הפרק עוסק בשאלה : למה אנחנו מרגישים ככה ? והוא מדבר על הפער בהבנה שבין ההרגשה והרגש כי בני אדם לא תמיד יודעים להבדיל ביניהם, להבדיל בין ההרגשה שיש לי לבין הרגש שאני מרגיש וכך אפשר לומר שההרגשה היא לא תמיד ברורה,למעשה היא חיבור בין הרגש לבין הבנה גבוהה והחיבור הזה (רגש -הבנה )לא תמיד קיים ונוכח בגלל אורח החיים והמהירות בתוכו והקושי בזיהוי של ההרגשה וזו הסיבה שלרבים אין גישה קלה לדבר הזה שנקרא: ההרגשה בתוכי. ההרגשה מבקשת שהרגש יעשה כברת דרך על מנת לחפש מחשבה מתאימה וגבוהה שתסביר לו את התמונה הכללית והרחבה של החוויה הרגשית שזה עתה הוא חווה או פשוט תסביר לרגש מה הוא מרגיש ממקום ההתסכלות הרחב והרוחני..אבל בגלל שאצל רוב האנשים הרגש מופיע בפתאומיות ומשתלט על הכל (כי הוא בעצמו רוצה להיות עצמאי ובלתי תלוי) אז הוא גם מבטל בדרך הזו את ההרגשה כי הוא לא מאפשר להבנה גבוהה או למחשבה מתאימה להצתרף. במילים אחרות ועל מנת שיובן : ברגש האדם כועס או דואג, מפחד , מצטער או שמח ואז הרגש הזה הוא כל כך דומיננטי שהוא משתלט על כל המרחב ואז הוא לא מוצא את התמיכה של המחשבה הנכונה..

מבחינה תודעתית יש בתוכנו ציפייה שהשכל יבוא לעזרתו של הרגש באירועים שיש בהם סערת רגשות וחוסר שקט או בהלה או פחד או רגש אחר ואז הוא יסביר לי: מה אני מרגיש . לא למה אני מרגיש או מהי הסיבה שאני מפחד או מודאג או כועס אלא מה אני מרגיש בכלל? , איזה רגש ?פחד,כעס, שנאה, צער..וכו׳.. הלמה אני מרגיש ככה או הסיבה ההגיונית לזה היא גלישה לא רצויה בהכרח של השכל כי הוא קשור יותר אל הצד הפרקטי והמעשי והוא לא רואה את התמונה המלאה ולכן הסיבות שהוא יתן ללמה הם הרבה פעמים בכלל לא נכונות אלא מה שנראה לי על פי הסתכלות שהיא הרבה פעמים שטחית .מי שיודע למה אני מרגיש ככה זו ההרגשה שהיא האינטגרציה בין הרגש שלי למחשבה הגבוהה ורעיון המחשבה הגבוהה הוא לפתוח את המרחב וכאילו להביט בסיטואציה מרחוק ולא מתוך נקודת הפגיעות של הרגש אלא מאותה נקודה שבה הרגש פוגש מחשבה נכונה ומתאימה והם צועדים יחד.. זה קשה למימוש בזמנים מהירים של אינסטנט כמו שיש היום ולכן ההרגשה היא מצרך שהופך להיות נדיר יותר מה עוד שאדם לא צריך לחכות לחיבור הספונטני של ההרגשה- הבנה אלא צריך לדעת ״להביא את זה״ או לייצר את החיבור הזה או להתאמן בשיטוט הרגשי שמחפש מחשבה גבוהה והשיטוט הזה יכול להתקבל בתוך מצב של בהייה או מצב של מדיטציה כי דרוש שקט ודרושה הקשבה והתבוננות וכוונה במצב הזה ואם תשימו לב הרבה מכם חיים בתוך ערפל של תחושות ורגשות שהוא בכלל לא ברור לכם ואין לכם תמיד פתרון לסוגיה הזו ואיך להגיע לבהירות.

בחיי הרגש וההרגשה יש כל העונג שקיים בעולם כי אפשר לחיות את האהבה אבל אי אפשר לחיות רק את הצוף ורק להיות דבורה שעוברת מפרח לפרח ומזינה את האבקנים שהם הבסיס להמשכיות. העולם הזה הוא עולם חומרי מוקף חומות של מסגרת שמבקש בחירה ברורה והתייחסות ופתרון של מצבים מוגדרים על מנת שהחוויה תהיה ברורה , ממוסגרת וכזו שנלמדת על כל צדדיה.

הזיכרון של האדם הוא לא דבר מצחיק והסבל האנושי נמתח בין פחדים, טראומות ורגעי התעלות ואושר כאשר רק הקבלה והאהבה העצמית יכולות לספר שתמיד יש תקווה לעתיד טוב יותר , שהאדם חי את החוויה שהוא בחר ועדיין יש לו זכות בחירה חופשית להתנהל בתוך החוויה בדרך רוחנית, לשים דגש על השילוב בין הרגש לבין מחשבה גבוהה שמסבירה את כל האירועים מנקודת מבט רחבה , ממקום שרואה את האפשרויות , ממקום שמבין שהחוויה חוזרת על עצמה שוב שוב על מנת שתהיה למידה. ולכן, אין צורך לרוץ לכל אירוע ולנסות לפתור אותו באופן פרקטי: מוטב להתרחק , להקשיב , להתבונן , לתת לרגש להופיע ולאפשר לו לפגוש הבנה גבוהה שתסביר את האירוע ממקום שרואה את האפשרות לחוות ולבחור. ועל ההרחבה של הנושא הזה אתם מוזמנים להקשיב בפרק

ערוץ היוטיוב של תחנת ירח

אתר האינטרנט של תחנת ירח

האינסטגרם של תחנת ירח

ערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי