שסעים חברתיים, מחלוקות וסולידריות בחברה הישראלית – מרצח רבין ועד למשבר קורונה

ד"ר ציפי ישראלי מציגה ניתוח רב-תקופתי של התמודדות החברה הישראלית עם משברים ואירועים טראומטיים- מרצח רבין ועד משבר קורונה המתהווה. האם תקופת הקורונה חושפת את השסעים בלבד, או אף מגבירה אותם? מה בין "כל ישראל ערבים זה לזה" ל"אדם לאדם זאב"? האם וכיצד ניתן ליצור עתיד טוב יותר לחברה הישראלית?

"מעבר לרשת": סודאן והתגובות בה לנורמליזציה עם ישראל

אורית פרלוב דנה בפינתה הפעם במדינה האחרונה שהצטרפה לגל הנורמליזציה עם ישראל - סודאן. מהם מאפייני השלטון שעמו סוכמה הנורמליזציה עם ישראל ומה התמורות שהובטחו לו? אילו תגובות ניתן לזהות בשיח הפנימי בסודאן ומי דומיננטי יותר – תומכים או מתנגדים ליחסים עם ישראל? מהם ההבדלים הבולטים בין סודאן לאיחוד האמירויות, בהקשר זה?

טכנולוגית Deepfake וביטחון לאומי

לקראת הכנס השנתי הבינלאומי של תוכנית ליפקין-שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז, שיתקיים ב-12 וב-19 בנובמבר, ענבל אורפז מסבירה מהי טכנולוגיית Deepfake, המשמשת להפצת פייק ניוז, ומהן המשמעויות שלה בתחום הביטחון הלאומי: מהו הסיכון הגלום בטכנולוגיה הזו, שגרם לממשל האמריקני להגדירה כאיום על הביטחון הלאומי? מה תפקידן ואחריותן של הרשתות החברתיות וחברות הטכנולוגיה בהפצת Deepfake ואילו מאמצים הן עושות בתחום? מה היתרון של ישראל בפיתוח טכנולוגיות ליצירת ולזיהוי Deepfake?

הסכמים ועסקאות במזה"ת: סודאן, האמירויות – ורכישת ה-F35

ראש המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין, מנתח את מערכת היחסים בין ישראל לסודאן בעקבות ההכרזה על נורמליזציה בתיווך ארה"ב: מהם האינטרסים של סודאן וכיצד היא מגדירה את יחסיה עם ישראל מעתה? מה עשויה ישראל להרוויח מהסכם נורמליזציה עם סודאן? וכן: מיהן המדינות המועמדות להמשיך את תהליך הנורמליזציה באזור ומתי? בהמשך, דן ידלין בסוגיית מכירת F-35 לאמירויות על ידי ארה"ב, במסגרת המגעים לנורמליזציה עם ישראל. מה המשמעויות לישראל ומהם הלקחים הרלוונטיים לאופן קבלת ההחלטות והדיון בנושא ביטחוני זה בממשלה?

*ארוכה הדרך לנורמילזציה: סעודיה, קטר ושאלת היחסים עם ישראל *

ד"ר יואל גוז'נסקי מנתח את הסוגיות העשויות לקדם את פנייתן של מדינות מפרציות נוספות לנורמליזציה עם ישראל, ובהן קטר וסעודיה. כיצד הסכסוך הפנימי בין מדינות המפרץ, בדגש על קטר ואיחוד האמירויות, משפיע על חתירתה של קטר להידוק קשריה האסטרטגיים עם ארה"ב, וכנגזר מכך גם על האפשרות של נורמליזציה עם ישראל? מהי הדינמיקה המתרחשת בתוך בית המלוכה הסעודי, בהקשר הנורמליזציה? ומדוע עסקאות נשק עם ארה"ב מהוות חלק בלתי נפרד מהנורמליזציה?

פיוס או פילוג: עתיד היחסים בין פתח וחמאס

ד"ר קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים את תוצאות המגעים לפיוס ולשיתוף פעולה פוליטי בין פתח לחמאס עד כה. כיצד מושפעים מגעים אלה מהתגובה הפלסטינית לתוכנית הסיפוח ולהסכמי הנורמליזציה שבאו בעקבותיה? מה יכול לתמוך בטענה כי המגעים האלה צפויים להניב תוצאות ממשיות, בדרך לפיוס, ומאידך – מה מחזק את ההשערה כי אין באופק פריצת דרך? מיכאל וצורף מנתחים בדבריהם את הסוגיות המהותיות הבאות: השימוש בנשק, מאזן הכוח הבין ארגוני והאפשרות של התמודדות ברשימה משותפת בבחירות וההתחברות לציר טורקיה-קטר.

סין והמזה"ת: בין ישראל לאיראן

ד"ר אייל פרופר מנתח את תגובתה הצוננת של סין להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ הערביות ואת הקרירות המאפיינת את יחסי סין-ישראל בעת הנוכחית. כיצד נתפסים הסכמי הנורמליזציה בעיני סין, בצל העימות המחריף עם ארצות הברית? על מה צריכה ישראל להקפיד במישור הדיפלומטי, כדי שיחסיה עם בייג'ינג לא ייקלעו למשבר בתקופה רגישה זו? מה מידת הקרבה וההשפעה של איראן על מדיניות החוץ הסינית במזרח התיכון והאם ישראל יכולה לנצל את תהליך הנורמליזציה כדי לקרב את סין למחנה האנטי-איראני באזור?

סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון ועמדת חיזבאללה

אורנה מזרחי וד"ר עודד ערן מסבירים את הרקע ואת המשמעויות של המו"מ על סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון, בתיווך ארה"ב, שהחל החודש. מה מסביר את פריצת הדרך? מהם הסיכויים להצלחת המו"מ ומהי התועלת הכלכלית והביטחונית שבצדו? כיצד הדברים נראים מנקודת המבט של חיזבאללה והאם תהליך זה עשוי לשפר את היציבות והביטחון בגבול ישראל-לבנון?

שינויי אקלים וביטחון ישראל

תא"ל (במיל') מייק הרצוג, עמית מחקר ב-Washington Institute for Near East Policy, מציג את מחקרו בענייני אקלים וביטחון לאומי ומשמעויותיו עבור ישראל: כיצד שינויי אקלים עשויים להשפיע על ביטחונן של מדינות? מה חלקם של משברי אקלים בתהליכים שערערו את יציבותם של משטרים בשנים האחרונות, כגון מלחמת האזרחים בסוריה? מה מצב ההיערכות בישראל לטיפול במשברים הנובעים משינויי אקלים, ומה טעון שיפור, החל מהעלאת מודעות לנושא ועד להקצאת משאבים ע"י מוסדות המדינה?

אסטרטגיית היציאה מהסגר השני ולהמשך החיים בצל קורונה: ד"ר מאיר אלרן וד"ר שמואל אבן מציגים את עיקרי ההמלצות שגיבש צוות המכון, בראשות אלוף (במיל') עמוס ידלין, לקראת יציאה מהסגר השני ולמניעת סגר שלישי. לפי אילו קריטריונים ויעדים יש לבצע את החזרה לשגרה וכן את תכנון המשך החיים בצל המגפה? כיצד יש להתמודד עם המשבר הכלכלי ובמה יש למקד את הפתרונות? מה נדרשת המדינה לעשות כדי לשפר את אמון הציבור?

"מעבר לרשת": הביקורת על חיזבאללה בלבנון והשיח בחברה השיעית – אורית פרלוב דנה הפעם בשני אירועים הקשורים לחיזבאללה ולישראל, שהשפיעו על השיח בלבנון ובחברה השיעית בפרט. האחד הוא חשיפת צילומי מפעלי הנשק של חיזבאללה בלב בירות, בנאום ראש הממשלה במסגרת עצרת האו"ם. השני הוא ההכרזה על משא ומתן לשרטוט הגבול הימי בין ישראל ללבנון – שקיבל אור ירוק מחיזבאללה. במסגרת הפינה נבחן השיח הפנימי בלבנון בנוגע לשני האירועים הללו. מדוע דווקא חשיפת מתקני הנשק לא הובילה לביקורת פנימית בקרב השיעים ואילו הסכמת חיזבאללה לשאת ולתת עם ישראל בתיווך אמריקני עוררה ביקורת פנימית קשה?

המעורבות הרוסית במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב: צבי מגן וד"ר שמואל אבן בוחנים את סוגיית ניסיונות ההשפעה של רוסיה על הבחירות בארה"ב, בין היתר במרחב הסייבר. מה עומד ברקע להתערבות הרוסית, מה היו המניעים לכך במערכות בחירות קודמות ומה כעת? כיצד נערכים בקהילת המודיעין האמריקנית להתמודדות עם התופעה הזאת? מהן המשמעויות עבור ישראל?

קבלת ההחלטות במלחמת יום הכיפורים ובמשבר קורונה: מה השתבש ומדוע?

סגן ראש המכון, תא"ל (מיל') איתי ברון, מנתח את הקשיים בתהליכי קבלת ההחלטות במלחמת יום הכיפורים (1973) ובמשבר קורונה (2020): מהם קווי הדמיון ומהם קווי השוני בין המקרים? מה השתנה בסביבה שבה מתקבלות ההחלטות על ידי הקברניטים ומה מעצים את הקושי בבירור העובדות, כבסיס לתהליכי קבלת ההחלטות?

בינה מלאכותית וביטחון לאומי בישראל

ד"ר לירן ענתבי מציגה את המזכר החדש בנושא בינה מלאכותית ומשמעויותיה עבור ביטחון מדינת ישראל: מהי בינה מלאכותית וכיצד היא משתלבת בחיינו, וביחוד בתחום הביטחון הלאומי? כיצד משפיעה בינה מלאכותית על מרוצי החימוש ומה תהיה התרומה של אסטרטגיה לאומית בנושא בינה מלאכותית בישראל?

סוף עידן בבית המשפט העליון האמריקאי: השלכות מותה של השופטת רות ביידר גינסבורג

פנינה שרביט ברוך ושגריר ארה"ב בישראל לשעבר דן שפירו מציגים קווים לדמותה של שופטת בית המשפט העליון האמריקאי, רות ביידר גינסבורג, שנפטרה בחודש ספטמבר: במה התבטאה תרומתה לקידום שוויון חברתי וזכויות נשים במשך שנות כהונתה כשופטת? כיצד ישפיע חסרונה על יחסי הכוחות בין שמרנים לליברלים בית המשפט העליון, ובפרט אם תיבחר כמחליפתה השופטת איימי קוני, מועמדתו של הנשיא טראמפ? אילו השלכות עשויות להיות להתחזקות המגמה השמרנית בבית המשפט העליון על הפוליטיקה האמריקאית, ועל הבחירות לנשיאות בפרט?

דיון מיוחד: השתלבות צה"ל בהתמודדות עם משבר קורונה

בעקבות הפרסום "יחסי חברה-צבא בישראל בצל הקורונה: תובנות מהגל הראשון", מציגים עורכי הקובץ - ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, ופרופ' עמיחי כהן וד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה - את עיקרי התובנות: אילו קריטריונים צריכים להילקח בחשבון בעת החלטה על מידת המעורבות של צה"ל בהתמודדות עם ההיבטים האזרחיים של המשבר? מהי המסגרת החוקית למעורבות זו? אילו נורמות וערכים המתקיימים במשטר הדמוקרטי צריכים להישמר? ומהן המסקנות לגבי תפקוד פיקוד העורף במסגרת הגל הראשון של המגפה?

"מעבר לרשת" | האהדה לישראל במדינות המפרץ – חיבה אמיתית או פייק?

אורית פרלוב דנה בפינתה הפעם בהצפה ברשתות החברתיות של גילויי החיבה והאהדה כלפי ישראל בסעודיה, איחוד האמירויות ובחריין, בעקבות הסכם השלום שנחתם בבית הלבן. האמנם מדובר בגילויי חיבה אותנטיים או אולי בפעילות של חשבונות פיקטיביים? מהו הדבר העומד בבסיס הקמפיינים הוויראליים בשבועות האחרונים? ומהו דפוס הפעולה של חברות המיתוג והיח"צ במפרץ?

אלוף (מיל') עמוס ידלין מסכם בפודקאסט מיוחד את שנת תש"ף– שנה מאתגרת שהתפתחה בצורה בלתי צפויה ואינה דומה לאף אחת מקודמותיה. ידלין מנתח בין היתר את מצבה הנוכחי של מדינת ישראל ואת העניינים המרכזיים שהעסיקו אותנו בשנה האחרונה – משבר הקורונה, האתגרים האסטרטגיים שמעבר לגבולות, וגם החדשות הטובות – הנורמליזציה עם מדינות המפרץ הערביות.

עברית בהמשך...

Recent reports and assessments against the background of Covid-19 have indicated an uptick in antisemitism; an economic decline; waves of immigration; and polarization in societies across the world. In this podcast, and as part of the INSS research project focusing on contemporary antisemitism in the United States, INSS research fellow Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky speaks with Elan Carr, US Special Envoy to Monitor and Combat Anti-Semitism. To what extent does antisemitism pose a threat to Jewish communities? What has been SE Carr's biggest surprise almost two years in the position? Does Israel have a role in combating antisemitism beyond its borders?

שנאת היהודים ותגובת ממשל טראמפ: ראיון מיוחד עם השליח האמריקאי למאבק באנטישמיות

בפודקאסט מיוחד, שנערך במסגרת הפרויקט החדש של המכון "אנטישמיות בת זמננו בארצות הברית ," מראיינת חוקרת המכון ד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי את שליח הממשל האמריקאי למאבק באנטישמיות, אילן קאר. זאת, על רקע העלייה שנרשמת לאחרונה בתופעת שנאת היהודים והזרים, התפשטות נגיף הקורונה והמיתון הכלכלי. עד כמה מאיימת האנטישמיות על קהילות יהודיות? מה הפתיע את קאר במהלך שתי שנות כהונתו? והאם לישראל יש תפקיד במאבק בתופעה המתרחשת מחוץ לגבולותיה?

"מעבר לרשת" | והפעם: מחאות על צמצום מרחב החופש והביטחון האישי בעולם הערבי

באמצעות שני מקרי בוחן, מירדן וממצרים, אורית פרלוב בוחנת האם המרחב הוויראלי ברשת במדינות האיזור בטוח וחופשי. עד כמה קשוב בית המלוכה הירדני לביקורת שנשמעת ברשת כלפי הסכם הנורמליזציה וכלפי יורש העצר של איחוד האמירויות בפרט? כיצד הגיב המשטר במצרים לקמפיינים ברשת של עדות ועדי ראייה שחשפו מקרים מזעזעים של אונס קבוצתי? איך מצליח המשטר להפוך את הנרטיב ואת השיח ולהאשים את קורבנות האונס במה שעברו?

הציבור הישראלי ומשבר קורונה - סקר מעודכן מיוחד

ד"ר ציפי ישראלי מציגה נתונים מפתיעים של סקר שנערך במסגרת התכנית לדעת קהל וביטחון לאומי במכון בעניין השפעות עדכניות של משבר קורונה על הציבור הישראלי: האם רוב הציבור חווה פגיעה אישית? כיצד משפיע המשבר על היחס הציבורי למוסדות המדינה? מהם השינויים באורח החיים של צעירים בישראל?

בין אקלים לביטחון לאומי

לקראת אירוע מקוון מיוחד בנושא, ד"ר שירה עפרון מנתחת את הקשר בין ביטחון לאומי לאקלים: כיצד בעיות הנובעות משינויי אקלים, כגון חום קיצוני, בצורת ומחסור במי שתיה ומזון, משפיעות על הביטחון בתוך מדינות וגם על תפקוד צבאותיהן? כיצד צריכה ישראל, ובפרט מערכת הביטחון שלה, להיערך לטיפול באתגרים כאלה? באיזה מידה ערוכה ישראל להתמודדות עם משבר גדול הנובע משינויי אקלים?

מבט מאיראן על הבחירות לנשיאות ארה"ב והנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל

ד"ר רז צימט מנתח את התגובות וההערכות במשטר האיראני לגבי הבחירות לנשיאות ארצות הברית והאפשרות שישפיעו על סוגיית הסכם הגרעין - האם המשטר משליך את יהבו על המועמד ג'ו ביידן? ובנוגע להתפתחויות האזוריות: מה המשמעויות של הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל לגבי היחסים בין איראן לעולם הערבי, ובפרט הפלסטינים, ואילו מגמות ניתן לזהות בתחום המעורבות האיראנית בסוריה ויחסי איראן-רוסיה?

ישראל וחמאס – בין הבנות להסלמה נוספת

ד"ר קובי מיכאל מסביר את ההבנות האחרונות שהושגו בין ישראל לחמאס, דרך קטר, ואת הקושי הנעוץ בהן: מדוע ההבנות הקיימות אינן מספקות פתרון ממושך לבעיית ההסלמה ברצועת עזה? באילו דרכים יכולה ישראל לטפל בבעיה העזתית בצורה יסודית – ומהן המשמעויות עבור כל אחת מהן? מה התמריצים הנוכחיים של הנהגת חמאס ברצועה? אילו שחקנים נוספים מתערבים במגעים להסדרה והאם ניתן להגיע דרכם להסדרה ארוכת טווח?

מעורבות צרפת במזרח הים התיכון: תמריצים ביטחוניים ומאבק על השפעה

רמי דניאל מציג את מאפייני מדיניות החוץ הצרפתית באזור מזרח הים התיכון, בהובלת הנשיא עמנואל מקרון: כיצד השפיעו מתקפות הטרור שהתרחשו בצרפת בשנים האחרונות על מדיניות החוץ הצרפתית במוקדי הפעילות של ארגוני טרור באזורנו? האם המאבק על מעמד והשפעה במזרח הים התיכון בין מקרון לנשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, דוחף את אנקרה ופריז לעימות? כיצד מגיבה צרפת למשבר הנוכחי בלבנון, ובפרט לתפקיד שממלא בו חיזבאללה?