שאול המלך מקבל הזדמנות נוספת משמואל ומה' להוכיח את עצמו, והוא מפספס את ההזדמנות באופן כה מוחלט, עד ששמואל נאלץ להודיע לו שנגמרה הלגיטימציה שלו למלוך ויש להחליף אותו באדם מתאים ממנו לתפקיד.
המשימה שעמדה בפני שאול היא לצאת למלחמה טוטלית כנגד העמלקים. בפרק זה נעסוק בשאלה מדוע דווקא משימה זו הייתה מבחן עמוק להתאמתו של שאול לתפקיד, כיצד היא התאימה לחוזקות שלו אך גם הייתה מבחן לחולשות שלו. נלמד גם כיצד היה שאול אמור להילחם בעמלק (מלחמה ארוכה וסיזיפית), כיצד בחר להילחם (מלחמת בזק קצרה), ומדוע פעל כפי שפעל.
נעסוק רבות בעובדה ששאול הרבה לעסוק בפרופגנדה ובחיצוניות במקום במהות, ועד כמה הדבר קשור לנקודה העמוקה בנפשו של שאול – תחושת הקטנות. נלמד גם על ההבדלים בין שאול לדוד – במלחמה בעמלק, וביכולת להכיר בחטאים ובטעויות.
בסיומו של הפרק נעסוק בסופו הנורא של בית שאול, ובקשר הישיר בין סוף עצוב זה לעיסוק של שאול בחיצוניות.