הרבנית בת שבע מספרת לנו על אחד מרגעי השיא בפרשה, כאשר בני ישראל על סף הים, ודווקא שם נשמע שהקב"ה מבקר את משה ואומר לו "מה תזעק אלי"
מדוע מגיב ככה הקב"ה למשה? מה הלימוד שניתן ללמוד מכאן אל עצמנו, אל עולם העשייה שלנו? מתי מגיעה השלב בו צריך להפסיק לדבר, ולקום ולעשות?