מבוא להגדה של פסח.

בשיעור נתמודד עם השאלה המוסרית: כיצד זה שאני מצווים למחות עם שלם? נסקור את הפוסקים, המתמודדים השלכות המצווה, ועם העקרונות המוסריים שמאחוריה

בסוף פרשתנו: "ויכל משה את המלאכה, ויכס הענן את אוהל מועד". הרושם הוא שהשכינה שורה במשכן. ובכל זאת עדיין לא נשלמה השראת השכינה, שהלא האש יורדת על המזבח רק ביום השמיני למילואים. בשיעור אנו עוסקים ביחס בין השראת השכינה על ידי הענן בסוף ספר שמות, להשראת השכינה על ידי האש בספר ויקרא. בהשוואה זו ננסה גם לסנכרן בין שבעת ימי המילואים לבין ימי קרבנות הנשיאים, ונגלה מדוע המשכן זקוק לשתי חנוכות - הענן והאש.

בפרשתנו נקשרת השבת לבניית המשכן. "מקדש בזמן". בשיעור נעקוב אחרי ההופעות השונות של השבת במקרא, ונשים לב שלעיתים זו השבת הקדושה, זכר למעשה בראשית; ולעיתים שבת מנוחה , זכר ליציאת מצרים. נדון בהבדלים ביניהם, ונראה לאור זה את דברי הנביאים, את דברי חז"ל, ונזכיר גם הוגים ציונים, עד אמנת גביזון-מדן.

מחלוקת מפורסמת האם חטאו ישראל בעגל באלהים אחרים, או שמא חטאם הוא בהגשמת האל. בשיעור נטען שפסוקי הפרשה שלנו נוטים לאפשרות הראשונה, ואילו בספר דברים נראה יותר כפירוש השני. והדבר ניכר לא רק בתיאור החטא, אלא בנקודות רבות סביב לו, כשבירת הלוחות, שריפת העגל, ועוד.

ננסה ללמוד מהם האורים והתומים, וכיצד השתמשו בהם. מהמעט שיש בפרשתנו, דרך פסוקי הנביאים, עד מדרשי חז"ל.

המשכן הוא מקום שכינת הא-ל, אך בניגוד למקדשי ע"ז, ה' אינו גר במשכנו. נתמקד בפסוקי בנית הארון והכפורת שבפרשה, ונסבירם כהתמודדות עם השאלה הגדולה של המשכן: המחשת הא-ל המופשט.

רשימת ה"משפטים" בפרשתנו, שחז"ל קראו לה "נזיקין", היא למעשה חוק יבש. האם אפשר ללמוד ממנה מוסר, ולחפש בה את קול ה'? אנו נטען שהדבר חבוי בסדר בה מסודרים המשפטים. כך נלמד על האיסור להזיק, ועל חשיבותם של החי והצומח בעולם.

ישנן במסורת ישראל חלוקות שונות של הדברות לעשר. יש בכך הבדלי משמעות בתוכן הדברות, בייחוד בשתיים הראשונות. בשיעור נעמוד על הבדלי הפרשנות בין הטעם העליון לטעם התחתון, ונציע חלוקה נוספת, הקיימת בחלוקה לפרשיות

נתחיל את שיעורנו בסיפור המן והשלו שבפרשתנו, נמשיך להשוואתו לסיפור השלו שבפרשת בהעלותך, ומשם נציע פירוש לכל סדר הפרשיות בחציו השני של ספר שמות.