כידוע, אוכלים מצות משום שלא הספיק מצקם של אבותינו להחמיץ. אולם הציווי על הכנת מצות נאמר לישראל שבועיים קודם! מסביב לשאלה זו ננסה להבין את פרטי מצות פסח מצרים, ובמיוחד את אכילת המצות

ההתגלות למשה בתחילת פרשתנו היא מהקטעים היפים בתורה. נעמוד בקצרה על היופי הספרותי של הפרשיה, ונעבור לתוכנהּ - מהו המסר בהתגלות זו, ומה היא מופעיה על ההתגלות שהייתה בסנה. את העקרונות אותם למדנו משתי ההתגלויות, נבחן במכת הדם.

נושא תחילת ספר שמות הוא ריבוי ישראל במצרים. על חשיבות נס זה, על הופעתיו במקומות אחרים בתורה, ועל משמעותו ההיסטורית והתיאולוגית.

הפרשה שיעור בסגנון שונה - נלמד מדרש אחד, הקשור לפרשה, ומביא חמש מקראות שאין להם הכרע. הפירוש המקובל למדרש זה לומדו כעין הערת מסורה. נציע לו קריאה שונה - כדיון בהכרעות הערכיות של התורה.

מנין היורדים למצרים - כמה זה 66+3? מה משמעות המדרש שיוכבד נולדה בין החומות? מדוע נמנו שתי נשים? וכיצד הספיקו להיוולד לפרץ ילדים - הכל על 70 נפש, מנין היורדים למצרים

ברובו של השיעור נקרא ונסביר את פסוקי תחילת הפרשה, העוסקים ביוסף ואחיו. לקראת סוף השיעור נציע שיטות פרשנים הרואות כאן שני סיפורים, ונדון מתי נכון לקבל פרשנות כזו.

הפעם השיעור אינו על הפרשה, אלא על תופעה במקרא כולו. האם יש משמעות לשמותיהם של גיבורי התנ"ך? על משה עמו, ועל אשבעל ההופך לאיש-בושת. ובכלל על השם שנתנו לו מעשיו.

סיפור ההתגלות הכפולה בתחילת פרשתנו - חלום הסולם, וההבטחה ליעקב.

כמו בתחילת פרשתנו, גם במקומות נוספים אנו מוצאים כותרת "אלא תולדות", שאחריה לא באה רשימת תולדות. נתחקה אחר כל הופעות "אלה תולדות" בתנ"ך, ונגיע למסקנה מרחיקת לכת בדבר מבנהו של ספר בראשית.

דרך לימוד תחילת הפרשה, נעמוד על צורת הקבורה בימי האבות, ועל בקשתו החריגה של אברהם - להיקבר כדרך החקלאים בעלי השדות, למרות שהוא רועה צאן.

וכך נצליח לעמוד על השאלה שהטרידה את המפרשים - מדוע האריכה התורה בפרטי קניית מערת המכפלה?