שאול הומלך על עם ישראל למען מטרה מרכזית אחת – 'והושיע את עמי מיד פלישתים' – ואכן לאחר שנתיים של ביסוס מעמדו הוא פונה לבצע את המשימה החשובה שלשמה נבחר. שרשרת האירועים שהתפתחה בניסיון לבצע את המשימה, היא אחת הטרגדיות הגדולות של התנ"ך.
בפני שאול הוצב ניסיון כמעט בלתי אפשרי – להמתין ללא מעש עד לבואו של שמואל הנביא, בזמן שהפלישתים בוזזים את נחלתו והלוחמים הולכים ונוטשים את מחנהו. כדי להבין את הסיטואציה, עיינו מעט בסיפור מקביל השופך אור על הניסיון – סיפורו של גדעון, הכמעט מלך הראשון של ישראל.
בפרק זה הבנו עד כמה הייתה תקופת ההמתנה חשובה ומתכננת מראש, למה שמואל הנביא כל כך מאוכזב משאול שלא עמד בניסיון עד כדי כך שהוא מכריז כי הוא אינו מתאים להיות מלך, ולמה הניסיון העיקש של שאול להוכיח לשמואל כי הוא טעה, רק מסבך את המצב יותר ויותר. ראינו כיצד בזבז שאול את אחד הניסים הגדולים של התנ"ך, וכיצד במו ידיו מנע מעצמו להיכתב כאחד הגיבורים הגדולים של התנ"ך כולו.
ניתחנו גם את המהלכים הטקטיים של שאול ויהונתן בקרב, את הבחירה של שאול להיות 'צדיק הרבה' כשאין בכך צורך, ואת היחסים המורכבים של העם עם המלך החדש.
פרק ארוך המנתח רצף של אירועים שהובילו בסופו של דבר לערעור יסודות מלכותו של שאול.