אנחנו חיים בעולם תחרותי והישגי שמעודד אותנו למרוץ העשייה, ההתעשרות וההצלחה. הקב"ה מצווה עלינו את מצוות השמיטה. למה כל כך חשוב לשמוט ולהרפות? מה בין שמיטה להר סיני? מדוע דוקא מצוה זו נבחרה כסמל ואיך אפשר באמת לשמוט ולסמוך על השם.

רבי שמעון בר יוחאי גילה לנו סודות שמאפשרים לנו לחקוק את האמונה בליבנו ולמצוא את הברכות שמסתתרות בתוך הקללות

איך אפשר ליישם ולגלות זאת באמת?

פגישה עם פרשת בהר-בחוקותי ולג בעומר.

אם נקשיב לדיבור הפנימי שלנו נגלה שאנחנו המבקרים הכי קשוחים של עצמנו.

בעברית גם למילים נרדפות ישנה משמעות שונה וייחודית. מהי המשמעות של המילה אמור? כיצד היא מתקשרת לדיבור הפנימי שלנו?

ומהם הטיפים שהיא מעניקה לנו לדיבור פנימי רך וחומל?

הדיבור והיחס שלנו לעצמנו משפיע בצורה רבה על הדיבור והיחס לזולת ובמיוחד לקרובים אלינו, בן הזוג והילדים.

"אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם"- מפרש רש"י "להזהיר גדולים על קטנים". איך אפשר לגרום לעצמנו וגם לזולת לזהור? ועל אילו ציווים נוספים נאמר "להזהיר גדולים על קטנים"? מה משותף להם ואיזה מסר אופטימי ופרקטי הם מעניקים לנו בהקשר לחינוך עצמי וחינוך הזולת.

פגישה מאירה עם פרשת אמור

הביטוי הידוע אומר "אחרי קדושים אמור" הנטיה שלנו היא להגיד שבח על אנשים אחרי שהם נמצאים כבר בעולם אחר. יש לנו כנות יתר דוקא בנוגע לדיבור חיובי ואם הוא לא מדויק במאה אחוז, נמנע ממנו. איך אפשר לפרגן ולשבח את הזולת ולהרבות בלשון הטוב?

ומה הקשר בין דיבור חיובי לקדושה?

אנחנו נוטים לחשוב שקדושה היא נזירות או פרישות והימנעות, פרשת קדושים מלמדת אותנו איך אפשר לחיות בקדושה ובד בבד ליהנות מהעולם.

פגישה מרתקת עם פרשת אחרי מות קדושים

פרשות תזריע מצורע נקראות כמעט תמיד ביחד. השמות שלהם נראים לא קשורים ואפילו סותרים.

מה הקשר המיוחד בין אישה שיולדת לבין המצורע ואיך זה נותן תקוה לכל אחד מאיתנו שאפשר להיוולד ולהתחיל מחדש?

דיני הטהרה באדם מופיעים רק אחרי שקראנו על קורבנות מן החי והצומח ועל כשרות בבהמה ובעוף.

האם זה מראה על עליונותו של האדם או על נחיתותו וכיצד זה קשור ליכולת שלנו להעריך את עצמנו נכון בכל רגע נתון.

פגישה מעצימה עם פרשת תזריע מצורע

העוצמה המיוחדת של שביעי של פסח, המשמעות העמוקה של קריעת ים סוף שהתרחשה בו והתקוה שהוא מעניק לנו לגאולה העתידה. האם אפשר לשלב את הציפיה והזעקה לגאולה עם ראיית הטוב בהווה ובמקביל עשיה לקירוב הגאולה? ואיך מרומזת העוצמה של הפעולות הקטנות בספירת העומר ובפרשת שמיני? האור המיוחד שמאיר בשביעי של פסח ומנהג סעודת משיח ועוד.

