שלום לכל הקהל שלנו ! מזמן לא שחררנו פרק לקהל הרחב. דאגתם לנו? (;

הידעתם שאנחנו נמצאים באפליקציה שלנו, שבוע אחר שבוע? מוזמנים להצטרף למסלול המנויים, ולהפסיק לדאוג ! (:

אז. בפרק רונה שיתפה שיש לה יחסים מורכבים עם ה - דאגה. כשהדאגה מגיעה מתוך מקום של טיפול, יחס חם וכו? היא באה לה הכי בטוב בעולם ! אבל כשהיא מגיעה עם סאב- טקסט של "את תסתדרי לבד?", "את מסוגלת"? , "את לא תתפרקי?" - היא טריגר עבורה. היא ישר מרגישה מוחלשת ומוקטנת, וזה גורם לה להגיב בכעס.

איתי שיתף שאם רונה תבקש ממנו - לנהוג בזהירות למשל, הוא יהנהן, אבל זה לא באמת יגרום לו לנהוג אחרת. ויותר מזה, זה אפילו יעשה לו קצת אנטי !

•⁠ ⁠מתי ולמה אנחנו דואגים לילדים?

•⁠ ⁠מה ההבדל בין worry לבין care?

•⁠ ⁠איפה הדאגה מפנקת ונעימה? ואיפה היא מחלישה/מכבידה/מקטינה/מעיקה?

•⁠ ⁠מה אפשר לעשות אם אנחנו באמת דואגים (בצדק או לא בצדק?)

•⁠ ⁠מה עושים כשאנחנו מרגישים אחרת בעניין "דאגה" מול סבא וסבתא/הסביבה/בני הזוג

•⁠ ⁠האם דאגה שלנו ההורים,יכולה להיות כלי מניפולטיבי אצל הילדים?

•⁠ ⁠איפה הדאגה פוגשת ענייני בריאות?

כל זאת ועוד?

בפרקקקקק

מה אתכם? מתי הדאגה נעימה לכם, ומתי היא מעיקה עליכם? דברו אלינו !!!

להורדת ⁠האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים⁠

לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

להורדת ⁠האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים⁠

לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

שאלת השאלות !!!

מכירים את זה שאנחנו מבקשים מהילדים משהו, והם מתנגדים/מורדים/עושים דווקא/מחמיצים פנים/בורחים/מרביצים/כועסים, ובגדול ? האווירה היא שהם נגדינו ואנחנו נגדם - והאירוע מסלים ויש ממש שני מחנות ? וואי וואי וואי ! ומה כבר רצינו ? שיהיה נעים ! (ושהדברים יעשו כמובן:)

רונה ואיתי התחילו את הפרק בשיתוף על ריב שהיה להם בבוקר הקלטת הפרק, בו רונה התעצבנה על איתי שלא התעורר בזמן וזרקה עליו כרית (: כן כן. זרקה עליו כרית חברים וחברות, קראתם נכון.

האם זה שרונה זרקה על איתי כרית גרם לאיתי להתעורר בחדווה ולהכין לילדים סנדוויצ'ים מחוייך ומדולג? את התשובה קל לנחש...

הדוגמא הזאת ליוותה אותנו לאורך הפרק ועזרה לנו להבין את הילדים שלנו ואת חוסר שיתוף הפעולה שלהם לפעמים.

דיברנו על מה לעשות כש"יוצא לנו השד" הזה שגורם לאירוע להסלים, על תקשורת בזמן ריב, על לתת מקום לאגו החמוד הזה שלא רוצה לשתף פעולה כשהצד השני בא לו מקולקל...

וכן. תצאו גם עם כלים נוספים לארגז הכלים שלכם (: כדי שבפעם הבאה שתתקלו בסיטואציה דומה, תוכלו להתנסות בדרכים אחרות...

אגב? הצטרפתם למסלול המנויים שלנו כבר? מוזמנים להוריד את האפליקציה של הורים בגובה העיניים, ולהנות מאימון הורי שבועי !

יש עוד עשרות פרקים שזמינים רק למנויים ! רק שתדעו ! (:

אז יאללה !

נשתמע בפרק, עדכנו במסקנות !

הפעם זכינו לארח באולפנינו את דנה מאיר יונג, חברת קהילתנו היקרה, שפתחה בפנינו את ליבה וסיפורה.

דנה היא אמא לשני קטנטנים צמודים, ואלמנתו של עפר יונג ז"ל, שנהרג במילואים בפברואר האחרון.

דנה הגיעה כדי לספר, לשתף, לשאול, ובעיקר, כדי לא להחזיק הכל לבד.

