מורה הנבוכים לרמב״ם

כותרת משנה: שיעור 90 - ח"א, המשך פרק עג[4], פסקאות 37-46

בכלל הנחה זו, התחלנו לעסוק גם בדברי הרמב"ם ובשיטתו עצמו ביחס לאפשריות ולחוקיות שבטבע, וביחס בין הנס והטבע ובין השכל והדמיון לשיטתו. הבחנות יסודיות אלו יתבררו בע"ה בשיעור הבא.

כותרת משנה: שיעור 89 - ח"א, המשך פרק עג[3], פסקאות 27-36

בהנחות אלו פגשנו בצורה יותר מעמיקה את השקפת עולמם של ה"מדברים" וקיצוניותה בעניין ביטול הבחירה החופשית, וביטול הטבע והסיבתיות לחלוטין, בעניין מציאותם של ההעדרים ובשלילת המהות והייחוד מכלל הנבראים.

יחד עם הדברים דיברנו על היחס בין דעת חוה"ל ואחדים מחכמי ישראל שאימצו חלק מיסודות ה"המדברים" ועל ההבדלים שעדיין נשמרו ביניהם.

כותרת משנה: שיעור 88 - ח"א, המשך פרק עג[2], פסקאות 15-26

תאריך: ראשון, יב אדר התש"ף

לדעתם העולם כולו, על כל כלליו ופרטיו - נברא בכל רגע מחדש ע"י הבורא בלבד (בלא אמצעים ובלא שום חוקיות) מאטומים זהים בעלי חומר אחיד ובעלי מקרים שונים, ומיד הכל בטל ושב לאפיסה והעדר, ושוב נברא ברגע הבא לפי רצון הבורא.

במבט זה הגיעו ה"מדברים" למבוקשם - לומר שהבורא הינו הפועל היחידי, שאין שום סיבה ושום גורם לשום דבר זולת רצונו.

כותרת משנה: שיעור 87 - ח"א, תחילת עג[1], פסקאות 1-14

אחר, ניגשנו ללימוד פרק עג המבאר את 12 הנחות היסוד של המדברים שבאמצעותם הם מוכיחים את חידוש העולם, מציאות הא-ל, אחדותו ושלילת גשמותו.

הספקנו ללמוד על שלושת ההנחות הראשונות שלהם, על הנובע מהן ועל ההשגות של הרמב"ם עליהן.

כותרת משנה: שיעור 86 - ח"א, השלמת פרק עב[3], פסקאות 16-27

עם סיום הפרק עמדנו על חשיבותו ומשמעותו לתפיסה עמוקה בדעת ה' והשלמנו עימו את חמשת פרקי המבוא לדרך ההוכחה.

כותרת משנה: שיעור 85 - ח"א, המשך פרק עב[2], פסקאות 10-15

כותרת משנה: שיעור 84 - ח"א, תחילת פרק עב[1], פסקאות 1-9

באופן מיוחד מתמקד הרמב"ם בתיאור מערכת ה"גלגלים" השמימיים וחוקיהם לעומת "ארבעת היסודות" וטבעיהם, ובהשפעת הראשונים על האחרונים.

כותרת משנה: שיעור 83 - ח"א, מבוא לפרקים עב-עו

תאריך: ראשון, ה אדר התש"ף

תקציר: לפני כניסתנו ללימוד פרק עב שבחלק ראשון של מו"נ - עצרנו והרחבנו במבוא חשוב והכרחי על התועלות בלימוד כל תיאור המדע העתיק ודרכי הראיות הכלולות בו, שעוסק בו הרמב"ם בפרקים הבאים באופן אינטנסיבי, על אף שבזמנינו כבר עבר תוקפו מבחינות רבות.

מנינו חמש תועלות גדולות שיש לנו מתוך לימוד פרקים ועניינים אלו ברמב"ם (א. הבנת הרמב"ם בצורה שיטתית ומעמיקה. ב. לימוד עקרונות מחשבתיים יסודיים שעדיין שרירים וקיימים. ג. מסקנות אמוניות יסודיות העומדות גם כשדרך הוכחתן פגה. ד. לימוד דרכי הבירור והויכוח הרצויים. ה. כלים יסודיים להתמודדות ודרכי יישוב בין תורה למדע).

כמו כן, בתוך הדברים העמקנו התבוננות במבנה "פרקי דרך ההוכחה" והראינו כי מלבד המסגרת והמסר הגלוי שבהם - שהוא להוכיח את מציאות ה' ואחדותו - בא הרמב"ם לרמוז ולפתוח לנו צוהר לסתרי "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" החבויים בכתבי הקודש ובספרי רבותינו.

כותרת משנה: שיעור 82 - ח"א, השלמת פרק עא[3], פסקאות 10-24

תאריך: חמישי, ב אדר התש"ף

תקציר: הרמב''ם לימד על דרכם של ה''מדברים'' להסביר את המציאות כך שתתאים לדעותיהם, וטוען כי השקפת עולמם בנויה על ''היפוך עולם'' ו''שינוי סדרי בראשית'' וע''כ הוא מסתייג מדרך ההוכחה הרעועה שלהם הבנויה על הנחות עולם הפוך. בניגוד אליהם רוצה הרמב''ם להגיע להוכחה מוחלטת ושלימה למציאות ה' ולכן הוא רוצה להוכיחה גם בלא תלות בעניין חידוש העולם וגם בהנחה שמקבלים את טבע העולם לפי מדע הפילוסופיה של ימיהם. בהמשך לזה מסרטט הרמב''ם בפנינו את מהלך הדברים שהוא הולך להסביר בכל הפרקים הבאים וכיצד יבסס ויוכיח את האמונה ועיקריה לפי דרכו.

כותרת משנה: שיעור 81 - ח"א, המשך פרק עא[2], פסקאות 4-9

תאריך: רביעי, א אדר התש"ף

תקציר: תחילה דיברנו על מסורות הסוד שהילכו ונודעו בישראל בתקופת הראשונים ועל דרכו של הרמב"ם בעניין ומה לדעתו יש לרחק ומה לקרב.

אחר, לימדנו הרמב"ם על ארבעת השלבים שבהם התפתחה תורת ה"כלאם" ובהם ניכר עד כמה יצירת אסכולה זו מגמתית מיסודה ולא אובייקטיבית.

ובכלל הדברים מצאנו התייחסות נדירה של הרמב"ם עצמו על היחס והקרבה שישנם בין דבריו במו"נ לדברי ריה"ל בכוזרי וכמו לשאר חכמי ספרד בענייני אמונה ומדע שהיו באותם הימים.