תא"ל (מיל.) ומנהל המכון, אודי דקל, בשיחה על החזית הדרומית בסוריה ששוב הולכת ומתחממת. הלחימה מתקרבת לגבולה של ישראל, כמו גם פליטים רבים שנמלטים מהאזורים שאליהם הגיע המבצע הצבאי הממושך, ועמה עולות סוגיות אסטרטגיות והומניטריות – האם ניתן לסמוך על רוסיה שתרחיק את הכוחות האיראניים מהגבול, או שדיאלוג מול אסד יביא לתוצאות טובות יותר? מהם התמריצים ומהם מנופי הלחץ של ישראל על ממשל אסד המשתקם? האם על ישראל להגביר את הסיוע ההומניטרי לעקורים ברמת הגולן הסורית ולאפשר מעבר של פליטים לתוכה?

ד"ר ציפי ישראלי (החל מדקה 14:00) מתמקדת ביחסים המשתנים בין החברה הישראלית לצה"ל - האמון הציבורי בצה"ל גבוה כשמדובר על היבטים בטחוניים של היערכות ותפקוד, אך יורד כשעוסקים באידאולוגיות ובערכים. עד כמה הציבור הישראלי רגיש להבעת דעה ומעורבות של הקצונה הבכירה בסוגיות ערכיות ואף מנסה להשפיע על הצבא מבחוץ? האם ניתן לגזור מהאמון הגבוה כי הציבור רואה את צה"ל כ"צבא העם" ועד כמה מטושטשים הגבולות בין העם לצבא? לאור הממצאים והצעת חוק חדשה, מה הסיכויים להפיכת הגיוס לצה"ל להתנדבותי והסבתו לצבא מקצועי?

דורון קוקוש (החל מדקה 25:25) מסביר מהי "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין וכיצד היא שונה מתחרות כלכלית רגילה בין מדינות. טראמפ הצהיר מספר פעמים על כוונותיו להטיל מכסים בעקבות גירעון הסחר של ארה"ב מול סין, שקפץ מ-0 ל-400 מיליארד בשלושת העשורים האחרונים, אולם הסינים מקווים שמדובר בציוצים לוחמניים ופופוליסטיים שלא ימומשו. במידה ואכן תגרום מלחמת הסחר לאפקט דומינו עולמי – מה עלולות להיות ההשלכות על הכלכלה הגלובלית? כיצד תושפע מכך ישראל, והאם אף תוכל להרוויח מהיבטים מסוימים של המלחמה?

יורם שוייצר עוסק בהיתכנותו של פיגוע טרור נגד ישראל בחו"ל כתגובה על התקיפות המיוחסות לה בסוריה, בהן נהרגו פעילי משמרות המהפכה האיראניים. כיצד השתנו היכולות והנכונות של איראן וחיזבאללה לבצע פיגועים בחו"ל מאז הפיגוע בבורגס לפני 7 שנים, והאם ההרתעה הישראלית אפקטיבית בזירה זו? במקביל לכך, האם הסיבה לירידה הדרסטית בפיגועי ההתאבדות היא תועלתנית וזמנית או שמדובר בשינוי אידיאולוגי שעוברים ארגוני הטרור? ולסיום – האם טקטיקת עפיפוני התבערה מעזה היא הצלחה תודעתית עבור חמאס וכיצד צריכה ישראל להתמודד עם האיום?

ד"ר כרמית פדן (החל מדקה 12:00) בשיחה על מחקר שיתפרסם החודש על החוסן החברתי של יישובי עוטף עזה. אלה ימים לא פשוטים עבור התושבים הסמוכים לרצועה, שכבר שנים מתמודדים עם טרור המגיע מתוכה. כעת, נוספו לשיגורי הרקטות ופצצות המרגמה, גם עפיפוני התבערה. המחקר בחן ב-6 ישובים לאורך עשור את השאלות – כיצד בונים חוסן חברתי אל מול הפרעות ביטחוניות ממושכות? כיצד מתמודדת הקהילה - האם היא מתאוששת ואף יכולה לצמוח? מהן ההמלצות העולות מן המחקר לקהילות המתמודדות עם איום ביטחוני? מה כוללת "תרבות של מוכנות" למצבי חירום וכיצד ניתן לזהות קהילות מוכנות?

פנינה שוקר (החל מדקה 23:40) חוקרת את הרגישות החברתית הנמוכה לספוג נפגעים מפעילות צבאית ועד כמה משפיעה על קבלת ההחלטות של מנהיגים בעת מלחמה, וגם על כניסתם לתהליכי שלום. לרגל יום השנה ה-12 למלחמת לבנון השניה – האם החשש המוגזם מנפגעים בקרב החיילים הוביל באופן אבסורדי להתמשכות הלחימה, לעליה בנפגעים ולהישגים צבאיים לא מספקים? על אף תמיכה ציבורית ופוליטית כמעט מוחלטת במטרות המלחמה לאורך רוב הלחימה, קינן חשש מוגזם מתמרון קרקעי, שהוביל להמנעות כדרך פעולה. מתי הרגישות של המנהיגים לנפגעים היא מידתית ומתי מוגזמת ביחס לרגישות החברתית בפועל? וכיצד השפיע הנושא על הכניסה לתהליך אוסלו ועל הוויתורים של ברק בקמפ דיוויד?

ד"ר אמילי לנדאו עונה על השאלה החמה - האם הגיע לקיצו האיום הגרעיני הצפון קוריאני? בעקבות הפסגה ההיסטורית של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און שהסתיימה בחתימה על מסמך הבנות כללי – האם הפגישה חשובה לביטחון העולמי בפועל או שמדובר בחגיגה תקשורתית מבוימת שנועדה לשמר את יוקרתן של שתי המדינות? במידה ויעמוד קים בהבטחותיו – כמה זמן אמור להימשך תהליך פירוק קוריאה הצפונית מנשק גרעיני? מהן ההשלכות הצפויות מעבר לקוריאה הצפונית – מה יכולה ללמוד איראן על הערך האסטרטגי של ניהול משא ומתן לאחר חציית הסף הגרעיני וכיצד צריכה ארה"ב להתנהל מולה?

סימה שיין (החל מדקה 10:00) מנתחת את מצבה האסטרטגי הנוכחי של איראן לאור האתגרים העומדים בפניה – פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והתערערות שליטתה במזרח התיכון. לאחר שמילאה את חלקה בהסכם הגרעין וספגה פגיעה אסטרטגית, גם בכבודה הלאומי, איזו דרך צפויה איראן לקחת בזירה הבינלאומית – הדיפלומטית או הלעומתית? מה תרוויח מכל דרך וכיצד משפיע הלחץ הציבורי הפנימי על המשטר? מה גובר על מה – ההתכנסות סביב הדגל או המצב הכלכלי הקשה בתוך איראן? וגם - כיצד כל אלו משפיעים על יחסי הכוחות בסוריה וכן על המתח בגבולה הצפוני של ישראל?

עדי קנטור ויותם רוזנר (החל מדקה 20:55) בעקבות פרסום מזכר חדש בנושא "האיחוד האירופי בעידן של תהפוכות: מגמות, אתגרים ומשמעויות לישראל". מהן המגמות העיקריות שעליהן ניתן להצביע בהתבוננות על אירופה פנימה בהקשר של הגירה – גורמיה והשפעותיה החברתיות, הכלכליות וגם הפוליטיות על המדינות? האם ההגירה היא הגורם לגל האנטישמיות ביבשת ולכך שהתופעה נכנסת יותר ויותר לתוך שיח המיינסטרים הפוליטי? מדוע נוצר משבר אמון בין ישראל לבין ממשלות אירופה ומהי הסכנה בהתחממות היחסים בין גורמי ימין קיצוני אירופאים וישראלים? וגם - כיצד משתנים יחסי הכוחות הגלובליים בעקבות העליות והמורדות ביחסים בין אירופה למעצמות השונות (ארה"ב, רוסיה וסין)?

תומר פדלון עוסק בשאלה האם הפוליטיקה היא חלק מהספורט או שהספורט הוא חלק מהפוליטיקה? חלק בלתי נפרד מטורניר המונדיאל הוא הפן הלאומי וכבודן הלאומי של המדינות המשתתפות. האם הדבר השתנה לאורך ההיסטוריה של הטורניר, מאז הטורניר הראשון ב-1930, ומה היו נקודות השיא של המעורבות הפוליטית? מדוע גביע העולם הנוכחי כונה "הפוליטי ביותר", ובתוך כך מהו מעמדם של שחקנים מקהילות של מהגרים מוסלמים שהצליחו להתברג לנבחרות צרפת וגרמניה בעשורים האחרונים, ומדוע חלקם בוחרים לשחק בנבחרות של מדינות המוצא שלהם?

ורה מיכלין שפיר (החל מדקה 11:38) פורשת את הרקע הפוליטי לאירוח המונדיאל על ידי רוסיה, דווקא בתקופה הנוכחית, בה יחסיה עם המערב מתוחים במיוחד. האם פוטין מצליח להחזיר לעמו את ניצוץ הגאווה הלאומית בספורט הרוסי מימי המלחמה הקרה, וכיצד הוא מתגמל ספורטאי עבר? מהי המשמעות הפוליטית של אירוח טורנירים עבור רוסיה ומהו הפוטנציאל לשיקום התדמית של משטר פוטין שנפגעה בשל השערוריות במהלך אולימפיאדת סוצ'י?

ד"ר אופיר וינטר וח'דר סואעד (החל מדקה 17:46) בשיחה משותפת על מספר שיא של נבחרות ערביות ומוסלמיות במונדיאל, ובראשן מצרים ומוחמד סלאח - המלך הבלתי מעורער של הכדורגל במצרים ובמזרח התיכון כולו. הכדורגל במצרים משמש מצד אחד כ"אופיום להמונים", ומנגד כזירה להתקהלות ולמחאה פוליטית ואנטי-ממסדית. עד לאן מגיעה ההערצה לסלאח, כיצד הפופולריות שלו משרתת את המשטר המצרי והאם הנשיא המצרי סיסי צריך להתחיל לחשוש למעמדו? כיצד מתמודדות מדינות ערב עם סוגיית זכויות השידור שנקנו על ידי קטאר והאם יוכלו גם האזרחים העניים לצפות בנבחרות שלהם משחקות? מה סיכויי ההצלחה של הנבחרות הערביות ומהם ההימורים המושכלים של החוקרים שלנו בנוגע להישגיהן בטורניר?

ד"ר רז צימט וד"ר ניצן פלדמן בראיון משותף על השלכותיהן הצפויות של הסנקציות הכלכליות שתוטלנה על איראן בחודשים הקרובים בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. מי צפוי להיפגע מהן – המשטר ועסקים השייכים לו, או דווקא חברות פרטיות והאזרחים האיראניים? מה ניתן ללמוד מסבב הסנקציות הקודם וכן ממקרים נוספים על יעילות אמצעי זה, והאם מטרות הסנקציות השתנו כעת? וגם, כיצד צפויות הסנקציות להשפיע על יציבות המשטר האיראני ועל ההנהגה הפוליטית בתוך איראן, ובפרט על מחנה רוחאני שהוביל את החתימה על ההסכם?

אורית פרלוב (החל מדקה 19:43) מנתחת את תוצאותיהן של מערכות הבחירות בלבנון, עיראק ותוניסיה, ואת תהליכי הדמוקרטיזציה שעוברות המדינות. מאפיין מרכזי של שלוש מערכות הבחירות הוא ההזדמנות שקיבלו נשים וצעירים להיכנס למוסדות השלטון ולהשיג השפעה גדולה מבעבר, עד כדי כך שבתוניסיה כמעט מחצית מהמועמדות היו נשים. מדוע, אם כן, על אף תהליכי הדמוקרטיזציה, שיעורי ההצבעה היו נמוכים באופן חריג? וגם - כיצד ניתן לסכם את הצלחתה של איראן לחדור לקואליציות הפוליטיות בעיראק ובלבנון במסגרת ההליך הדמוקרטי?

ורה מיכלין שפיר, בהמשך ל"מבט על" שהתפרסם השבוע, דיברה על עמדתה של רוסיה, שנמצאת בתווך במוקד המתח האזורי - בין האינטרסים הישראליים והאמריקניים לבין המשטר השורד של אסד ובעלי בריתו מאיראן. האם מוסקבה כלואה בין הניצים ובלית ברירה עליה למצב עצמה כגורם המרסן, או שמא היא יכולה דווקא להפיק רווחים מעימות ישראלי-איראני, בעיקר בשלב שהוא עדיין נשלט ומוגבל? האם החזון של פוטין, שהזדרז להציג תכנית מדינית לסיום המלחמה, הקדים את זמנו?

פרופ' אלי פודה (החל מדקה 12:22), מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, מתארח בפודקאסטרטגי ומנתח את המציאות החדשה עמה מתמודדת ישראל בגבולה הצפוני – מתיחות ביטחונית והגדרה של קווים אדומים, אינטרסים מתנגשים של מספר רב של מדינות והתרחישים להסדר מדיני בסיום הלחימה בסוריה. כיצד ישראל מתמודדת עם ריבוי השחקנים וגורמי הטרור? מהי האבולוציה של הקווים האדומים של ישראל מול איראן ושלוחותיה בצפון ומה צפויות להיות הדילמות העתידיות?

עילי רטיג (החל מדקה 19:47) שוחח על התלות האירופאית בגז הרוסי והסוגיות הביטחוניות והפוליטיות שמעורבות בתחום אנרגיית הגז. מה מאפשר לרוסיה להפעיל לחצים כלכליים ופוליטיים ומדוע רק חלק ממדינות אירופה מעוניינות להקטין את המעורבות של רוסיה במשק הגז האירופאי? מהן החלופות לגז הרוסי ומהם הסיכויים שישראל, שבשנים האחרונות עושה צעדים ראשונים בתחום הפקת הגז הטבעי בים התיכון, תוכל להרוויח מהניסיון של אירופה להתנתק מרוסיה?

ד"ר אמילי לנדאו וד"ר אפרים אסכולאי מנתחים לעומק את השלכות פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן - על ישראל ועל המערכת הבינלאומית. מהן האפשרויות העומדות בפני המדינות שנותרו מחויבות להסכם, ומה ניתן לעשות מחוץ למסגרת ההסכם כדי למנוע מאיראן התחמשות בנשק גרעיני? וגם, מהן העובדות החשובות ביותר העולות מחשיפת ארכיון הגרעין האיראני על ידי ראש הממשלה נתניהו, ומהי תרומתה - על אף הביקורת שנמתחה עליה - לשיח הציבורי?

ד"ר שמוליק אבן (החל מדקה 27:03) מדבר על השינוי שחל במדיניות העמימות של ישראל - לאחר שתיקה ממושכת בנושא, ישראל חשפה ולקחה אחריות על מספר תקיפות מבצעיות בסוריה. כיצד האופן בו חושפים מידע יכול להשפיע על תגובת הצד השני, ומה עדיף במקרה הזה – התייחסות וקריצות מאשררות לפרסומים זרים, חשיפה עיתונאית באישור הצנזורה או חשיפת מסמכים פומבית בליווי ראיונות של בעלי תפקיד בכירים? מדוע בטווח הארוך רצוי "ללכת על בטוח" ולהתמיד במדיניות עמומה ויציבה, גם בהיעדר ודאות גבוהה שהחשיפה תזיק לביטחון ולמרות הלחץ לשתף את הציבור?

ראיון מיוחד עם ראש המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין על חודש מאי המתוח והשלכותיו על ישראל - מהעימות שהפך למערכה צבאית בין ישראל לכוחות האיראניים בסוריה וכולל כעת גם איומים איראניים לנקמה, ועד ההתפתחויות בסוגיה הגרעינית בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם המעצמות עם איראן. כיצד צפויה להגיב איראן ומה סיכוייו של ההסכם להשמר במצב שנוצר? ובזירה הפלסטינית – מהו הגרעין האידאולוגי שבשמו שולח חמאס פעילים ואזרחים לגדר, מדוע הוא נכשל במספר היבטים, וכיצד תפקד צה"ל נוכח הדילמה המבצעית?

ד"ר קובי מיכאל (החל מדקה 20:25) על השבוע הסוער בזירה הפלסטינית והעימותים בגבול עזה – מה רוצה להשיג החמאס מהצעדות לגדר, שמוצגות על ידי דובריו כהפגנות לא אלימות, אך בפועל משלבות לא מעט אלמנטים אלימים באופן מובהק? מהן התגובות או התוצאות העיקריות – פנימה, בתוך עזה ובזירה הפלסטינית, והחוצה – באזור ובעולם? מהן האסטרטגיות השונות והאינטריגות בין מנהיגי חמאס שמחשבים כעת את מסלולם מחדש, והאם נראה שהאירועים יסלימו לעימות צבאי, או שישנו סיכוי ממשי להסדרה ולרגיעה ארוכת טווח בתיווך מצרים ומדינות נוספות?

פרופ' אלי פודה (החל מדקה 34:20) מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית מתארח בפודקאסטרטגי ומדבר על הסיכויים שהנשיא טראמפ יממש את הבטחתו להשכין שלום בין ישראל לפלסטינים, במצב הנוכחי המורכב. האם הוחמצה ההזדמנות לקדם פתרון לסכסוך בין ישראל לפלסטינים בעקבות התנהלותו של טראמפ או שדווקא יש מקום לאופטימיות בעקבות ניצני ההצלחה שלו לקדם את פתרון הסכסוך בקוריאה? וגם – לאן פניהם של אבו מאזן והרשות הפלסטינית כולה על רקע מספר התבטאויות חריגות של יו"ר הרשות לאחרונה, שעל חלקן אף התנצל?

תא"ל (מיל') ומנהל המכון, אודי דקל, וד"ר ציפי ישראלי בשיחה אקטואלית לקראת אירועי חודש מאי בירושלים - העברת השגרירות האמריקנית והמחאה הצפויה בצד הפלסטיני, יום הנכבה, יום ירושלים וגם תחילת חודש הרמדאן המוסלמי. ציפי הציגה את עמדותיו המפתיעות לעתים של הציבור הישראלי על ענייני ירושלים, ואודי פרט על מה שצפוי לקרות החודש, ומהי הדרך הנכונה להימנע מהתלקחות השטח. וגם, איזה אופציות עומדות לפתרון הסוגיות הבוערות של ירושלים וחלוקתה האפשרית בטווח הארוך, ומהן עמדותיהם של הציבורים בשני חלקיה של העיר, המערבי והמזרחי?

אל"מ (מיל') פנינה שרביט ברוך (החל מדקה 19:16) בראיון מרתק על המשמעויות המשפטיות והאסטרטגיות של ההתפתחויות הבלתי נגמרות של מלחמת האזרחים בסוריה והתקיפה הבינלאומית בהובלת ארה"ב. בחודש אפריל משטר אסד עשה שוב שימוש מזעזע בנשק כימי נגד אזרחים. הנשיא טראמפ הבטיח מראש תגובה צבאית – וכך עשה, הפעם יחד עם בריטניה וצרפת. על אילו יסודות משפטיים נסמך המהלך, בהנחה שלכאורה - במקרה זה לא מדובר בהגנה עצמית וגם לא בהחלטה של מועצת הביטחון? מה יכולה ישראל ללמוד מהתקיפה ומהתגובה הבינלאומית אליה בנוגע לקווים האדומים ולשימוש בכוח בגבולה הצפוני?

השגריר לשעבר עודד ערן דיבר על מערכת היחסים המורכבת בין הממשל האמריקאי לממשלות אירופה והאיחוד האירופי – האם התקיפה המשותפת בסוריה יצרה קואליציה יציבה או שהיא מוגבלת בזמן ובמקום? האיחוד האירופאי אינו מיישר קו, ודאי לא בכל דבר עם הממשל האמריקני, ודאי לא עם הממשל הנוכחי, וחילוקי הדעות באים לידי ביטוי בסוגיית הסכם הגרעין שעלתה שוב לכותרות. מדוע כל כך קשה לצדדים המעורבים להגיע להסכמה וכיצד משפיעים דבריו של עמנואל מקרון בשבוע שעבר? בנוסף, אילו משמעויות ניתן לגזור מהראיון של אנגלה מרקל לתקשורת הישראלית, ומהי תמונת המצב של האנטישמיות המתחדשת בגרמניה ובאירופה?

ד"ר שמואל אבן (החל מדקה 16:24) בשיחה מרתקת על נקודות החוזק והאתגרים של כלכלת ישראל בשנת ה-70 לעצמאותה, ומהן המלצותיו לחיזוק חוסנה הלאומי בהיבט הכלכלי. כיצד יכולה ישראל להרחיב את סקטור ההייטק, לפתח את התעסוקה בפריפריה ולהגביר את שילובם של המגזר הערבי והמגזר החרדי במשק? וגם על הזיקה בין הכלכלה לביטחון הלאומי של המדינה - עד כמה ישראל זקוקה או תלויה בסיוע הביטחוני האמריקאי? האם ישנה אפשרות שצה"ל יהפוך לצבא קבע, כמו במדינות מערביות אחרות?

פרופ' זכי שלום (החל מדקה 30:48) סקר את היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית לאורך השנים. בתקופה של טלטלה נמשכת ואיומים גוברים באזור שבו אנחנו חיים, בולטת ביציבותה ובחשיבותה הברית האסטרטגית עם ארצות הברית – ברית של עשרות שנים שבזכותה ישראל שיפרה פלאים את יכולותיה הביטחוניות וגם את מעמדה הבינלאומי. מדוע היחסים הללו הם עדיין נדבך כה חשוב בעיצובו של הביטחון הלאומי של ישראל, גם בשנת ה-70 להקמת המדינה? איזה אופציות מדיניות-ביטחוניות מערכת היחסים המיוחדת מקנה לישראל? נתמקד בתהליך השלום עם הפלסטינים ובעימות הבינלאומי עם איראן.