מדוע חנה ארנדט לא החשיבה את עצמה פילוסופית פוליטית ומדוע היא לא חיבבה את סטפן צווייג? כיצד התייחס ז׳ק דרידה למושג ״דה קונסטרוקציה״? ומדוע מיכל בן-נפתלי מסתייגת מהגדרתה כ״חוקרת״?

בפרק 37 ראיינו את פרופ' בן-נפתלי על יצירתה הספרותית והפילוסופית המפוארת. שוחחנו על הדהירה שליוותה את תחילת דרכה האקדמית ואת הנסיגה שהגיעה אחריה, וכיצד היא תופסת כיום את מחקריה הראשוניים. דיברנו על הדרכים שבהן משלבת בן-נפתלי טקסטים של אחרים בטקסטים שלה, וביחסי הגומלין שהיא מנהלת עם ההוגים האירופאים הגדולים של המאה העשרים ז׳אק דרידה, מוריס בלאנשו, חנה ארנדט וג׳וליה קריסטבה, ועם משוררות ישראליות כמו דליה רביקוביץ ודמויות נשיות מקראיות כמו רות ונעמי ומיכל בת-שאול. דיברנו על כתיבה מלנכולית ומינורית ועל הכנסת אורחים, וניסינו להבין ביחד מהם השוליים ומהו המרכז ביצירה ובחיים. 

תודה רבה לפרופ' מיכל-בן נפתלי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה  לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. מזל-טוב למעין ראפא על לידת בנה השני סיני 😊.

תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. 

תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.

עריכה: ד״ר תמר סתר.