בשיחה אמיצה ועמוקה היא סיפרה על החיים החדשים שנכפו עליה, על האתגר לגדל ילדים תוך כדי האבל האישי שלה, על הילד הבכור שלפעמים הופך ל"ילד הורי"

ועל הפחד להישבר מולם…

עלו שאלות שעולות ביום-יום כמו: איך אצליח לנהל הסתגלויות בגניהם של שני הילדים?

איך אתחיל בכלל להסביר להורי הגנים החדשים את סיפורנו?

איך לעבד יחד עם הילדים את האבל שלהם?

מה לעשות כשהילד "מאניש" חפצים ואומר ש"המשאית עצובה"?

ואיך אפשר להכיל טנטרום ברגע הכי לא מתאים - למשל, בדיוק כשצריך לצאת מהבית בבוקר?

דנה, תודה על האמון, הנוכחות והלב החשוף.

הלוואי שהפרק הזה יגיע כמו חיבוק , למי שזקוק או זקוקה לו.

להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים

לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

וואו. איזה שבוע.

לא באמת יכולנו לדבר על שום דבר אחר מלבד המלחמה.

המדינה כולה תחת מתקפה, והלב של כולנו רועד ואיכשהו מנסה להחזיק את הילדים יציבים, כשאנחנו לא יציבים בעצמינו.

בפרק הזה עצרנו (ביחד עם שתי מאזינות נפלאות וספונטניות, שקפצו על ההזדמנות לקבל פרק בלייב), רגע לנשום ולשאול את השאלות הגדולות:

איך עונים על שאלות קשות שילדינו שואלים, כשגם לנו אין את התשובות? מה עושים כשהם נחשפים לחדשות במקלט, בטלויזיה, בשיחות של המבוגרים? האם לדברר את ילדינו גם כשלא שואלים כלום?

איך לעזאזל שומרים על כנות מבלי להפחיד, בתוך המציאות האיומה הזאת ? מה עושים כשהמלחמה נוחתת על שינוי גדול בחיים כמו הריון, מעבר דירה, פרידה? איך מתמודדים עם התנהגויות חדשות, כעסים, התפרצויות?

זה פרק שהוא חיבוק לכל מי שמרגיש שהוא לא מצליח להיות ההורה שהוא היה רוצה להיות עכשיו.

שתפו אותנו במחשבותיכם, ושמרו על עצמכם ! הא?

להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים

⁠⁠⁠⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠לאנדרואיד⁠⁠⁠⁠⁠

לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

בפרק הזה אירחנו את שחר ארז, מטפל זוגי עם לב גדול שהביא המון רגישות לאולפן וזוויות מעניינות ! השילוב של שחר ורבקה עשה קסמים !

איתי ורונה פתחו למאזינים את הדלת לביתם, פתחו את הלב וסיפרו על המקומות הכואבים והיפים בזוגיות שלהם, על תהליכים שהם עברו ועוברים, ואיך הם בכלל מצליחים להישאר זוג ולא רק הורים.

דיברנו ,בין היתר, על למה בכלל לדבר על זוגיות בפודקאסט להורים?

האם הילדים קולטים כשמשהו עובר עלינו? מה ההשפעה של ריבים בין ההורים ליד הילדים?

האם יש מקום להבעות חיבה, מגע ותשוקה בבית שבו מסתובבים הילדים?

אה וואו. ומה לעשות אם הם "תופסים אותנו על חם" ? למה זה כלכך מביך? האם לדבר איתם על זה ? איך מייצרים שיח של - סקס פוזיטיב בבית?

דיברנו גם על השפות השונות של אהבה, ואיך מגלים מה השפה של בן/בת הזוג?

האם אפשר ללמוד לדבר "אהבה" בשפה שלא נולדת איתה? איתי, בלב חשוף, דיבר על מה קרה לו כגבר בזוגיות מאז שהפך לאבא , ואילו רונה שיתפה ,באומץ רב, מה קרה לה ,כאישה, כשהפכה לאמא...

ספרו לנו מה עברתם בהאזנה,הא? שלחו את הפרק לבן/ת הזוג שלכם וכמובן לחברים...

וגם ! תגידו? הורדתם כבר את האפליקציה של הורים בגובה העיניים? מחכים שם פרקים שפתוחים רק למנויים, שחבל לפספסם ! :)

לפרטים על ⁠הסדנה של שחר⁠

להורדת ⁠האפליקציה⁠

לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

בפרק הזה דיברנו על קריאת ספרים, ראשית קריאה אצל הילדים ואיך לגדל ילדים שלספרים יהיה מקום משמעותי בחייהם?

הפרק מיועד להורים לילדים בגיל הרך ממש מגיל אפס, עוד הרבה לפני היכולת שלהם לקרוא בעצמם.

