מכירים את זה שהילד שלנו "מוותר בקלות" כשקשה לו? או שהוא צורח ובועט כשהוא "לא מצליח" ?

אז מה זה בכלל "סף תסכול" ? למה יש כאלה שסף התסכול שלהם נמוך? מה ה"סכנה" ואיזה השלכות יש לסף הנמוך הזה ? איך נוכל לעזור לילד עם סף תסכול נמוך? כמה זה קשור אלינו ההורים? והאם זה יכול להשתנות ?

והאמת ? שגם לנו יש ספי תסכול בכל מיני דרגות ועוצמות... אז איך אתם עם תסכולים? רונה שיתפה שהסף שלה נמוך בהרבה מאוד מהמקרים, איתי לעומת זאת : זן :)

כל אלה ועוד

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים