ערך מוסף

מתוך כאב אובדן ומשבר, התאספה קבוצת אנשים לשיחה בסלון. שיחה הובילה לשיחה, למעגל חברים ולתיאור מדויק של בעיה. הלימוד המשותף הביא להקמת מיזם שמנסה לתת מענה לאחת הבעיות הכואבות בחברה, חרמות ונידויים. 
ליאור פרי ישב לשיחה בערב פורים עם אורית רז, מנכ"לית עמותת כנפי דרור ושמע ממנה בערב פורים על מסכות, תחפושות וכאבים שצריך לחשוף.

כבר גלוי וידוע לפנינו שמשבר האקלים הוא עובדה קיימת. כך למדנו בפרק הראשון בסדה עם ד"ר יוני גולדסמית. בפרק השני ישב ליאור פרי לשיחה עם גלית כהן, לשעבר מנכלי"ת המשרד לאיכות הסביבה וכיום ראש התוכנית לשינוי האקלים וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדי ללמוד לעומק את השפעות המשבר במישורים על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

מהו הקו שממנו והלאה "הגענו לפריפריה"? מי היא האוכלוסייה שגרה שם? אילו סוגי פריפריה קיימת בישראל? ובאילו דרכים נכון להגדיר מהי פריפריה? ליאור פרי ישב לשיחה עם פרופ' נורית אלפסי, חוקרת במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כדי להכיר ולהבין טוב יותר את אתגרי הפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. 

ד"ר יוני גולדסמית הוא חוקר אקלים במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים. במחקרו ובתפקידו מוכיח גולדסמית יחד עם חוקרים נוספים, שמשבר האקלים הוא לא "אולי" אלא ודאי. קיימים מודלים מדעיים שונים שחזו את התחממות כדור הארץ כבר לפני 70 שנה. המודלים דייקו בתחזית שלהם ואם נמשיך להתנהג ולצרוך כפי שאנו עושים היום, הטמפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות ב3 עד 5 מעלות. המידע אמנם קיים, אך הוא  מנוסח כמדע מחקרי של מודלים וגרפיים ואינו נגיש לציבור הרחב. ליאור פרי ישב לשיחה עם ד"ר גולדסמית ושמע ממנו איך מנגישים לציבור מדע שישנה את חיי כולנו. 

בשנת 1762 פרסם הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו מסה חינוכית חדשה בשם "אמיל". היצירה נתפסה כחתרנית ומאיימת ונאסרה לפרסום בצרפת מיד כשיצאה לאור. ובכל זאת התפיסות והגישות החינוכיות שמוצגות בספר השפיעו רבות ועד היום על עולם החינוך. ליאור פרי ישב לשיחה עם ד"ר נועה בן יוסף, סוציולוגית של החינוך, חברת צוות בתוכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה"ל ובמכללת לווינסקי-וינגייט, להבין מה הם החידושים הגדולים של הספר, מה ניתן ללמוד ממנו וכיצד הוא השפיע על התפיסות החינוכיות בעולם, מיהו "אמיל" ועוד. 

לקראת חנוכה ובעקבות סיפורם המוכר של המכבים והמתיוונים, ישבו ליאור פרי ושלומית שטיינברג, אוצרת אומנות אירופה במוזיאון ישראל לשיחה שראשיתה ביצירה אמנותית מיוחדת, וסיומה בימנו אנו ממש. 
חנוכה שמח 

השנים האחרונות מלאות במחלוקות. נדמה שכולנו מתווכחים כל הזמן ומצד שני לפעמים בוחרים לא להתווכח. לא כי אין לנו מה להגיד אלא כי אנחנו בתחושה שהצד השני ממילא לא מקשיב או לא מבין. ממחלוקות אנחנו גולשים למצב של קיטוב. מצב מסוכן שבו המילים נגמרות, והצד השני הופך להיות משותף לאויב.
איך מתווכחים? איך מדברים אי הסכמה בלי להגיע לפיצוץ? ליאור פרי שוחח עם ד"ר יאיר בן דוד חוקר ומרצה בתחום הפסיכולוגיה של המוסר, על המניעים לוויכוחים, על תמרורי האזהרה שבדרך ועל טיפים שיכולים להרגיע ויכוח שהתלהט. 

מי שמגיע בעונת החורף מכיוון תל אביב, נפגש קודם כל עם רעמת שיער ירוקה על הגג ורק אחר כך מתגלה בניין קרן מנדל. מה זה הגג הזה? מה קורה בו? ומה הקשר בין טבע לעיר? ליאור פרי ועמיר בלבן מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, ישבו לשיחה. 

לקראת יום השנה למלחמת חרבות ברזל, ליאור פרי ומישאל ציון ממכון מנדל למנהיגות משוחחים על אסופת הספדים על הנופלים במלחמה שערכו ועל מה שלמדו בעקבותם. 

לקראת יום השנה הראשון למלחמת חרבות ברזל, שיחול בשמחה תורה לפי התאריך העברי, עולה השאלה כיצד נציין את החג. ליאור פרי התיישב לשיחה עם ניצן ליפשיץ, פעיל חברתי במודיעין, מייסד "אופן השיח" ואביו של לביא ליפשיץ ז"ל שנפל בקרבות ברצועת עזה במהלך המלחמה, כדי לדון בשאלה.