מי מאיתנו לא חוֹוה את השחיקה הזאת ? יש כאלה שיותר, יש כאלה שפחות ... בכל אופן, מי שניגש לפרק הזה, כנראה מרגיש שחוק.

רונה שיתפה איך בזכות הפרק - "איך למנוע צעקות על ילדינו", היא מצליחה (לפעמים) , להבין מה "גודל המיכל שלה" (מטאפורה ל-כמה סבלנות יש לה), ולעצור רגע לפני נקודת ה"על חזור" .

איתי שיתף שקשים לו הרגעים שהוא ורונה שחוקים בו"ז.

ונתן דוגמא שהציפה התחשבנות בין איתי ורונה (הופההה !!! סיקרנו אתכם?)

אז מה עושים עם השחיקה ההורית ? איך זה מתבטא? למה זה קורה לנו? מה לעשות כשאנחנו כבר שחוקים? מה יכול להקטין את השחיקה בהתנהלות היומיומית ? האם חוסר סבלנות ועצבנות הם בהכרח תופעה של שחיקה הורית ? מה עושים עם השחיקה הזאתתת בפעולות שחייבים לעשות - כמו: צחצוח שיניים, להחליף חיתול, לטפל בכינים, להתקלח? או כשאין לנו כוח להיות יצירתיים בפתרון הריבים/ההתנגדויות/המחאות? או כשאין לנו כוח לשחק איתם/להיות איתם? וחברים וחברות - מה עושים כשבני הזוג שחוקים ב"וז? הצילו !!! מי ירים את הסיטואציה? מי יוביל ? ובואו נדבר גם על ההתחשבנויות שיש בין בני הזוג ברגעים של שחיקה...

בקיצור, נשתמע בפרק ?

ברורררררר !

להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים

⁠⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠

⁠⁠⁠לאנדרואיד⁠⁠⁠

לקבוצת הווטסאפ של⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים