הפרק עוסק בחשיבות התרגול הרוחני ככלי ולא כמטרה בפני עצמה. אני מספר בפרק הזה על התבוננות, הקשבה ומיקוד כבסיס לבהירות פנימית והכרות עצמית ועל הצורך לדעת ולרתום לשם כך כוונה רצינית, טהורה ולא אנוכית.

חשיבותה של ההתמדה היא גדולה והיא מאפשרת התחייבות אל התרגול ולא לחמוק ממנו ברגע שמתגלה המכשול הראשון או שהתרגול לא עומד בציפיות התוצאה שביקשתם. תרגול נכון ״מרגיש מועיל״ למרות הקשיים המובנים שיש בכל תרגול, הוא מקדם התפתחות, הוא חיובי והוא צריך להימדד עפ״י התהליך ולא על פי התוצאה.

המטרה של התרגול הרוחני היא לא להמציא שום דבר חדש אלא להתחבר אל המהות שנמצאת מעבר לאשלית החומר הנוכחת באופן טבעי וללא מאמץ. התרגול מבקש מיקוד והתבוננות, והמטרה היא לקבל את הדברים בפשטות. עבור דרך הסתכלות כזו (הרבה פעמים) נחוצה נוכחות של מורה שמכיר או מכירה את הדרך, את האתגרים ואת סודותיו של התרגול ועדיין מוטב שישררו ביניכם יחסי אמון ולא רק יחסי סמכות. דבר נוסף שמדגיש את נחיצות המסגרת של התרגול ואת חשיבות הבחירה של המורה היא שהמורים יכולים לכוון ולהדריך אתכם רק עד לאן שהוא הגיעו.

כל תרגול נכון מוביל לחופש וחירות, הוא תמיד חיובי גם אם יש בתוכו מהמורות וקשיים ותמיד יהיו כאלה. הכוונה האמיתית שלו היא לעצים ולעודד את ההתפתחות שלכם ולהקל עליכם וכדאי לזכור להינות מהתהליך.

בפרק עוד הרבה הסברים, סיפורים והתייחסות לרבדים נוספים של התרגול, תמיד אשמח לשמוע מכם.

לאתר האינטרנט של תחנת ירח

⁠⁠בלוג וניוזלטר של תחנת ירח⁠⁠

⁠פייסבוק ⁠

לערוץ היוטיוב של תחנת ירח

לאינסטגרם של תחנת ירח

לערוץ המוסיקה של עידו בספוטיפיי