איך משנים את הדרך שבה עיר מתניידת?

מה הופך עיר לנעימה יותר לחיים? האם הפתרון לפקקים הוא עוד כבישים, או דווקא תכנון אחר של המרחב העירוני? ומה התפקיד של הרשויות המקומיות ביצירת מערכת תחבורה טובה יותר?

בפרק החדש של מזג מקומי אירחנו את תומר שנהר – כלכלן, עורך דין ומנהל פרויקטים בתחומי הסביבה והתחבורה – לשיחה על הקשר בין תחבורה, איכות חיים ותכנון עירוני.

דרך הדוגמאות של ירושלים ואילת, הפרק בוחן כיצד מתכננים פתרונות תחבורתיים המותאמים לכל עיר, כיצד משלבים בין תחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה, ואילו צעדים יכולים לעזור להפוך את המרחב העירוני לנגיש, נוח ובריא יותר.

בין הנושאים שעלו בפרק:
▪ כיצד תחבורה משפיעה על איכות החיים ועל המרחב העירוני
▪ למה אין פתרון תחבורתי אחד שמתאים לכל רשות מקומית
▪ מה אפשר ללמוד מתוכנית הפחתת זיהום האוויר בירושלים
▪ כיצד אילת מתמודדת עם אתגרי התחבורה בעיר תיירותית
▪ מה נדרש כדי לקדם שינוי אמיתי – בתשתיות, במדיניות ובהרגלי ההתניידות

האזנה נעימה!

האם אפשר להכשיר אנשים למקצוע שעוד לא באמת קיים?

הבינה המלאכותית כבר משנה את עולם העבודה, שינוי האקלים משנה את המציאות המקומית, והרשויות המקומיות מוצאות את עצמן בחזית ההתמודדות עם אתגרים חדשים. אז מי יהיו האנשים שינהלו את כל זה?

בפרק הזה של מזג מקומי אנחנו משוחחים עם ד"ר נטע ליפמן וד"ר אורלי רונן מבית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב על הניסיון לבנות את דור אנשי המקצוע הבא של תחומי האקלים, הסביבה והקיימות ברשויות המקומיות.

שיחה על מקצועות העתיד, על חיבור בין אקדמיה לשטח, ועל השאלה איך הופכים תוכניות, ידע וחזון – לעשייה מקומית.

בפרק הזה של הפודקאסט מזג מקומי אנו צוללים לעולם התכנון העירוני – איך משלבים חוסן אקלימי כבר בשלבי התכנון ולא רק כתגובה למשברים.

בשיחה עם אדר׳ דניאלה פוסק, לשעבר מתכננת מחוז מרכז ויו״ר הוועדה המחוזית תל אביב, ועם אדר׳ מולי שפיגל, מנהל תחום התכנון באשכול גליל מזרחי, אנחנו מדברות על הקשר הישיר בין תכנון, איכות חיים והיערכות לשינויי אקלים.

הפרק עוסק בין היתר ב:
• למה דווקא רשויות מקומיות ומהנדסי ערים הם שחקני מפתח בהתמודדות עם משבר האקלים
• איך משלבים שיקולי אקלים בהחלטות תכנוניות יומיומיות – מעצים והצללה ועד ניהול מים ואנרגיה
• למה חשיבה אזורית היא קריטית בהתמודדות עם אתגרי אקלים
• ומה אפשר ללמוד מהעבודה האזורית בגליל המזרחי – אזור שבו מתקיימים כמה אזורי אקלים שונים, ואתגרי פיתוח ושיקום לצד הזדמנויות תכנוניות חדשות

בפרק אנחנו גם מדברים על העבודה המתקיימת בחודשים האחרונים עם אשכול גליל מזרחי, בשיתוף קרן JCT, אלקימא וקק״ל, לפיתוח כלי תכנוני שיסייע לרשויות לשלב שיקולי אקלים בתכנון המרחב הציבורי.

ובתוך התקופה המורכבת שעוברת על הצפון, יש גם משהו מעודד: אנשי המקצוע באזור ממשיכים לחשוב קדימה – על ערים וישובים טובים, עמידים ונעימים יותר לחיים.

בפרק הזה של מזג מקומי מתארחת ד"ר אור קרסין לשיחה על הפער בין מודעות ציבורית למשבר האקלים - לבין יישום בפועל בשטח.

למרות שרבים בציבור הישראלי חוששים מסיכוני אקלים, המונח "אקלים" כמעט ואינו מופיע בשיח היומיומי. מה כן? הצפות, פסולת, צל ברחובות, תשתיות ניקוז ואיכות חיים עירונית. במילים אחרות – האקלים פוגש את התושבים דרך המרחב המקומי.

בפרק נדבר על:

• מי נתפס כאחראי לפעול – הממשלה או הרשות המקומית

• פערי משילות בין רשויות חזקות לחלשות

• הקשר בין סביבה, תשתיות ופשיעה

• מודלים חדשניים למימון פרויקטים סביבתיים

רוצים להבין איך סיכוני חום נראים אצלכם בעיר – ומה המשמעות התכנונית והניהולית שלהם?

🔎 היכנסו ל-HOTSPOT.ORG.IL
מאגר ידע וכלים להתמודדות עם חום במרחב הרשותי

בפרק הזה של מזג מקומי מתארח אופיר פינס-פז, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל פורום רשויות החוף, לשיחה על המקום שבו משבר האקלים כבר קורה בפועל - רשויות החוף והים.

דרך סוגיות של חום קיצוני, חופים, מצוקי החוף ועליית מפלס פני הים, נחשף הפער בין האחריות שמוטלת על הרשויות המקומיות לבין הסמכויות והתקציבים שנשארים בידי השלטון המרכזי. זהו פרק על ניהול אקלים לא כתיאוריה, אלא כאתגר יומיומי של בטיחות, תשתיות, שירות לתושב ואיכות חיים.

נדבר על למה רשויות החוף נמצאות בקו הראשון של המשבר, איך רגולציה מפוצלת פוגעת ביכולת לפעול, ולמה שינוי אקלימי מתקדם רק כשהוא מחובר להפחתת סיכונים, חיסכון עתידי ושיפור החיים כאן ועכשיו.

פרק למי שמבין שהים כבר עולה - והשאלות האמיתיות הן מי אחראי, מי משלם, ואיך מתמודדים.

תמר זנדברג, ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה ויו״ר חיים וסביבה, מציעה מבט מפוכח על מצב המדיניות האקלימית בישראל – ובעיקר על התפקיד המכריע של הרשויות המקומיות. למרות קיפאון ממשלתי, הרשויות הן כיום החזית המעשית של החוסן האקלימי: הן מבצעות מיפוי סיכונים, מפתחות תוכניות הערכות, מטמיעות פתרונות הצללה, מתמודדות עם עומסי חום, שיטפונות ופערי תשתית – ופועלות לעיתים ללא הגדרה ברורה מי "האבא" בממשלה.זנדברג מדגישה את הפריצה המשמעותית שהביאה כניסת המדע לשיח המקומי: מדידות תמותה בגלי חום, מחקרי טבע עירוני, תובנות מהשטח על השפעות אקלימיות על תשתיות, חינוך ובריאות. לצד זאת, היא מצביעה על כשלים מבניים – תקצוב שמבוסס על קולות קוראים, מחסור באנשי מקצוע, היעדר מנגנוני מעבר יעילים בין מדיניות לאומית לביצוע מקומי, ועמימות בסמכויות.השיחה מציעה גם אופק: כיצד רשויות יכולות לבנות ממשקי עבודה יציבים עם אקדמיה ועם החברה האזרחית, איך משברים יכולים להפוך למנוף למעבר אנרגטי, ולמה הכשרה, ידע ונתונים מהווים כיום את הכלי הקריטי ביותר בשטח.

בפרק זה אנו משוחחים עם עמרי, מנהל היחידה לאיכות הסביבה בעיריית הרצליה, על יישום שאפתנות אקלימית הלכה למעשה ברשות מקומית. הרצליה היא אחת מ־10 הרשויות המשתתפות בתוכנית השאפתנות האקלימית בליווי אקלימא, ומשמשת מקרה בוחן לעבודה רב־אגפית שמתרגמת שינוי אקלים לתשתיות ולמדיניות עירונית.

הפרק עוסק בהיערכות לאירועי קיצון כחלק מהשגרה העירונית: תחבורה מקיימת והיפוך פירמידה, מיפוי סיכונים לשיטפונות, פתרונות מבוססי טבע, קידום אנרגיה סולארית, הצללה כ"תשתית חיונית", שיקום טבע עירוני וניהול מרחב ציבורי מותאם לאקלים משתנה.

המסר המרכזי: היערכות אקלימית היא כלי ניהולי להפחתת סיכונים, לחיסכון תקציבי ולשיפור איכות החיים – והיא מצליחה רק כשמשלבים הנהגה עירונית, אגפים מקצועיים ותושבים בתהליך אחד מתמשך.

סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס יום הקרקע העולמי של משרד החקלאות וביטחון המזון

סדרת פרקים קצרים תוך שידור פודקאסט לייב בכנס יום הקרקע העולמי של משרד החקלאות וביטחון המזון

סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס יום הקרקע העולמי של משרד החקלאות וביטחון המזון