Psychology of the Daf Maseches Eruvin

The Daf from a Psychological Perspective

For Mareh Mekomos Click Below

קדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא

As people say: A pot belonging to partners is neither hot nor cold. When responsibility falls upon more than one person, each relies on the other, and ultimately the task is not completed.

ספר חובת התלמידים

רבי קלונימוס קלמן שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה

1889-1943

לא די ללמד את הנער רק שחוב עליו לשמע לקל המחנך ותו לא, כי לא יועיל בזה בלבד, כי לסוף יראה את רבו למתנגדו ועריץ זר עליו כנ"ל. העקר הוא להכניס בלבו דעה זו, שידע שהוא – הנער בעצמו הוא עקר המחנך, לא קטן ונער הוא, רק נצר מטע ד' בכרם ישראל הוא, ועליו הטיל ד' חוב זה לגדל ולחנך את נצר זה, את עצמו לעץ גדול עץ החיים ולעשותו לעבד ד' צדיק וגדול בתורה, וכיון שדעתו ורוחו קטנים ותורה הרבה לא למד, יצרו מרקד בקרבו, לכן אם פחד ד' לנגד עיניו וירא הוא שלא יחטא נגדו ולא ישחית את כרם ד' צבאות, מכרח הוא לשמע את תורת ד' ודרכו מפי רבו ואביו, בין בדברים המפרשים בתורה ושלחן ערוך, בין בדברים שאינם מפרשים. כמה הזהירה התורה לשמע לקל האב והמחנך, כגון: "שאל אביך ויגדך זקניך" וכו', "לא תסור" וכו', "שמע בני מוסר אביך", והסורר והמורה לא עשה שום עברה המפרשת בתורה שבכתב ושבעל פה ומכל מקום כל כך החמירה התורה בו, מפני שאביו ואמו אמרו איננו שומע בקולנו, וכל עצמותו לא נקרא על שם מעשיו זולל וסובא רק על שם סורר ומורה על שממרה נגד אביו ומחנכו, וכדומה מהפסוקים.

וכל כמה שיכול האב והמלמד להבין ולהשכיל את הנער בזה בדעת ושכל ואת החובה שהוא נושא על עצמו לגדל ולחנך איש ישראל, עץ בגן ד' בעדן, והוא האב והמלמד הוא רק המורה אשר יורהו, איך יחנך הוא את עצמו ומה דבר ד', כמו מי שבא לשאל שאלה בעניני אסור והתר, שהדין הוא רק המורה אשר יורהו מה כשר וכו', אבל עקר העושה הוא בעל הבית בביתו ורק עליו האחריות שיהיה כשר וישליך את האסור והטרפה. והרבה נרויח, כשנורהו כן, ראשית כאשר יתגדל בדעה זו לא יראה את אביו ומלמדו לעריץ ומושל זר שרוצה למשול עליו, כי החוב הוא על עצמו והוא בעצמו באנוכיות שלו ובישותו שהקדים להתגדל בו, מושל ומחנך את עצמו, ולאביו ומלמדו צריך הוא עוד להכיר טוב על אשר עוזרים הם לו ומקלים לו את עבודתו.

עוד זאת נרויח, כי גם הנערים – שאינם מתרחקים מאתנו כל כך ואינם מתהפכים לנו לאויבים, ורק שמזניחים את עבודת הקדש מחמת עצלות והתרשלות בלבד, גם כן יתעוררו ויתחזקו לעבד את עבודתם, כי הגמרא אומרת (ערובין ג, א): קדרא דבי שתפי לא חמימא ולא קרירא, חק הוא ברוח האדם שכשיש לו על מי לסמך, מרשל הוא עצמו וסומך על זולתו, וכן הנער אף אם אינו מסרב, מתרשל הוא בחשבו שאביו ומלמדו יעשו בעדו הכל, וכשישכיל לדעת שהחוב עליו ורק עליו הוא בעצמו המדריך והמחנך, יתאמץ ולא יתרשל.

Rav Klonymous Kalman is teaching the concept of ownership, agency and moral discernment, and how to help children and students seems themselves as the most important player and influencer in their lives. Parents and teachers are merely “tour guides” on the journey of life, here to point out marvel and dangers, but not the ba’al habyis. The person, child and student is the responsible party.

The Daf from a Psychological Perspective

For Mareh Mekomos Click Below

Eruvin is an interesting Masechta in that it essentially a discussion of a rabbinic solution to a rabbinic problem. In other words, the idea that one cannot carry in a “Carmelis” (a shared domain, or semi-pubpic domain), is only asur rabbinically, and what permits it is an eruv, which is also a rabbinic construct to have it resemble a private domain. Keep in mind, an eruv is not a sufficient boundary to allow carrying in a public domain medoraysa.

If so, most of Maseches Eruvin is not just Torah sheba’al peh, but a study of minutiae of rabbinic edicts. Is THIS Torah study? It must be - no authority ever saw Eruvin as less worthy of study than say, Bava Metzia. So then, what is the definition of Torah?

Possibility Number One:

עבודה זרה י״ט,ב

ועלהו לא יבול אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב אחא בר אבא אמר רב המנונא אמר רב שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד שנאמר (תהלים א, ג) ועלהו לא יבול

One should know that even the ordinary conversation of Torah scholars require analysis...even the ordinary conversation of a Torah scholar..has great significance.

רש״י שם

שיחת חולין - של חכמים צריכה תלמוד כדי להתלמד לדבר בלשונם שהוא בלשון נקיה ועושר ומרפא:

מהרש״א שם

שאפילו שיחת חולין וכו'. פרש"י כדי להתלמד לדבר בלשונם וכו'. אבל בפרק הישן נראה לפרש דצריכה תלמוד דמתוך שיחתן תבין דבר מה מדברי תורה וק"ל:

There seems to be a machlokes Rashi and Maharsha on exactly what is learned from the ordinary conversions of sages. According to Rashi, one does not really learn Torah per se, but instead one learns appropriate speech and manner of relating. So it’s a source of Middos. According to Maharsha, one actually can learn by inference “real” Torah, so to speak.

Regardless, from this we see at the very least, learning and engaging in a study of rabbinic enactments cannot be less than studying their sichas chulin ordinary speech, and of course much greater than that. Perhaps in this situation, even Rashi would follow the Maharsha’s interpretation that one will derive many Torah ideas from the effort and study of the methodology of the rabbis, and so there is Torah contained within.

But we can do better than that, and find more convincing explanations:

Sefer Hachinuch Mitzvah 419

מצות תלמוד תורה - מצות עשה ללמד חכמת התורה וללמדה, כלומר כיצד נעשה המצות, ונשמר ממה שמנענו האל ממנו, ולדעת גם כן משפטי התורה על כוון האמת

The commandment of Torah study: The positive commandment to study the wisdom of the Torah and to teach it; meaning to say how we should perform the commandments, guard ourselves from that which God prevented us and to also know the laws of the Torah according to their true intention.

The process of understanding Torah to it’s “True Intention” may very well include understanding the methods, processes and takanos of our sages.

רמב״ם הלכות ממרים א:ב

Whether their direction is based upon what they have learned from tradition, referred to as the Oral Torah, or it is derived from what they have independently discovered by means of any of the rules whereby the Torah is interpreted, and meets with their approval, or it is in the form of temporary regulations designed to preserve the biblical laws, measures consisting of decrees and ordinances and customs, we are biblically commanded to obey our sages with regard to any of these three categories. Whoever disregards one of them breaks a prohibitive command.— —

ספר המצות להרמב״ם שרש א

...היותנו מברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו. ושאלת התלמוד (שבת כ"ג) היכן צונו ואמרו מלא תסור

According to Rambam, studying any rabbinic mitzvah is essentially a pirush on the mitzvah of lo tasur. But Ramban (ibid) holds that lo tasur does not apply to mitzvos derabanan.

השגות הרמב״ן

...ומ"מ כללי הרב משתבשין אבל הדבר האמיתי המנוקה מכל שבוש הוא שנודיע, שאין הלאו הזה לא תסור אלא במה שאמרו בפירוש התורה כגון הדברים הנדרשים בגזרה שוה או בבנין אב ושאר שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן או במשמעות לשון הכתוב עצמו וכן במה שקבלו הלכה למשה מסיני תורה שבעל פה שאם יראו הם שזה הדבר אסור או מותר מן התורה לפי מדרש הכתוב או לפי פירושו או הלכה מפי השמועה ממשה ויראה הוא הפך חייב לבטל דעתו ולהאמין במה שאמרו הם, ...

אבל הגזרות והתקנות שעשו חכמים למשמרת התורה ולגדר שלה אין להם בלאו הזה אלא סמך בעלמא

According to Ramban not all mitzvos derabanan are lo tasur only ones that come from derashos or halakha lemoshe misinai. But Megillah, Chanukah etc not. But he does say they rhetorically include them in Taryag mitzvos because עשו חיזוק לדבריהם. What then is the mitzvah of studying the laws of Eruvin according to the Ramban? Perhaps Ramban will hold learning Eruvin is the mitzvah of Talmud Torah Derabanan, much as the second day Rosh Hashana is Yom Hadin Derabanan. Such is the power of our חכמים.

על פי התורה אשר יורוך אלו הגזרות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם