בריאות בריאות בריאות יקריםות שלנו. כמה היא לא מובנת מאליה. מחבקים את האנשים היקרים שמאזינים לפרק הזה, מקווים שיתמוך בכם.

אז קרה משהו בריאותי לאחד ההורים. האדמה נשמטה לכםן מתחת לרגליים. ואתם, שרוצים רגע להתאבל/לכאוב/לעבד/לעכל/להתמך בעצמכם, מוצאים את עצמיכם עומדים מול הדילמה של: איך לתווך את זה לילדיכם, כשאתם בעצמכם נמצאים בסערה. מאיפה מוצאים את הכוחות לתיווך עכשיו? האם לספר? מתי? כמה?, איך להתמודד עם החוסר וודאות, איך להתמודד עם הסבל והכאב של אהובכם, מה/כמה/מתי לתת את המידע האמיתי, האם לאפשר מפגש עם ההורה הפצוע/חולה/חסר הכרה,האם היחס צריך להיות שונה בהתאם לגילאים השונים של הילדים, איך להתמודד עם התנהגויות יוצאות דופן, ולפעמים קשות של הילדים סביב הזמן הזה (כעס,צעקות,חוצפה,מרד, שבירת חוקים...), איך מחזקים את הילדים ולא מחלישים אותם - (רחמים,חיזוקים,יחס מיוחד), איפה זה פוגש את ההורה הבריא, כמה לחשוף את הסביבה של הילד (מסגרת,צוות,הורים אחרים,המשפחה המורחבת..).

תודה לעדי וינברג שפתחה את ליבה ונפשה בימים רגישים אלה, שעוברים עליה ועל משפחתה.

רפואה שלמה מלאה ומהירה לכל החולים והפצועים, חיבוקים וחיזוקים מאיתנו באהבה

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

לאינסטגרם

כמה חשובה מערכת היחסים הזאת בין ההורים שלנו אלינו, בין החמים שלנו אלינו וכמובן - היחסים בין הסבים לילדינו.

לכולנו יש משאלת לב, שכל רשת היחסים הזאת, תזרום בהרמוניה.

אנחנו גם "הילדים של...", וגם "ההורים של.." . סנדוויץ' כזה שעלול לבלבל מאוד, ולהציף המון טריגרים ורגשות.

דיברנו על:

- גבולות : שלהם, שלנו וגם של ילדינו.

- הפער בגישות

- איפה אפשר לעשות עבודת שיחרור, ומדוע?

- על הציפיות

- על האכזבות

- על טריגרים ופצעי ילדות

- על לתת צ'אנס לשינויים,ללמידה ולהתפתחות

- על מה קורה כשהסבים "מתערבים לנו" בחינוך, האם יש לזה באמת משקל?

- איך והאם אפשר להגיע להרמוניה?

- על הדברים הבוערים : מתנות,ממתקים,ביקורת, זמן מסך

- כשהם לא מעורבים, ואנחנו רוצים שיהיו מעורבים

- מה קורה כשהילדים שלנו מתנהגים בצורה שאינה מתאימה מול הסבים?

- מה קורה כשסבא וסבתא מתנהגים בצורה שהיא לא מתאימה לנו

נתראה בזום- לייב ביום רביעי הקרוב?

להרשמה לזום

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

לאינסטגרם

עצרו ! לא דיברנו רק על פיות שיניים!

דיברנו גם על האם לגיטימי לספר לילדים סיפורים מהדימיון- כאילו הם מציאות, וגם על האם מגלים לילדים את האמת ומתי? מה ההשלכות שעלולות להגיע בעקבות כל הסיפורים שלנו אליהם? איך להגיב כשהילדים מספרים לנו סיפורים מהדימיון כמו למשל: חבר דימיוני או חוויות שלא קרו באמת, מה עם סיפורי אגדות/תרבות/חגים? האם יש מקום לשנות סופים/לצנזר/לשנות מילים רק כדי שלא יפחדו? איך להתייחס לחלומות ומה לעשות כשילדים מערבבים בין חלום למציאות?

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

לאינסטגרם

כמה מאתגר זה לשחרר שליטה, הא? הנה, בימי מלחמה אלה, ממש ניתן לראות זאת - כמה אין לנו שליטה על המצב הביטחוני למשל. כמה חבר'ה החליטו לשגר טילים, כמה חבר'ה יחליטו (אולי) להחזיר להם... ואין לדעת לאן זה יתפתח. זאת רק דוגמא אחת, אבל איבוד השליטה נמצא גם בפרטים הקטנים : הילד מורח צבע על הקיר, הילדה קיללה אותי ויצאה ממני צעקה של עלבון, אני רוצה ללכת לישון אבל הילדים לא נרדמים וכו ..

אז מתי אנחנו בשליטה ומתי אנחנו מאבדים שליטה?, איך זה משפיע על הילדים שלנו?,מה נעשה כשזה כבר קורה?, מה לעשות כשהילדים מאבדים שליטה?, האם יש עודף שליטה?,מה הנזקים בעודף שליטה? ומה הנזקים באיבוד שליטה? ומה השאיפה שלנו ?

תודה לחיילינו ששומריםות עלינו ! שמרו על עצמכםן !

ושאחינו יחזרו כבר הביתה, בריאיםות ושלמיםות.

א מ ן.

לינק לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

לינק לאינסטגרם

אךךך קנאה. איזה רגש שורף זה ,הא? אז איך רונה מרגישה כשמקנאים בה? האם איתי ורונה קנאים זה לזו? ומה עם רבקה? איפה הקנאה פוגשת אותה?

משם המשכנו ל- מה זה בעצם קנאה? מה ההבדל בין

לקנא ב... לבין לקנא ל...איפה אנחנו פוגשים קנאה אצל הילדים? האם יש קנאה בין המבוגרים לילדים או בין הילדים למבוגרים ? איך אנחנו יכולים לעזור כשהילד שלנו פוגש קנאה, מה לא לעשות כשהילד שלנו מקנא, האם הקנאה מעידה על משהו לא תקין? האם לקנות מראש לילדינו שני בקבוקים אותו הדבר רק כדי שלא יקנאו זה בזה ?

ומה עם ההשוואות? התחרותיות? בין ילדינו? הם כל הזמן רבים על תשומת ליבינו "אתה אוהב יותר את x " ,"אותו את תמיד מחבקת", "אני יותר טוב" ... בקיצור, היה מעניין.

נתראה בפרק !

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

לעקוב אחרינו באינסטגרם

אךךךך אין על בנות בעולם ! (גם על בנים, כן?)

אבל כמה עומקים, כמה סערות, כמה דאגות ומורכבויות יש בהורות לבת !

הפעם אירחנו באולפנינו איש יקר ! הלא הוא רועי אוחנה ! מחבר הספר "אבוק", מגיש הפודקאסט "אבוקאסט" ואבא לשתי בנות !

עלו בשיחתינו שאלות כמו: למה אנחנו כלכך דואגים לביטחונן האישי? איך נעצים אותן (נקבל תזכורת ל-מה רבקה חושבת על "העצמה"), איך נגדל אותן לתוך שיוויון כדי שלא יגדלו לתוך "מיסלול" החיים, איך כדאי להגיב במריבות ודינמיקות בין בנות, מה לעשות כשהבת שלי רוצה להתלבש "כמו בן" ? ,מה לעשות כשהיא שמה שלט על הדלת "נא לדפוק" !, איך לדבר איתה על מיניות? מה לעשות כשהן רבות על אבא ועוד !

איזה איש נפלא הוא רועי, כמה כנות יש בו !

נתראה בפרק !

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

הורים בגובה העיניים באינסטגרם

לינק לפרק של אבוקאסט

מכירים את זה שהילד שלנו "מוותר בקלות" כשקשה לו? או שהוא צורח ובועט כשהוא "לא מצליח" ?

אז מה זה בכלל "סף תסכול" ? למה יש כאלה שסף התסכול שלהם נמוך? מה ה"סכנה" ואיזה השלכות יש לסף הנמוך הזה ? איך נוכל לעזור לילד עם סף תסכול נמוך? כמה זה קשור אלינו ההורים? והאם זה יכול להשתנות ?

והאמת ? שגם לנו יש ספי תסכול בכל מיני דרגות ועוצמות... אז איך אתם עם תסכולים? רונה שיתפה שהסף שלה נמוך בהרבה מאוד מהמקרים, איתי לעומת זאת : זן :)

כל אלה ועוד

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

הפרק התחיל בשיתוף כן של רונה על ההתמודדות שלה עם דימוי גופה. והמשכנו לדבר על מה זה בכלל דימוי גוף? מה משפיע עליו? איך אנחנו כהורים יכולים לתרום/להזיק לדימוי גופם של ילדינו, איך דימוי גוף חיובי/שלילי יכול לעכב את הילד כשיגדל, איך להתמודד כשלילד שלי יש דימוי גוף נמוך, או אומר משפטים כמו: "איזה בטן שמנה יש לי", "השיער שלי מכוער, אני רוצה להסתפר" ,איך לענות/להתייחס לשאלות של הילדים בנוגע לשוני בין גופים שונים (משקפיים,שמן,רזה....),איך מתמודדים עם אופנות ואיזו השפעה יש לתרבות שאנחנו חלק ממנה, על דימוי הגוף שלנו ושל ילדינו...

נשתמע בפרק :)

להצטרפות לקבוצת הוואסטאפ של הורים בגובה העיניים

האם כדאי לשכנע את הילדים להתחפש? מה לעשות כשהילדים לא רוצים להתחפש? מה לעשות שאחרי שהשקענו זמן/כסף/תפירות וברגע האמת הילד לא רוצה, מה לעשות כשהם מפחדים מתחפושות של אחרים, מה לעשות כשהם לא רוצים שאנחנו נתחפש,האם יש מקום לגבולות כשהילדים בוחרים תחפושת שהיא מייצגת אלימות/לא צנועה/לא נוחה/מכוערת בעניינו?, מה עושים עם ריבוי תחפושות - כשהם רוצים להתחפש לכמה דברים, מה עם זה שהם רוצים את אותה התחפושת משנה שעברה? או שהילד/ה רוצה להתחפש לאלזה כמו כל בנות הגן (וזה לא מקורי יעני)

אה ! ומה לעשות אם הם רוצים להתחפש לפני החג ("לבזבז" את התחפושת לפני) או לסירוגין להתחפש כל השנה

וכמובן תודה ענקית לחייליםות ששומריםות עלינו בגופם ובנפשם... אנחנו חוגגים בזכותכם ! והלוואי שאחינו החטופים יחזרו במהרה הביתה.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

"אנחנו לא צוחקים עליך, אנחנו צוחקים איתך" ! מזהים את המשפט הזה? מי לא מוצא את עצמו אומר את זה לילדו שנעלב ממנו על שצחק?

אז מתי ולמה אנחנו צוחקים עם/על/מ... הילדים שלנו? האם משהו מזה נעים לילדינו? כמה השפעה יש לזה עליהם? האם יש התייחסות שונה כשמדובר בילדים או במבוגרים? מהן התגובות הנכונות כשהילד נעלב/כועס/מסתגר בזמן פגיעה? ושאלת השאלות - איך נוכל לפעול אחרת בפעם הבאה?

היה סופר מעניין וחשוב !

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים