פילוסופיקס

Send us Fan Mail

בפרק הזה נשוחח על מדע ונתמקד על מהי חקירה מדעית תקנית ואתית. בהתחלה נחזור לעידן הנאורות ונציין את ההבדלים שהבחינו בין הגישה האימפרציסטית שאומרת שכל הידע מגיע מהניסיון (אפוסטריורית) לבין הגישה הרציונליסטית שטוענת שכל הידע מצוי בשכל בלי תלות בניסיון חושים (אפריורית). 
מיד לאחר-מכן, נעבור לתחילת המאה ה-20 לדון באסכולה של החוג הוינאי שמזוהה עם פוזטיביזם לוגי ומבקשת לחקור כל עובדה בתור טענה בתוך טיעון לוגי. 
מנגד נציב את קרל פופר שמדבר על כך שכל מדע צריך להיות בר-הפרכה כדי להיחשב למדע. לא רק חשוב לאשש עם מסקנות זהות נוספות, אלא יש להראות כיצד הטיעון יכול להיות שגוי במקרה ויתקבלו תוצאות אחרות. כשזה נוגע לטיעון לוגי דדוקטיבי, נדרש לפי פופר להראות שאם הסיבתיות שהטיעון נסמך עליה עומדת על טענות הד-הוק או מובילה למסקנה אחרת מההנחות אז התיאוריה שבבסיס הניסוי לא נכונה.   
נוסף על כך לאורך כל הפרק נדבר על אתיקה מדעית מקצועית. נשאל האם מדע מחויב לפעול באופן מוסרי כלפי מושאי המחקר או האם האמת המדעית מצדיקה חקירה שמטשטשת את גבולות המוסר? ומהם העקרונות האתיים שעומדים מאחורי האופן שבו הקהילה המדעית מקבלת קביעות מדעיות מסוג אחד על פני קביעות מדעיות מסוג האחר שיכולות לסתור אותן?  

Send us Fan Mail

בפרק הזה נדבר על אפוקליפסה בשלל צורותיה השונות. נתחיל בכך שנדבר על היכן המונח הופיע לראשונה וכיצד הוא השתנה עם השנים מיוון העתיקה ועד לתקופתנו. מיד לאחר מכן נעבור לדיון על ההבחנה בין חזון נבואי לבין חזון אפוקליפטי כפי שהיא נחקרה על-ידי הוגים חשובים של המקרא כגון: עמוס פונקשטיין ורימון כשר. התזה המוקבלת שהם מציעים היא שחזון נבואי מנבא חורבן שיבוא כתוצאה מהתנהגות אנושית לקויה כמו עונש מאלוהים, לעומת חזון אפוקליפטי שמנבא חורבן שלבני אדם אין שום דרך למנוע, אלא רק בתור מה שיש להגיב לו. כמובן שנציין קריטריונים נוספים להבחנה בין השניים וכמו תמיד נביא דוגמאות רבות מהתרבות הפופולרית שיעזרו לנו לבסס את הטיעונים שלנו לגבי אותה הבחנה. 
בנימה יותר אישית, אנחנו מוצאים שלמרות שמדובר על נושאים כבדים כמו מוות וסוף הקיום האנושי, יש בכל זאת משהו מרגיע בלדעת שכל הבעיות היומיומיות שלנו הופכות להיות חסרות ערך באפוקליפסה.  אנחנו מקווים שגם אתם יכולים להתחבר לסוג החשיבה הזה.

Send us Fan Mail

בפרק הזה נדבר על המשמעות של חינוך. מדוע מדובר על אחד הנושאים החשובים ביותר ובאיזה אופן צריך לחשוב על לחנך? נתייחס לדיאלוג הסוקרטי, לסופסטים, רוסו ודיואי וגם נזכיר את התנועה הקיבוצית. הפרק מורכב מהמון נושאים שכל אחד מהם הוא יחידה שעומדת בפני עצמה עם לא מעט תיאוריה מאחוריה. ניסינו לתמצת כמה שניתן, אבל מכיוון שמדובר על עניין שהוא על גבול הבלתי אפשרי, התמקדנו בעיקר על שאלות מרכזיות. שתי שאלות מרכזיות שמופיעות בפרק שמות דגש על ההבדל שבין להיות מורה למנחה ועל החיבור שבין הוראה איכותית מצד המורה לשיפור יכולת הלימוד אצל התלמיד. 

Send us Fan Mail

בפרק הזה ג'ון ג'ון ואני נדון בימי הביניים. זאת תקופה היסטורית שמצדיקה את השם שניתן לה בעיקר מכיוון שמדובר על תקופה שהיא גשר בין תקופות מאוד חשובות בהתפתחות של החשיבה המערבית. אפשר למקם אותה מנפילת רומא ועד עידן הרנסאנס במאה ה-14 שבו הופיעו הניצנים הראשונים של מה שיהפוך להיות עידן הנאורות של ה-17 וה-18.
תקופת ימי הביניים גם ידועה בתור תקופה מאוד "אפלה" מכיוון שהיא אופיינה ברגרסיה מובהקת של הידע האנושי. בעיקר מכיוון שהייתה חזרה לטיפוח של מיתוסים דתיים על פני חשיבה לוגית מדעית. 
השיח הפרוגרסיבי שהחל ביוון העתיקה על היחס בין האדם למדינתו הפך בימי הביניים לשיח על היחסים שבין האדם לדתו. הפילוסופיה היוונית פינתה את מקומה למען תיאולוגיה, ומטרתה הייתה להוכיח את קיומו של האל וכיצד יש לחשוב על מוסר אלוהי-דתי. זה לא מפתיע אם כך לגלות שכל הפילוסופים הגדולים של אותה תקופה היו נזירים. אנחנו נזכיר את אוגוסטינוס, אנסלם ותומס אקווינס ועוד בתור הוגים חשובים ובולטים באותה תקופה. 
הפילוסופים האלה מתוך שאיפה למהות אחת וחוסר רצון להתעלם מידע קודם, פעלו לא מעט למען הרצון לשלב בין חשיבה מטפיסית ודוגמטית על אלוהים, לבין הגות אריסטוטלית שעסקה באפשרות לתת תשובות לשאלות מטפיסיות באמצעות הניסיון. אנחנו נדבר לא מעט על הניסיונות האלה והאם הם אכן עומדים בתור הוכחות לוגיות, וכמובן שנזרוק פנימה לא מעט השוואות ליצירות פוסט-מודרניסטיות בין אם בקולנוע או במשחקי וידיאו שבוחנות מחדש את המיתוס והפנטזיה של ימי הביניים בראייה אנכרוניסטית.

Send us Fan Mail

בפרק הזה נדבר על פילוסופיה של השפה. כשאר אנחנו מדברים על פילוסופיה של השפה, אנחנו בעצם מדברים על יכולתה של השפה לתאר את המציאות או על החיבור שבין מושגים למציאות. פילוסופיה של השפה היא נושא חשוב במיוחד בפילוסופיה באופן כללי, כי היא גם סוג של רפלקציה מצידו של הפילוסוף על היכולת לעסוק בפילוסופיה. כל המלאכה הפילוסופית מתרחשת במרחב של שפה, ובלתי אפשרי להפריד בין השתיים. 

Send us Fan Mail

בפרק הזה ג'ון ג'ון ואני משוחחים על התחום בפילוסופיה שנקרא מטאפיזיקה וננתח אותו בצורות שונות. אפשר לחשוב על מטאפיזיקה בתור סט של עקרונות שאינם מגיעים מהניסיון, אבל שבאמצעותם מסבירים את הניסיון. זה הפוך למדע שמחפש לבנות תאוריה על עובדות שמצויות בשטח. מכאן יהיה נכון לחשוב שכל פילוסופיה היא בעצם מטאפיזיקה, כי כל פילוסופיה היא תיאוריה ללא הוכחה מדעית. 
ובכל זאת למטאפיזיקה כתחום בתוך החשיבה הפילוסופית יש מטרה מאוד מוגדרת בשונה מתחומים אחרים, והיא להבין את ההבחנה שבין ממשות לתופעות. זאת הבחנה שמגדירה מטאפיזיקה, אבל אין לה שום רלוונטיות לפיזיקה. בפיזיקה התופעות הן העובדות שאותן יש לחקור ואין שום צורך בלחשוב על ממשות או מהות מעבר להן.
מכאן שאפשר לחשוב שמדע ומטאפיזיקה אלה שני דברים מנותקים שלעולם לא יהיה קשר ביניהם, אבל במהלך השיחה ננסה למצוא דוגמאות שמראות שבבסיס המדע הייתה לא מעט חשיבה מטאפיזית שאי אפשר להתעלם ממנה. נוסף על כך, נדבר על חשיבה מטאפיזית בחיי היומיום. חשיבה מהסוג שמאפשר לנו לנכס אמונות שונות ומגוונות להתמודדות מול העולם והסבל שכרוך בו. כיאה למטאפיזיקה לא נמצא לחשיבותה בחיינו הוכחה מדעית של ממש, אבל נוכיח שקשה מאוד לחשוב על משמעות החיים בלעדיה.

Send us Fan Mail

בפרק הזה ג'ון ג'ון ואני נדבר על הרעיון של זהות, כאשר הכוונה המדויקת היא למה הוא ה"אני" או עצמי שלנו ואיך אפשר להגדיר אותו. האם מדובר על תודעה עצמאית או שאולי על אשליה של תודעה שאנחנו מרכיבים באמצעות השפה והניסיון? אולי בכלל החברה מגדירה את מה שאנחנו תופסים בתור העצמי שלנו? כמה ממי שאנחנו זה באמת אנחנו? 
יתר על כן, נשוחח גם על התמשכות האני. נשאל איך נדע שהאני שהיה לנו לפני 10 שנים זה ה"אני" שהוא אנחנו  היום, האם באמת מדובר על אותו אדם למרות כל השינויים שהוא עבר במהלך אותן שנים? איזה השלכות מוסריות יש לאותה חשיבה? וכמו תמיד נביא דוגמאות מסרטים ומשחקי וידיאו נבחרים. 

Send us Fan Mail

בפרק הזה נדבר על שני מושגים נבחרים שמושרשים בפילוסופיה קונטיננטלית: אקזיסטנציאליזם ואותנטיות. מצד אחד, מדובר על שני היבטים שונים של חשיבה על הקיום האנושי, אבל מצד שני הם נפגשים ומשלימים אחד את השני ואנחנו ננסה לענות באיזה אופן הדבר מתרחש. 
אבל לפני הכל, נתחיל בלנסות להגדיר פילוסופיה קונטיננטלית. מדובר על כינוי שניתן לפילוסופים אירופאיים שבחרו לעסוק בפילוסופיה בצורה שונה מהפילוסופיה המודרנית של המאה ה-17 ואילך שניסתה להתחקות אחר מדעים מדויקים. הפילוסופיה הקונטיננטלית של המאה ה-19 שברה את העניין הזה ויצרה שיח שבו ישנו יותר מקום לפרשנות סובייקטיבית של מונחים מקובלים. 
כתוצאה מכך אפשר לומר על פילוסופיה קונטיננטלית שהיא עצמה קצת יותר מעורפלת כגישה פילוסופית. היא נוטה להתמקד בעיקר במודעות לתודעה ועל ידי כך להסיק מסקנות לגבי הקיום האנושי או החוויה של להיות אנושי. היא הציעה אלטרנטיבה לניתוח הפילוסופי הסיבתי של התודעה כפי שנעשה על ידי פילוסופים מהמאה ה-17 וה-18 כגון קאנט, יום ולוק ולאחר מכן במאה ה-19 וה-20 באמצעות חקר השפה על ידי הוגים כמו פרגה, ויטגנשטיין וברטנרד ראסל. 
אנחנו כמובן נתמקד בפרט בהוגים מאוד ספציפיים שמזוהים כחלק מהפילוסופיה הקונטיננטלית ושתרמו ואף ביססו את החשיבה האקזיסטנציאליסטית לדוגמא, קירקגור, הוסרל, ניטשה, היידגר וז'אן פול סארטר. ננסה להבין את הגותם ואת האופן שבו הם התכתבו זה עם משנתו של זה. וכמובן כמו תמיד ננסה להבין את כל זה באמצעות סרטים וקומיקס שאנחנו אוהבים.  

Send us Fan Mail

בפרק הזה נדבר על כיצד התהווה הסכם חברתי/מדיני (אמנה חברתית) בין אנשים שמצוים במצב של כאוס הישרדותי (מצב טבעי). נוסף על כך, ננסה להבין את הלגיטימציה של סמכות ריבונית על אזרחים ומהי אנרכיה והאם היא יכולה להיות צורת שלטון? כמו תמיד ג'ון ג'ון ואני ננסה להבין כיצד אפשר לראות ביטויים לנושאים האלה בסרטים נבחרים, כגון "מקס הזועם", "הטיהור" ועוד.

Send us Fan Mail

בפרק הזה ננסה להבין את אחת השאלות הגדולות בפילוסופיה, "האם ישנו רצון חופשי או שכולנו נתונים לגורל קבוע מראש?". בנוסף נשאל האם הרעיון של רצון חופשי סותר את קיומו של אלוהים? האם אנחנו יכולים להתגבר על דטרמניזם פיזיקלי באמצעות תודעה סובייקטיבית? איזה השלכות מוסריות יש לחשיבה דטרמניסיטית? ואיך מזל מתקשר לכל העניין?