דיברנו על האיכות שספרים יכולים להביא לחיי הילדים,

האם/איך "לדחוף" את ילדינו לקריאה? איך לחשוף את הילד לקריאה מבלי לעשות כל מיני פעולות שגורמות לילד להתנגד, מה לעשות כשהילד מתבלבל בקריאתו? האם לתקן אותו ? האם יש כזה דבר "עודף קריאה"?

דיברנו על הדמיון ועל ההבדלים בין קריאה לבין פודקאסט, לבין מסך ומה מקומנו בשליטה על התכנים?

אירחנו באולפננו את לידור יעקב הנפלאה - מחברת הספר ״משהו חדש״ ויוצרת הפודקאסט לילדים ״זה קול הסיפור״:

הספר עוסק בחוויות שכל ילד מכיר, כמו יחסים בין אחים, חברות ושינויים, ומיועד לילדים בראשית קריאה ולהורים וילדים שאוהבים לקרוא יחד...

בפודקאסט ניתן להאזין לסיפורי ילדים מקסימים, חלקם מקוריים שלה וחלקם עיבודים לסיפורים של אחרים, כולם עשויים ברמה גבוהה של השקעה, משחק ו״תפאורה״- אפקטים מוזיקליים, שעושים חשק לעוד…

הייתה שיחה זורמת, קלילה , מעשירה, פותחת ראשים ולבבות ...

האזינו עכשיו -

ואם אהבתם? חפשו אותנו גם באפליקציה שלנו, שם מחכים לכם כבר 17 פרקים נוספים בלעדיים למנויים!

להורדת האפליקציה

לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

לפעמים השינוי כל כך מפחיד אותנו, שאנחנו עושים הכל כדי לדחות, לעקוף או אפילו להדחיק אותו. מחשבות כמו "רגע רגע... מה מחכה לי מעבר לפינה?" "אמאלה!" "ומה אם אכשל?" – מהבהבות לנו בראש בלי הפסקה. לפעמים הגוף מגיב עוד לפני שאנחנו מספיקים לחשוב על זה – ופתאום צצה לה איזו אלרגיה או איזה וירוס קטן שבא "בול בזמן"...

אבל מה קורה כשהילד שלנו נתקל בשינוי? - מעבר דירה, אח חדש, הסתגלות לגן... ומה אם הוא ממש מתקשה להסתגל? איך נכון ללוות אותו בתהליך? האם יש דברים שאנחנו עושים שמקשים עליו בלי לשים לב? ואולי… ואולי בכלל היינו רוצים פשוט לחסוך ממנו את הקושי?

מה יקרה אם נלך עם השינוי, למרות הפחד? יכול להיות שנגלה שהקושי הוא בעצם כאב גדילה? ואם רק מישהו היה מבטיח לנו שזה מה שיקרה – היינו חותמים על זה בשמחה! פשוט כרגע, כל מה שאני רואה לנגד עיניי זה את הקושי...

בפרק הזה אירחנו את ליאור נבון הנהדר, לשיחה מרתקת, פותחת לבבות וראשים!

ואפרופו שינוי… שמתם לב שכבר יש אפליקציה ל"הורים בגובה העיניים"? מוזמנים להורידה ולהיות חלק מהמשפחה!

להורדה

⁠⁠לאייפון⁠⁠

⁠⁠לאנדרואיד⁠⁠

לקבוצת הווטסאפ של⁠⁠הורים בגובה העיניים

אז איך אתם כשנותנים לכם "ביקורת בונה"? היא בונה אתכם? הורסת? או איפשהו באמצע ? רונה שיתפה שהיא לא קונה את העניין הזה של ה"בונה", ושיש דרכים נעימות להעביר לבנאדם את דעתך מבלי לרצות "לפרק ולבנות מחדש", ואילו איתי אמר שהוא דווקא ממש בסדר עם ביקורת, פשוט תלוי מי נותן אותה.

אז על מה דיברנו בפרק? בין היתר על:

מה באמת הכוונה כשאנחנו אומרים "ביקורת בונה" ומה ההבדל בינה לבין "ביקורת הורסת"? איך כל אחד מאיתנו, כמבוגרים, רואה את הביקורת – מה עשוי לעזור ולתמוך ומה מרגיש לפעמים פוגע או שיפוטי? איך ילדים בדרך כלל מגיבים כשמקבלים ביקורת – לפעמים הם נפגעים, מתנגדים או פשוט לא מקבלים את זה. איך אנחנו רוצים שהם יגיבו, ואיך אפשר להימנע מלתת ביקורת שפשוט לא תעבוד. דיברנו גם על איך אפשר להעביר ביקורת בצורה שתהיה טובה גם לנו וגם לילדים – כזאת שלא תגרום להם להרגיש "לא טובים מספיק", אלא תעזור להם להשתפר באמת. וגם שאלנו אם סוג הביקורת משתנה לפי מי שנותן אותה, אם זה הורים, סבים, גננות, מורים או חברים – והאם כל אחד מהם משפיע על איך הילד מקבל את זה...

בקיצור היה מעניין !

תספרו לנו אחרכך איך היה הפרק !

עקבו אחרי רבקה ברשתות החברתיות כדי לקבל את הפרטים להרשמה להורים בחברותא (פרידה מחיתולים ומעבר לחיתולים)

להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים

⁠⁠⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠לאנדרואיד⁠⁠⁠⁠

לקבוצת הווטסאפ של⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

רונה סיפרה לנו על הדייט המוצלח שהיה לה עם אריאל מילי וברי, ללא איתי.. ועל החיבור שנוצר לה איתם בעקבות הדייט...

אבל מה קרה כשסף הסבלנות הגיע לקיצו, והדייט עדיין לא תם? או או !!!! (ספויילר- רונה צלחה את זה בזכות הכלים שקיבלה מהפודקאסט)

אז ! על מה דיברנו בפרק הזה אתם שואלים?

למה בכלל צריך להשקיע בזמן איכות אחד על אחד הורה- ילד? איך מוצאים זמן איכות כשיש כמה ילדים ולו"ז עמוס? מה עושים בזמן האיכות הזה? האם צריך לתכנן מראש או לתת לזה להיות ספונטני? איך מתמודדים עם קנאה בין אחים למשל - אם אחד רואה שאחיו מקבל יותר זמן איכות ממנו? מה עושים אם אחד הילדים לא מתלהב מזמן האיכות עם ההורה? האם זמן איכות צריך להיות ארוך ומשמעותי או שגם רגעים קטנים נחשבים? איך מאזנים בין הצורך של הילד לבין הצורך של ההורה בזמן הזה? האם זמן איכות צריך להיות חינוכי או ערכי או שזה בסדר שזה רק כייף נטו ? מה עושים אם אחד הילדים דורש יותר זמן איכות מילדים אחרים? איך מתמודדים עם רגשות אשמה כשלא מספיקים להיות אחד על אחד עם כל הילדים? איך אפשר לשלב זמן איכות בתוך שגרת היום יום מבלי שזה ירגיש מאולץ ? מה לעשות כשהילדה או הילד התרגלו לצאת עם ההורה שמבוסס על ממתקים למשל: גלידריה או חנות עוגיות?

מה לעשות עם הסופים האלה שמתחרבשים? היה כלכך כייף עד ש... לא. אוף. אבל השקענו ממשששש !!! או מה קורה עם סף הסבלנות שלנו מגיע לקיצו ? אה כן... והשתחל לפרק הנושא: מה לעשות כשהורה אחד מרגיש "ההורה הפחות מועדף" ?

נשתמע בפרק, הא?

שתפו אותנו איך היה לכם :)

להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים

⁠⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠

⁠⁠⁠לאנדרואיד⁠⁠⁠

לקבוצת הווטסאפ של⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים

מי מאיתנו לא חוֹוה את השחיקה הזאת ? יש כאלה שיותר, יש כאלה שפחות ... בכל אופן, מי שניגש לפרק הזה, כנראה מרגיש שחוק.

רונה שיתפה איך בזכות הפרק - "איך למנוע צעקות על ילדינו", היא מצליחה (לפעמים) , להבין מה "גודל המיכל שלה" (מטאפורה ל-כמה סבלנות יש לה), ולעצור רגע לפני נקודת ה"על חזור" .

איתי שיתף שקשים לו הרגעים שהוא ורונה שחוקים בו"ז.

ונתן דוגמא שהציפה התחשבנות בין איתי ורונה (הופההה !!! סיקרנו אתכם?)

אז מה עושים עם השחיקה ההורית ? איך זה מתבטא? למה זה קורה לנו? מה לעשות כשאנחנו כבר שחוקים? מה יכול להקטין את השחיקה בהתנהלות היומיומית ? האם חוסר סבלנות ועצבנות הם בהכרח תופעה של שחיקה הורית ? מה עושים עם השחיקה הזאתתת בפעולות שחייבים לעשות - כמו: צחצוח שיניים, להחליף חיתול, לטפל בכינים, להתקלח? או כשאין לנו כוח להיות יצירתיים בפתרון הריבים/ההתנגדויות/המחאות? או כשאין לנו כוח לשחק איתם/להיות איתם? וחברים וחברות - מה עושים כשבני הזוג שחוקים ב"וז? הצילו !!! מי ירים את הסיטואציה? מי יוביל ? ובואו נדבר גם על ההתחשבנויות שיש בין בני הזוג ברגעים של שחיקה...

בקיצור, נשתמע בפרק ?

ברורררררר !

להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים

⁠⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠

⁠⁠⁠לאנדרואיד⁠⁠⁠

לקבוצת הווטסאפ של⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים