בתכנית פודקאסטרטגי מיוחדת לרגל יום העצמאות ה- 73 למדינת ישראל, ראש המכון אלוף (מיל.) עמוס ידלין מסכם שנה עמוסה בטלטלות ובאתגרים מבית ומחוץ.

האם ההתפתחויות האחרונות מול איראן מבשרות על תפנית אסטרטגית? מה יכול לשדרג את יחסי ישראל עם מדינות ערב ועם הפלסטינים?

מהם האתגרים הפנימיים שצריכים להישאר על סדר היום של ישראל, גם אחרי שמגפת קורונה תחלוף?

וגם: לקראת סיום מינויו כראש המכון, מסכם האלוף (מיל.) ידלין את תשע השנים שבהן כיהן בתפקיד הבכיר: השינויים, ההצלחות ומבט לעתיד.

פודקאסט מיוחד ליום הזיכרון לשואה ולגבורה: האנטישמיות העכשווית במערב אירופה ובארה"ב

חוקרי המכון עדי קנטור ושחר עילם, מצוות הפרויקט במכון שעוסק בתופעת האנטישמיות בת-זמננו, מנתחים את ההתפתחויות והמגמות באנטישמיות בת-זמננו בארה"ב ובאירופה כיום.

מהם המאפיינים הבולטים של תופעת האנטישמיות, וכיצד היא קשורה לשינויים חברתיים-פוליטיים ולעידן הרשתות החברתיות? הפודקאסט מציג במבט על את תוצרי הפרויקטים המחקריים של המכון בתחומים אלה, ואת ההמלצות למאבק באנטישמיות בת-זמננו.

המחקר המודיעיני: בירור המציאות בעידן של שינויים ותמורות

סגן ראש המכון למחקר, תא"ל (מיל.) איתי ברון, ומנהל המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, תא״ל (מיל.) יוסי קופרווסר, שכיהנו בעבר כראשי חטיבת המחקר באמ"ן, משוחחים בעקבות פרסום המהדורה המעודכנת של ספרו של ברון, "המחקר המודיעיני - בירור המציאות בעידן של שינויים ותמורות" בהוצאת המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין.

כיצד השינויים במציאות העולמית משפיעים על עבודת המודיעין, ועל תפיסת המציאות על ידי חוקרי מודיעין בפרט? מהם האתגרים שמציב לפתחם עידן הפוסט-אמת והפייק ניוז? האם על ארגוני מודיעין לחתור לפירוש המציאות כאמת אחת? מה ניתן ללמוד בהקשר זה מהוויכוח שהתעורר בין הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לארגוני המודיעין בארה"ב? ומהי התנהלות אחראית של גופי מודיעין, בהתחשב במציאות המתהווה?

"מעבר לרשת": משחקי הכס - הגרסה הירדנית

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע בדרמה המלכותית שפקדה את הממלכה ההאשמית של ירדן: בסוף השבוע הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית והוושינגטון פוסט כי בעקבות ניסיון הפיכה כושל של הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך עבדאללה, החל גל של מעצרים במדינה.

ניסינו לברר האם אכן היה מדובר בניסיון הפיכה - ואם לא, אז מה כן קרה? על מה הציבור הירדני כועס ובמי הוא תומך? האם למדינות שכנות יש חלק במזימה? וכיצד האירועים ישפיעו על יציבותה של ירדן?

בתוכנית מיוחדת זו אנו עוסקים בניתוח הטלטלה במזרח התיכון בפרספקטיבה של עשור מזוויות שונות, בעקבות פרסום הגיליון המיוחד של העדכן האסטרטגי המוקדש לנושא.

מדינות ערב וישראל לאחר עשור של טלטלה במזרח התיכון

חוקרי המכון ד"ר כרמית ולנסי וד"ר קובי מיכאל, עורכי העדכן האסטרטגי, מסבירים כיצד השתנה מעמדן של מדינות הלאום הערביות בעשור האחרון, ומהן ההשלכות והמשמעויות של הטלטלה במזרח התיכון על ישראל מבחינה אסטרטגית, פוליטית וחברתית.

https://strategicassessment.inss.org.il/articles/sovereignty

מזרח תיכון חדש?

חוקרת המכון ד"ר שרה פוייר, העורכת האורחת של גיליון העדכן האסטרטגי המיוחד, דנה עם תא"ל (מיל.) איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר, במאבק על דמותו של המזרח התיכון כעשור לאחר ראשיתה של הטלטלה האזורית, ששיבשה את הסדר הקיים בן עשרות השנים באזור. מה בדיוק החליף את הסדר האזורי הישן? האם ניתן כבר לזהות סדר חדש במזרח התיכון של היום, ואם כן, במה הוא שונה מהסדר שלכאורה החליף? ואם אין סדר חדש, כיצד נכון בכל זאת לתאר את דמותו הנוכחית של האזור?

https://strategicassessment.inss.org.il/articles/regional/

נסיגה אמריקאית: האם ארה"ב באמת מתרחקת מהמזרח התיכון?

שיחה עם ד"ר ברנדון פרידמן, ראש מערך המחקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, על מקומה של ארה"ב במזרח התיכון בעשור האחרון: האם היא באמת מתנתקת מהמזרח התיכון, וכיצד גורמים מרכזיים באזור החלו לתפוס את מדיניות וושינגטון בעשור שלאחר התקוממות האביב הערבי.

https://strategicassessment.inss.org.il/articles/usa-me/

אני, אתה והאתגר הסביבתי הבא: כיצד יש להיערך לשינויי האקלים בישראל? (פודקאסטרטגי 163)

דיון מומחים: בעקבות פרסום המזכר "סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל", התכנסו כמה מעורכי המזכר כדי לדון באתגר האסטרטגי שממעטים לדבר עליו בארץ: שינויי האקלים. כיצד תבוא ההתחממות הגלובלית לידי ביטוי בישראל ובמזרח התיכון? מדוע ישראל לא מצליחה לקדם כנדרש את האג'נדה הסביבתית? האם ניתן היה להתכונן טוב יותר – ואף למנוע – את אסון הזפת בחופי ישראל? מה ניתן ללמוד מהתמודדות ישראל עם משבר הקורונה ביחס להתמודדות שלה עם משבר האקלים? ואיך על הממשלה הנבחרת לפעול כדי לצמצם כמה שאפשר את הנזק הצפוי משינויי האקלים בשנים הקרובות ובעתיד?

משתתפים: ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה במכון • הח"כ לשעבר ד"ר דב חנין • פרופסור אלון טל • ד"ר גליה לינדנשטראוס. עמיתת מחקר בכירה במכון • ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון.

"מעבר לרשת": השכנה מצפון בקריסה כלכלית, השכנה ממזרח בלי חמצן לנשימה: ההפגנות בלבנון ובירדן (פודקאסטרטגי 163)

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע במחדל החמצן בעיר סלט שבירדן, שהוביל למותם של שבעה חולי קורונה. האם ההפגנות שפרצו בעקבות התקרית משפיעות על המלך עבדאללה?

וגם – קריסת הכלכלה הלבנונית: הרעב גובר ומחירי הלחם והמזון הבסיסי בנסיקה. הפוליטיקאים חוששים מאנרכיה וממלחמת אזרחים. כיצד קולות העם המיואש נשמעים?

בחירות 2021: הפער בין הקמפיינים לסוגיות שמדאיגות את הציבור

תא״ל (מיל.) אודי דקל, מנהל המכון, ד״ר ציפי ישראלי, ראש תוכנית דעת קהל במכון, וד״ר יהודה בן מאיר, חוקר בכיר במכון, בשיחה מיוחדת על הפערים בין הצהרות הפוליטיקאים לנושאים שמעניינים באמת את הציבור הישראלי: מהם הנושאים שנמצאים במוקד סדר היום של הבחירות ומהם הנושאים שנעדרים ממנו? מדוע השיח סביב הבחירות אינו ממצה את העיסוק בסוגיות מדיניות-ביטחוניות שחלקן עומדות בבסיס המחלוקות בחברה הישראלית?

ממה הציבור הישראלי מוטרד ומה מגדיר ימין, מרכז, שמאל? ומהן המגמות שצפויות לעצב את הפוליטיקה הישראלית – גם אחרי הבחירות?

"קול האמת": פייק ניוז בדרך לקלפי

רגע לפני מערכת בחירות רביעית בשנתיים, חוקרות המכון ענבל אורפז וד״ר תומר שדמי בוחנות בפינה "קול האמת" מה עשויים להיות האיומים על הבחירות בישראל בתחום של עיצוב תודעה ודיסאינפורמציה במרחב הדיגיטלי.

האם ייתכן מאמץ דיסאינפורמציה במרחב הדיגיטלי שיגרום לתקרית אלימה או אפילו לאיום על הדמוקרטיה הישראלית? האם ישנן ניסיונות להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות התערבות של שחקנים מקומיים או מדינות זרות? האם תרחיש ״הקפיטול היל״ יכול לחזור על עצמו בישראל? האם ניתן להפיק לקחים ממערכות הבחירות הקודמות ומהבחירות בארה״ב בהקשרים אלו?

על שאלות אלו ידונו עם: עם פרופ׳ ענת בן דוד, חוקרת אינטרט ורשתות חברתיות באוניברסיטה הפתוחה, סאמר סויד, מנכ"ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ודוקטורנט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, תא״ל (מיל.) איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תכנית ליפקין שחק.

השינויים במדיניות כלפי סעודיה והאינטרסים המשותפים מול איראן – חוקרי המכון הבכירים אל״מ (מיל.) אלדד שביט וד״ר יואל גוז'נסקי מנתחים את המשמעויות המדיניות של פרסום דו"ח המודיעין המעריך כי יורש העצר הסעודי אחראי לרצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י- כיצד המהלך הזה משליך על יחסי ארה"ב-סעודיה והאם הוא צפוי לערער את שיתוף הפעולה בסוגיות אסטרטגיות, בדגש על ההתמודדות עם איראן? כיצד הגיבו בסעודיה למהלך של הנשיא ביידן? מה המשמעויות עבור ישראל והאם הממשל החדש צפוי לקדם את הנורמליזציה בערוץ הישראלי-סעודי?

העימות בין חזבאללה לישראל עולה שלב אחרי חילופי הממשל בוושינגטון? – חוקרי המכון הבכירים אורנה מזרחי ויורם שוייצר בוחנים את עליית המדרגה בנכונותו של חזבאללה ליטול סיכונים בעימות מול ישראל. מהם הסימנים לתעוזה זו, בשבועות האחרונים? האם נסראללה חותר להרחיב את העימות למלחמה, בתרחיש של תקיפה ישראלית בלבנון? מהם השיקולים והאילוצים המנחים אותו, בזירה הלבנונית ובזירה האזורית? וכיצד מומלץ לישראל לפעול כדי להרתיע את הארגון? https://www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-escalation/

סין כשותפה לארה"ב בתהליך החזרה להסכם הגרעין עם איראן? חוקר המכון הבכיר ד״ר אייל פרופר על התפקיד הפעיל ששואפת למלא סין בהקשר של חידוש המו"מ על הסכם הגרעין, בין ארה"ב לאיראן. מאז בחירתו של הנשיא ביידן פועלת בייג'ינג לסייע בחזרתה של וושינגטון לעסקת הגרעין עם טהראן – מיוזמה לוועידה בינלאומית ועד למגעים בדרגים הגבוהים ביותר. מדוע בוחרת סין לקחת חלק פעיל יותר גם בזירה זו? מה מאפיין את הגישה הסינית לתפוצת נשק גרעיני, והאם האינטרסים של ישראל עשויים להילקח בחשבון מבחינתה?

https://www.inss.org.il/he/publication/china-and-the-jcpoa/

המשולש המדיני ישראל-רוסיה-סוריה: מה בהמשך לעסקה עם אסד?

חוקר המכון הבכיר, השגריר צבי מגן, וחוקרת המכון ד"ר כרמית ולנסי, דנים בהתפתחויות האחרונות במשולש היחסים שבין ישראל, רוסיה וסוריה: מה האינטרס הרוסי המתבטא בעסקה להשבת הישראלית שחצתה את הגבול לסוריה וכיצד זה קשור ליעדים המדיניים שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מנסה להשיג בסוריה? עם איזו מציאות מתמודד משטר אסד בתום עשר שנים למלחמת האזרחים וכיצד זה משפיע על שיקוליו לגבי ישראל? מה הסיכויים להרחיב את ההבנות וההסכמים בין ישראל לסוריה, בתיווך רוסיה, במישור המדיני-ביטחוני, גם בסיועה של ארה"ב?

החברה הערבית במשבר קורונה: היבטים חברתיים, כלכליים והיחסים עם הממשלה וצה"ל

לרגל פרסום המזכר "חוסנה של החברה הערבית בישראל במשבר קורונה", חוקר המכון ח'דר סואעד וחוקר המכון הבכיר ד"ר שמואל אבן, מבין עורכי המזכר, מנתחים את מצבה הנוכחי של החברה הערבית – מרכיבי החוסן החברתי, נקודות החוזק והחולשה שבאו לידי ביטוי במשבר הקורונה, המאפיינים הכלכליים הייחודיים של החברה הערבית והאופן שבו היא נפגעה מהמשבר במישור זה, וגם על דעת הקהל והיחסים בין האזרחים הערבים למוסדות השלטון ולצה"ל, שמילא תפקיד מרכזי בצעדים לבלימת התפשטות המגפה, בתוך היישובים הערביים.

לקריאת מזכר המלא: https://bit.ly/3pTYJKW

קשרי הטרור: איראן–אל-קאעדה

חוקר המכון יורם שוייצר על קשרי הטרור חובקי העולם של איראן ואל-קאעדה, שעלו על הפרק בחודשים האחרונים: כיצד שיתוף הפעולה ביניהן בפעילות טרור חוצת-גבולות עשוי להתקשר לדיווחים על חשיפת רשת הטרור של איראן באפריקה? מה למדנו מהפרטים שחשף מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, מייק פומפאו, בנאום שנשא בנושא זה, ערב סיום כהונתו? וגם: מה מצבו הארגוני של אל-קאעדה כיום

"מעבר לרשת״ – מגמות שיח בעולם הערבי בראשית 2021: בין שבטיות ללאומיות – והיחלשות המדינות הסוניות

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע במשבר הזהות שחווה הציבור הערבי: האם סוגיית העדתיות הולכת ונשחקת? האם הלאומיות מתחזקת? והיכן משתלבת סוגיית השבטיות? וגם - מהו השיח הציבורי הקיים סביב חבירתן של חלק מהמדינות הסוניות לנרמול היחסים עם ישראל? האם גישתה השמרנית של ישראל, שבניגוד למדינות המערב, אינה ממהרת לתמוך בציבורים ובשאיפות האזוריות לדמוקרטיה והפלת המשטרים הטוטליטארים במדינות ערב, היא שקירבה את המדינות הסוניות לחיק ישראל, בצל היחלשותן?

ברית ישראל-יוון

חוקר המכון, השגריר ד"ר עודד ערן, על מה שמחזק בשנים האחרונות את קשרי ישראל-יוון, מלבד התיירות. על אילו נדבכים אסטרטגיים מדיניים, כלכליים וביטחוניים נשענת התלכדות האינטרסים בין ישראל ליוון? מה תרומתה של היריבות עם טורקיה למגמה זו? איזו תועלת מניב לישראל שיתוף הפעולה המואץ עם יוון, במישור הפקת הגז בים התיכון ובמישור הדיפלומטי וההסברתי, במוסדות האיחוד האירופי?

ישראל מול ביה"ד בהאג

אל״מ (מיל.) עו״ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון, מסבירה מה יכולה וצריכה לעשות ישראל בעקבות האור הירוק שנתן בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקירת הפעולות ביהודה ושומרון, עזה ומזרח ירושלים. עד כמה התרחיש של הוצאת צווי מעצר נגד ישראלים באשמת "פשעי מלחמה" סביר? מה המשמעויות מבחינת הפלסטינים? ומהם הכלים המשפטיים, הדיפלומטיים והמדיניים שבהם יכולה להסתייע מדינת ישראל כדי להתגונן מפני תביעות נגד אזרחיה בבית הדין?

הערכת אמ"ן לשנה הקרובה – לקראת סבבי לחימה עם חיזבאללה?

אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון, מתייחסת להערכה השנתית שפרסם אגף המודיעין לשנת 2021, שבה הוזכר, בין היתר, כי חיזבאללה ייזהר מכניסה לעימות כולל עם ישראל, אבל עשוי ליזום ימי קרב, בדומה לסבבי ההסלמה בין חמאס לישראל ברצועת עזה. מה פשר ההתפתחות שעליה מצביע אמ"ן בהערכתו? עד כמה יכול חיזבאללה לשלוט בגובה הלהבות, אם ייכנס למצב של לחימה עם ישראל? וגם - מהם השיקולים המניעים את נסראללה בעימות מול ישראל בתקופה הנוכחית?

השקעות סיניות בישראל – מגמות עדכניות ושיקולים מדיניים וביטחוניים

ד״ר דורון אלה, עמית מחקר במכון, מנתח את ההתפתחויות האחרונות בתחום ההשקעות הסיניות בישראל, היקפן והתחומים שבהם הן מתמקדות. מהם ההסברים האפשריים לירידה בהיקפן של השקעות אלו מאז שנת 2018? מדוע השקעות סיניות בתחום הטכנולוגי נחשבות רגישות, ללא קשר להיקפן? וכיצד ניתן לאזן בין השיקולים הכלכליים לאינטרסים מדיניים וביטחוניים, בהקשר הזה?

פינה חדשה: "קול האמת על פייק-ניוז״

אנחנו שמחים לשדר היום בפעם הראשונה פינה חדשה בשם ״קול האמת״. הפינה תעסוק בהשפעות פייק ניוז ודיסאינפורמציה על הביטחון הלאומי, על דמוקרטיות ועל חיי היום-יום של כולנו. את הפינה מנחות ענבל אורפז וד״ר תומר שדמי, חוקרות בתוכנית ע״ש ליפקין-שחק במכון, שיצאו יחד למסע כדי לברר מי אחראי להתעצמות התופעה, מי מרוויח ממנה, מי מפסיד ממנה, ומי מושפע ממנה. יחד עם טובי המומחים והמומחיות בתחום, הפינה תשאל ותנסה לברר, בין היתר, עד כמה פייק ניוז ישפיע על תוצאות הבחירות הבאות - והאם אנחנו לקראת שנת מפנה בכל מה הקשור להשפעות הפייק?

העברת ישראל לתחום האחריות של פיקוד מרכז בצבא ארה"ב וההיערכות מול אירן: חוקר המכון הבכיר תא"ל (מיל.) אסף אוריון מנתח את הרקע ואת המשמעויות האסטרטגיות של העברת ישראל לתחום האחריות של פיקוד מרכז (CENTCOM) בצבא ארה"ב: כיצד מהלך זה תורם לנורמליזציה צבאית בין ישראל לשכנותיה, בעקבות "הסכמי אברהם" ומול האיומים המתהווים מצד איראן? איזה השלכות עשויות להיות לכך על ההתמודדות הצבאית עם איראן ושלוחיה באזור, בתחומים כגון ההגנה האווירית ובתחום ההגנה על נתיבי השיט?

"מעבר לרשת״ – אבטלה, רעב ובריחת מוחות: מה מעסיק את צעירי מדינות ערב?

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע במעצבי השיח העיקריים בקרב צעירי העולם הערבי, עם פתיחתה של שנת 2021. הפינה סוקרת את משבר האבטלה העמוק של הצעירים המשכילים, שמביא לגל בריחת המוחות הגדול שידע המזרח התיכון. וגם – היכן נמצאים היום האקטיביסטים הגדולים שהובילו את גל המהפכה הראשון של האביב הערבי? ומדוע השתנה המוטיב המרכזי של המחאה וההפגנות בבירות המדינות הערביות מחירות ודמוקרטיה, לרעב?

אקלים וביטחון לאומי - גדעון ברומברג, מייסד שותף ומנכ"ל אקופיס מזרח תיכון, משוחח אתנו על שיתוף פעולה ייחודי המתקיים מזה עשרות שנים, במסגרת "אקופיס", בין פעילי סביבה וחוקרים ישראלים, פלסטינים וירדנים לצורך התמודדות עם בעיות האקלים האזוריות - ובמרכזן בעיית מקורות המים. באיזה השלכות של שינויי האקלים על ישראל ועל האזור הארגון עוסק? כיצד שיתוף הפעולה בעניינים סביבתיים יכול לבנות אמון ולקדם פתרונות מדיניים לסכסוך בין ישראל לפלסטינים?