבל כמובן, רק אחרי שתעשו כאן פליי ותסיימו את הפרק הזה.

המוח שלנו הוא מחשב, ויש לו יכולת קיבולת מסויימת, אלא אם משתמשים בו נכון.

היום אנחנו הולכים להבין איך אפשר להוריד עומס מהמוח שלנו בצורה פשוטה כדי לפנות משאבים לדברים החשובים באמת. אז קדימה, שימו פליי.