משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר, הציג את עמדתו בשאלה האם תגובתה של ישראל להתגרות האיראנית מסוריה ראויה ומוצלחת? מהו המאזן החדש שנוצר בגבול הצפוני ומה חלקה של רוסיה בתוכו? כמו כן דיבר על ההזדמנויות של ישראל להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות ערב ולפתור את בעיותיה הביטחוניות בסיוען, נוכח האתגרים המשותפים מצד איראן. מה יצר את התפנית בחשיבתן, איך זה משפיע על ההיתכנות של פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי - בפרט הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

ד״ר ענת קורץ דיברה (החל מדקה 15:59) על המשבר הכלכלי הממושך ברצועת עזה והשלכותיו הביטחוניות והמדיניות על ישראל, על רקע הבידול בין רמאללה לעזה והחשש מהסלמה יזומה של חמאס. האם ניתן להגדיר את המצב בעזה כמשבר הומניטארי, ומה תפקידה של ישראל אל מול המצב המחמיר בעזה? איזו יוזמה ישראל יכולה ליטול על עצמה בתנאים הקיימים כדי להיחלץ מהקיפאון המדיני, ועל מנת להביא - קודם כל - לשיפור המציאות הביטחונית?

ד"ר (תא״ל במיל.) מאיר אלרן הציג (החל מדקה 31:05) את מצב החזית האזרחית בישראל מול האיומים המחריפים על המרחב העירוני, במסגרת עימותים צבאיים בין ישראל לאויביה וכן בפני סכנה ממשית מאסונות טבע. מה צופה תרחיש ״מהלומה במרחב אורבני״? האם המוכנות תואמת את מפת האיומים הצפויים ומה צריך לעשות כדי להתאים את רמת המוכנות לרמת האיומים והסכנות?

תא"ל (מיל.) אודי דקל ותא"ל (מיל.) אסף אוריון שוחחו על החזית הצפונית ותרחישיה של "מלחמת הצפון הראשונה". שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ושר החינוך, נפתלי בנט, הצביעו בכנס השנתי של המכון על מדינת לבנון וצבאה כמטרה לגיטימית, כחלק מהמענה הנדרש לירי מלבנון. עם זאת, בעוד ישראל הרשמית מאיימת לפגוע בצבא לבנון, ארצות הברית מחמשת אותו – מה שמעורר תהיות לגבי מקומם של מדינת לבנון וצבאה בעימות הבא בצפון: האם המדינה הלבנונית צריכה להיות חלק ממטרות הלחימה של ישראל? מה עשויות להיות או הדילמות המרכזיות שעמן תתמודד ישראל, בהנחה שתשקול לתקוף את תשתיות המדינה הלבנונית ואת צבא לבנון (לפני, תוך כדי וגם בשלב שאחרי הלחימה)?

עדי קנטור, חוקרת במכון, דיברה (החל מדקה 19:56) על סערת החוק הפולני וההדים בעקבותיו באירופה ובישראל. מה צפויות להיות המשמעויות של החוק לגבי היחסים בין ישראל לפולין ולממשלות אירופאיות אחרות? מה מסביר את הכמיהה של הציבור שמצביע עבור מפלגות לאומניות ואת כוח ההשפעה של "הרביזיוניזם ההיסטורי" כיום? מדוע עמדות ימניות קיצונית חודרות אל תוך המיינסטרים באירופה ומהי מהות הקשרים בין פוליטיקאים מישראל לעמיתיהם באירופה, אנשי מפלגות ימין קיצוני?

ד"ר יואל גוז'נסקי עסק (החל מדקה 36:05) במוחמד בן סלמאן, שלטונו, אתגריו והישגיו עד כה. מיהו יורש העצר הסעודי שנחשב לאחת הדמויות הפוליטיות המעניינות ביותר בנוף המשתנה סביבנו, והוא בן 32 בלבד. מנין הוא שואב את הלגיטימציה שלו ל"הרפתקאות" המדיניות והכלכליות שמנהיג? מהם היעדים המרכזיים שהוא סימן? מה הצליח להשיג, בתוך ערב הסעודית ומחוצה לה, עד כה והאם הצליח לממש את הבטחותיו ולהתמודד עם האתגרים האזוריים הרבים שניצבים בפניו?

תכנית מס. 4: בתכנית זו עסקנו בסוגיות בניין הכוח והמוכנות של צה"ל לאתגרי העתיד, במצבה של החברה הערבית בישראל ובמשמעויות הרגולציה בתחום הסייבר.

ראש תכניות המחקר צבא ואסטרטגיה וביטחון סייבר במכון, ד"ר (אלוף משנה במיל.) גבי סיבוני, דיבר על הגורמים שמאחורי הירידה במוטיבציה של מתגייסים לצה"ל לשרת ביחידות השדה. הוא הרחיב בנושא המוכנות צה"לית לעימותים עתידיים, בדגש על חשיבות התמרון והכרח שימור ההרתעה - בעימות ובמערכה שבין המלחמות.

ח'דר סואעד, חוקר ניובאואר במכון, הציג (החל מדקה 16:40) את הלקט החדש של התכנית ליחסי יהודים וערבים בישראל - "הדים". בתוך כך דן בבעיית האלימות בחברה הערבית ובמשבר המנהיגות המחמיר. בהמשך, התייחס להשוואה שהוא עורך בעבודת הדוקטורט שלו בין מצרים וטוניסיה בהיבטים של מדינתיות ודמוקרטיזציה לאחר האביב הערבי.

עידו סיוון סביליה, חוקר ניובאואר במכון, שוחח (החל מדקה 32:55) על הצורך ברגולציה ממשלתית בתחום הסייבר, ועל המורכבות הכורכה באכיפת חקיקה בתחום זה. באמצעות כמה צעדים פשוטים יכולה ממשלת ישראל להגביר את שליטתה בהיבטים שקשורים בביטחון סייבר ואגב כך לשרת אינטרסים של המשק הישראלי וחברות פרטיות.

תכנית מס. 3: התכנית מוקדשת להערכה האסטרטגית השנתית של המכון ולכנס הבינלאומי השנתי ה-11 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בסימן 70 שנה לישראל. בכנס ישתתפו מדינאים, מומחים, מעצבי דעת קהל ודמויות מפתח מהקהילה האסטרטגית מישראל ומהעולם, שידונו בסוגיות המהותיות שעל סדר היום הביטחוני לאומי כיום. התמקדנו במאזן האסטרטגי של ישראל בפתח 2018, במחלוקות הפנימיות בציבור הישראלי סביב שאלות ליבה ובאתגרי העתיד של צה"ל.

ראש המכון, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, פרש את ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון, ובה האתגרים המרכזיים של ישראל בפתח שנת 2018 לצד התנאים שמאפשרים לה לשפר את ביטחונה בשנה הקרובה דרך מגוון הסוגיות שנמצאות על השולחן: הזירה הצפונית, הגרעין האיראני, המעצמות במזרח התיכון, שיתוף הפעולה האזורי והסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ד"ר ציפי ישראלי דיברה (החל מדקה 17:27) על המחלוקות בחברה הישראלית לגבי זהות המדינה, ערכיה, מוסדותיה והסכסוך הישראלי-פלסטיני, כפי שמשתקף במגמות העדכניות העולות מתוצאות "מדד הביטחון הלאומי" השנתי של המכון – שיוצג בכנס.

ד"ר לירן ענתבי הציגה (החל מדקה 28:38) את אתגרי העתיד של צה"ל וכיצד נערכים לקראתם (מושב בנושא יתקיים בכנס השנתי), כמו גם את האופן בו טכנולוגיות "נחותות", כגון רחפנים ומל"טים שונים, מאתגרות את הלחימה הקונבנציונלית - כפי שניתן היה לראות בתקופה האחרונה בזירות הלחימה בסוריה.

תכנית מס. 2: דרכי ההתמודדות עם האתגר הגרעיני שמציבות איראן וצפון קוריאה, העולם הערבי כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות וסוגיית החוסן החברתי בישראל דרך מקרה הבוחן של יישובי עוטף עזה.

ד"ר אמילי לנדאו, ראש התכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי במכון, דיברה על עיקרי ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון לגבי המשבר המתהווה עם צפון קוריאה ומצבו של הסכם הגרעין בין המעצמות הבינלאומיות לאיראן. בתוך כך, מהי הגישה הרצויה להתמודדות עם מדינה שמפתחת יכולות גרעיניות ומה יכולה או צריכה להיות מדיניותה של ישראל כלפי אותן מדינות.

עמיתת המחקר אורית פרלוב פתחה (החל מדקה 14:11) צוהר לשיח הפנימי של העולם הערבי דרך רשתות חברתיות. מה מאפיין את האוכלוסיה הצעירה בעולם הערבי, על מה הם חושבים ומה הם כותבים.

ד"ר כרמית פדן הציגה (החל מדקה 26:14)את נושא החוסן החברתי בישראל, לפי איזה מאפיינים ניתן למדוד אותו וכיצד הוא בא לידי ביטוי בעוטף עזה בעקבות סבבי הלחימה האחרונים בין ישראל לחמאס, אגב חשיבותה של מנהיגות אזרחית בהקשר זה.

תכנית מס. 1: ההתבססות האיראנית בסוריה מול הקווים האדומים של ישראל, מסמך האסטרטגיה האמריקאית ואתגריה המשפטיים של ישראל בבית המשפט הפלילי הבינלאומי

מנהל המכון, תא"ל (מיל.) אודי דקל מתאר את המציאות החדשה והמורכבת בסוריה ומסביר כיצד האמריקאים הגישו על מגש של כסף, מבלי לתכנן זאת מראש, את עיראק, וכעת גם את סוריה לאיראן. אסד לא ניצח במלחמה, אלא הקואליציה הפרו-אסדית ובראשה רוסיה ואיראן וכוחות הפרוקסי שלה שטבלו ידיהם בביצה הסורית ולכן גם הפכו לגורמים הדומיננטיים שמשפיעים על עיצוב פני סוריה. מרחב החיכוך הגדל בין ישראל לאיראן, שמשקיעה רבות בביסוס השפעתה, לצד העבודה שהשתיים בוחנות קווים אדומים, עלולים להוביל למיס-קלקולציה ואף להסלמה בגבול הצפוני.

עמית המחקר, ד"ר אבנר גולוב, מדבר (החל מדקה 22:18) על אסטרטגיית ממשל טראמפ ויחסיו עם ישראל - כיצד יהפוך את אמריקה ל״אדירה״ שוב? מסמך האסטרטגיה של הממשל האמריקאי משמש כהגדרה ראשונית של תפיסת העולם שלו, או נכון יותר - הגדרת מרחב ההסכמה בתוך הקבינט האמריקאי. גולוב מפרט מה נכלל במרחב זה ומה נמצא מחוצה לו, היכן עומדים המזרח התיכון והסוגיות הישראליות במסמך ומהם הסיכונים וההזדמנויות של ישראל כפי שעולים מניתוחו?

אל"מ (מיל.) עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראשת התכנית למשפט וביטחון לאומי במכון, פורשת (החל מדקה 34:54) את האתגרים המשפטיים של ישראל בפני הסוגיות השונות הנידונות בבית הדין הפלילי הבינלאומי - המשט לעזה, ההתנחלויות והלחימה בצוק איתן. מהן הסיבות והמשמעויות של החלטתה של ישראל שלא להצטרף לחוקת בית הדין, ולמעמדה של הרשות הפלסטינית באו״ם?