פגישה עם שביעי של פסח ופרשת שמיני

על שמותיו של החג והמשמעות שלהם ביצירת השינוי בעם ישראל

ואיך כל אחד ואחת מאיתנו יכול לקחת מכך השראה ליצירת שינוי בחיים שלו.

על מה שהפס סח - הדיבור שלנו על החג ובכלל ואיך אפשר לצאת מגלות לגאולה

ברגע אחד על ידי שינוי נקודת המבט והתמקדות בטוב.

מהי המשמעות האמיתית של המושג חירות?

ואיך אפשר להרגיש כבר עכשיו כאילו יצאנו לחירות מהקשיים והאתגרים בחיינו

ולשמוח בחג הפסח ובכלל. פגישה משמחת עם חג הפסח

בפרשת צו מספרת לנו התורה על פעולה פשוטה ביותר שהיו מבצעים הכהנים בבית המקדש: פינוי הדשן - אפר שהצטבר על גבי המזבח משריפת הקורבנות.

מהם הפעולות המקבילות למצווה זו בחיים שלנו ואיך אפשר לבצע אותן מתוך התלהבות ותחושה שזהו צו אלוקי?

ומהם הכלים שיאפשרו לנו לשמור על ההתלהבות גם בתוך העשייה האפרורית והשגרתית של היום יום?

על כל אלה ועוד בפגישה עם פרשת צו

פרשת ויקרא פותחת חומש חדש ועוסקת כולה בקרבנות. המילה קרבן מעוררת מיד קונטציה שלילית של ויתור על עצמנו.

מה הרלוונטיות של הקורבנות לחיינו כיום? ואיך לוקחים את הקרבן למקום של קרבה ובחירה בזוגיות, בהורות ועוד?

פגישה מעצימה עם פרשת ויקרא על משמעות הקרבת הקורבנות בימינו

אנחנו נוטים לראות בעיקר את ההבדלים בינינו לבין הזולת - בוחנים ורואים בעיקר את מה לא שווה.

לפעמים מרגישים יותר, לפעמים פחות, אך מתקשים לראות את מה ששווה ומשותף.

איך בכל זאת אפשר להתחבר?

איך אפשר לראות את מה שמאחד ומשותף ולהיות ביחד? כדי לגרום לאלוקים לשכון בינינו.

משה רבנו מקהיל את עם ישראל ומוסר להם את הלכות השבת והמשכן

מה הקשר בין הנושאים הללו ומדוע השבת קודמת לכל?

אם הקב"ה רוצה שנשבות מדוע הוא מצווה עלינו גם לעבוד?

מה חשוב יותר ואיך אפשר למצוא את האיזון בין עשיה ומאמץ לאמונה והרפיה?

חג הפורים מפגיש אותנו עם אינספור תחפושות משעשעות ומפחידות ואנחנו יודעים שהם תחפושת ומסכה. אבל כשמדובר בנו, מי אנחנו ומה התחפושת שלנו?

פרשת כי תשא נקראת על שם הספירה של עם ישראל והיא מסמלת רוממות ומסופר בפרשה על חטא העגל שהוא שיא הירידה. אנחנו נוטים להזדהות עם החטא והנפילה ומתייאשים מעצמנו כשבעצם מי שאנחנו זה החלק המרומם שמאמין וקם.

עם ישראל מצטווים להביא מחצית שקל לא יותר ולא פחות. כולם מביאים את אותו הסכום. זה מחבר אותנו לכח של האחדות של עם ישראל. המן אמר שישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים.

ואנחנו מחזקים למולו את האחדות כי אין דבר יותר משמח ומרים מלשמח אחרים.

הרבה פעמים בחיים אנחנו עוטים מסכות ומתאמצים להסתיר את הקשיים והשברים שלנו, כואבים על דברים שעברנו, מתביישים בנפילות שלנו. לוחות שבורים גם הם בארון, כי השברים והנפילות וההתמודדויות הפכו אותנו למי שאנחנו וכמו עם ישראל אנחנו יכולים לקום, להתרומם ולהיות בשמחה.