יום שני, ה-8 באוקטובר. בזמן שהמדינה בהלם, על שולחנו של גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר, מונחת החלטה קריטית, האם לגשת לשוק ולגייס כסף כרגיל, או להמתין. "העיקר לסגור אותה בצורה טובה, גם אם לא מצוינת", הוא מספר על אותו יום בפרק חדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, בשיחה עם דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים סקאלה. כהן, שנמצא בחטיבת המימון כבר 21 שנה, חושף איך מדינת ישראל גייסה כ-700 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה, ולמה רוב המשקיעים שפנו אחרי השביעי באוקטובר לא היו כלל יהודים אלא גופים שראו הזדמנות כלכלית טהורה. הוא חוזר גם לרגע אחר, מוקדם יותר, כשבעיצומה של הקורונה מצא צוותו שוק שאף ישראלי לא ניסה קודם, וגייס באמצע הלילה 15 מיליארד דולר ממשקיעים אסיאתיים. בפרק כהן גם מסביר איך מתנהל המשחק מול חברות הדירוג הבינלאומיות, למה הורדות הדירוג האחרונות אינן החלטה פוליטית, ומה בעצם עומד מאחורי המספר שקובע כמה יקר יהיה לישראל ללוות כסף בפעם הבאה? אבל מה באמת מדאיג את האיש שאחראי על תזרים המזומנים של מדינה שלמה? האזינו לפרק המלא ברכבת ההשקעות ותגלו

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מיכל מור, מייסדת ומנכ"לית סמארט שוטר (Smart Shooter), התחילה את הדרך ברפאל, יצאה לעולם אזרחי לגמרי, ובסוף חזרה לתחום הביטחוני עם רעיון שלא היה קיים קודם, כוונת חכמה שהופכת כל חייל לצלף מדויק – ומסייעת להתמודד עם איום הרחפנים. בשיחה עם דן קצ'נובסקי בפרק של "רכבת ההשקעות", מור מספרת איך הפכה טכנולוגיה שפותחה לעולם הטילים לכלי שנמצא היום בידיים של חיילים בשטח, ולמה זה לקח כמעט שבע שנים מרעיון למוצר מבצעי. היא חושפת מה קרה כשהחברה ניסתה להקים דוכן בתערוכה בפריז, ולמה עדיין החליטה שכן חשוב להתארח בתערוכה כחברה ישראלית. מור גם מספקת הצצה לאסטרטגיה שהובילה את החברה מארץ קטנה אל ארצות הברית, גרמניה והודו, ולמה בכל שוק כזה צריך ללמוד את הכללים מחדש. ולקראת הסוף היא עונה על השאלה שכולם שואלים כשמדברים על טכנולוגיה צבאית מתקדמת, האם בעתיד המכונה תחליט לבד מי המטרה? האזינו לפרק המלא על דיוק, מהפכה וההחלטה שתמיד תישאר אנושית

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מרעומים אלקטרוניים. נשמע טכני ומשעמם, ובעצם זו הנקודה. חיים שטפלר, מנכ"ל ארית תעשיות, מספר שכך תיארו את החברה שלו שנים ארוכות. מפעל בשדרות, מוצר נישה, שווי של כ-100 מיליון שקל. ואז הגיעו אוקראינה, ה-7 באוקטובר, ובניית הצבאות האירופאים מחדש, ורשף מצאה עצמה מדורגת שנתיים מתוך שלוש כמניה הצומחת ביותר במדד תל אביב 1, עם שווי שקרוב לשלושה מיליארד שקל. פעילות החברה מתבצעת באמצעות חברת הבת "רשף טכנולוגיות בע"מ".

בפרק הזה של רכבת ההשקעות, שטפלר מסביר למה המהלך הזה לא מנותק מהמציאות. "65 עד 70 אחוז מהעולם עבר לאלקטרוניקה, ירצו או לא ירצו", הוא אומר ומציין כי החברה שבראשה הוא עומד, נמצאת שם מאז שנות ה-80, עם ניסיון מוכח בשוק שהיה עד לאחרונה בלעדי כמעט לצה"ל.

אבל יש גם צד לא נעים בשיחה הזו. שטפלר מדבר על כשל מובנה של מדינת ישראל בניהול הרכש הביטחוני, על חברות שקרסו כי לא קיבלו תשלום בזמן, ועל מה ההבדל בין מדינה שמתכננת רכש ל-10 שנים למדינה שתמיד עובדת מעכשיו לעכשיו. "אפס למאה לוקח שישה חודשים", הוא אומר ומבהיר: כשזה קורה באמצע מלחמה, המחיר נופל על משלמי המיסים.

האם הוא צודק? ולאן הולך הסקטור של התעשייה הביטחונית? האזינו לפרק המלא

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אבישי עובדיה לא משקיע בנדל"ן. אין לו בכלל דירה. ובכל זאת, הוא כתב ספר שלם על שוק הדיור הישראלי, וחזר לרכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, כדי לדבר על מה שבאמת עומד מאחורי המחירים.

"אין פה ראש של תמנון מרושע", הוא אומר על מצב ענף הנדל"ן בישראל. "יש פה שילוב של גורמים שיוצרים לך את הסופה המושלמת".

מי האשמים? מה פגם בתכנית מחיר למשתכן? ואיך פרויקט שמסתמך על 920 אלף דירות קיימות בשוק יכול לייצר שכירות יציבה ארוכת-טווח לכולם, בלי לבנות ולו דירה אחת?

עובדיה מציג תמונה מורכבת של שוק שבו כל שחקן דואג לאינטרסים שלו, והתוצאה נוחתת על האזרח שרוצה רק לקנות דירה. הוא מסמן נקודת סיכון ברורה קדימה, ומציע שני פרויקטים קונקרטיים שיכולים לשנות את המצב - עוד לפני שהגל יגיע.

האזינו לפרק המלא

See omnystudio.com/listener for privacy information.

גיא פלכטר מכר חברת סייבר לפאלו אלטו ב-300 מיליון דולר. חצי שנה אחרי הוא נקרא למילואים בעקבות ה-7 באוקטובר. כשהשתחרר יצא לבנות חברה חדשה ממאפס. לא כי הכסף לא הספיק אלא כי זה פשוט "גירד" לו בגוף.

בפרק של רכבת ההשקעות הוא מדבר בגובה העיניים על מה שאף אחד לא אומר: "לאחר אקזיט גדול, הציפיות הופכות לנטל. כבר שמו לך תג. זה הגבול התחתון שלך, ואתה נמדד בהרבה יותר אלמנטים".

הוא גם מסביר כיצד מודלי שפה גדולים שינו את שוק הסייבר בחצי שנה, ולמה דווקא עכשיו השוק עבר אליהם ולא הם אל השוק.

פלכטר מאמין ש"אכזבה זו אנרגיה שלא עוזרת לך להתקדם - זה לא הדלק הנכון שאתה צריך". אם כך, מה כן הדלק הנכון? מה ההבדל בין יזם שמוכר פעמיים לכזה שנעצר אחרי הפעם הראשונה? ולמה ישראל, עם יתרון טבעי שאיש לא מדבר עליו, עלולה לפספס את הרכבת הבאה?

האזינו לפרק המלא ברכבת ההשקעות

See omnystudio.com/listener for privacy information.

יש אנשים שמנתחים את השוק, ויש אנשים שמנסים להבין לאן העולם הולך לפני שהשוק בכלל מבין את זה. חיים ישראל, אסטרטג גלובלי של בנק אוף אמריקה, שייך לקטגוריה השנייה, והמחקר שלו משפיע על השקעות בהיקף שווה לתמ"ג העולמי.

בפרק החדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, רכבת ההשקעות, הוא מסביר למה AI אינה בועה אלא "המהפכה הגדולה ביותר שהאנושות ראתה" - ומה ההבדל בין מי שירוויח ממנה למי שיישרף.

הנקודה המרכזית שלו היא שכל הכלכלה שלנו בנויה על ידע שעולה כסף וה- AI מאפס את ההנחה הזו. "פעם הייתי הולך לעבודה ומכיר Word ו-Excel. היום השאלה היא אם אתה מכיר את המודלים", הוא אומר ומזהיר: "מי שלא ינוע מהר, ייעלם יחד עם הכישורים שלא יצטרכו אותם יותר".

ישראל מזהה גם לאן הכסף הגדול נע: אנרגיה עצמאית, תשתיות תקשורת, מרכזי נתונים, מים, ומשאבים טבעיים נדירים שרובם בידי סין. ומעל לכל - הוא מדבר על מחשוב קוונטי, המהפכה שעדיין מתחת לרדאר, שלדבריו תגיע כבר ב-2028 ותחזיר את כל הכללים לנקודת ההתחלה.

האזינו לפרק המלא עם האסטרטג שמייעץ לממשלות ולאחד הבנקים הגדולים בעולם

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המערכת הבנקאית הישראלית ריכוזית, שמרנית, ורווחית מאוד. ארבעת הבנקים הגדולים מרוויחים מיליארדים בשנה, ואנשים פשוט לא זזים. 230 מיליארד שקל יושבים בחשבונות עו"ש בלי ריבית, למרות שכל לקוח שמרים את הראש יכול להרוויח עוד אלפי שקלים בשנה. מה זה אומר על האוריינות הפיננסית שלנו, ומה זה אומר על ההזדמנויות שנשארות פתוחות?

בפרק החדש של "רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, שוחח דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה, עם יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים. קפלן הוביל את הבנק הקטן שבמערכת לתשואה על ההון שהכפילה את עצמה מאז כניסתו, בדרך לא שגרתית בכלל.

בפרק: כיצד הבנק שוויתר על עו"ש הפך לשחקן מרכזי בנישות שהגדולים פחות אוהבים לגעת בהן, מה עומד מאחורי עסקת האיגוח הראשונה מסוגה בישראל ולמה היא שונה לחלוטין מהסאב-פריים, ומה קפלן חושב באמת על שאלת ירידת מחירי הדיור. בנוסף, הוא מספר למה הלך להתנדב בכיתה ד' ומה זה מלמד על מצב האוריינות הפיננסית בישראל.

האזינו לפרק המלא

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בחמשת החודשים הראשונים של 2026 שווקו ברשות מקרקעי ישראל 7,000 יחידות דיור בלבד, לעומת 13,000 בתקופה המקבילה אשתקד. בכסף הפער עוד גדול יותר: 2.8 מיליארד שקל לעומת 14 מיליארד. מי שמכיר את הנתונים האלה טוב מכולם הוא יעקב סיסו, שותף מייסד של יסודות, הגוף שפתח לפני 14 שנה את שוק המימון החוץ בנקאי לנדל"ן ומממן כיום מעל 200 פרויקטים ברחבי הארץ.
לפני שיסודות נכנסה לתמונה, שני בנקים גדולים שלטו על מימון הבנייה בישראל כמעט ללא תחרות. יזם שזכה בקרקע במנהל ורצה ליווי פיננסי היה מגלה את התנאים רק ימים ספורים לפני מועד התשלום, בלי אפשרות לבדוק הצעות אחרות. סיסו, שעשה קריירה ארוכה בבנקאות כולל עשר שנים כמשנה למנכ"ל בנק ירושלים, ראה את הכשל מבפנים והביא לשוק מודל חדש: הצעת ליווי על בסיס מצגים בלבד, לפני חיתום מלא, ובמסגרת אחת עם השלמת הון. השוק השתנה.
בפרק החדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, "רכבת ההשקעות", סיסו מסביר מה עומד מאחורי המספרים. "זה מקור תקציבי", הוא אומר. "הכסף הזה פשוט נעלם". הוא מותח ביקורת חריפה על הנהלת רמ"י: "אין מנכ"ל ברמ"י, יש ממלא מקום. אם היה מנכ"ל שמקבל משכורת במשק הפרטי, הוא לא היה מרשה לעצמו חמישה חודשים של כמעט אפס שיווקים. רמ"י זה מיקרוקוסמוס על איך נראית המדינה שלנו מבחינת הניהול שלה".
המימון החוץ בנקאי שסיסו הוביל שינה את השוק לטובה, אבל גם יצר שחקנים שנכנסו בלי הכלים לנהל את מה שלקחו על עצמם. "היום", הוא אומר, "אין מצב שלקוח לא מקבל הצעה לליווי במחיר שהוא ירצה".
כיצד משפיעים השינויים בישראל על שוק הנדל"ן ועל המשקיעים בו? מה ההבדל בין ירושלים, באר שבע לאופקים? איך תשפיע ההגירה השלילית על השוק ומה בכלל מניע אותו?
האזינו לפרק המלא

See omnystudio.com/listener for privacy information.

רוב האנשים שקונים שוקולד טבעוני בסופר לא יודעים שהם יכולים גם להיות בעלי מניות של החברה שמייצרת אותו. זה בדיוק המהלך שאסף גרינפלד, ממייסדי קבוצת הדסטארט ופלטפורמת פאנדאיט, מנסה להנגיש לציבור הישראלי.

בפרק החדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, "רכבת ההשקעות", מסביר גרינפלד איך פלטפורמת פאנדאיט מאפשרת למשקיעים פרטיים להיכנס לאקוויטי של עסקים קטנים ובינוניים: יקבים, רשתות חנויות, מותגי מזון. לא סטארט אפים שחלמו על יוניקורן, אלא עסקים עם הכנסות, עם לקוחות ועם פוטנציאל צמיחה שמחכה למימון.

הסינון קפדני ביותר: מאתיים פניות ברבעון ושלוש עסקאות אושרו. כל חברה עוברת הערכת שווי חיצונית ועמידה בפני ועדת השקעות. הגיוס הממוצע הוא ארבעה עד שישה מיליון שקל, וההשקעה הממוצעת של כל משקיע עומדת על סביב עשרת אלפים שקל.

"זה לא עוד גיוס הון", מסביר גרינפלד, "זה גיוס שהופך לך את הקהל ואת הלקוחות למועדון הלקוחות האולטימטיבי. לקוח שהוא גם שותף ממליץ, נשאר נאמן, ומביא אחרים".

איך בדיוק הופכים לקוח לשותף, ומה קורה אחר כך לעסק? האזינו לפרק המלא

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך כותבים טריליון דולר?

טריליון דולר. זה אלף מיליארד, ומיליארד זה אלף מיליון. זה גודל שוק הפנסיה בישראל, ואלדד תמיר, מייסד תמיר פישמן ומנכ"ל פינק, יודע בדיוק איפה השוק הזה נכשל.

"בתי ההשקעות וחברות הביטוח מייצרים מוצרים טובים, אבל כל מערכת ההפצה מקולקלת", אומר אלדד תמיר, מייסד תמיר פישמן ומנכ"ל פינק, בשיחה ל"רכבת ההשקעות". לדבריו, סוכנויות הפנסיה הגדולות נמצאות בבעלות חברות הביטוח והסוכנים מקבלים עמלות שונות על מוצרים שונים ולא תמיד מה שהלקוח צריך. והלקוח עצמו? הוא לא תמיד יודע את זה.

תמיר מציע פתרון שנשמע כמו מדע בדיוני אבל כבר פועל היום: בינה מלאכותית שמביאה לכל אחד את השירותים שרק עשירים מקבלים. איך זה עובד? מה קורה כשמחשב מנהל את הכסף שלך בלי שום בן אדם מתערב?

מעבר לפנסיה, תמיר חושף את דעתו על השווקים ובפרט על שוק הנדל"ן, שלשיטתו רווי בבעיות. אז למה הוא משקיע בארצות הברית ולא בישראל, ומה צריך לקרות כדי שהמחירים בארץ ירדו (רמז: זה לא קשור לריבית)?

התשובות של תמיר פישמן בפרק המלא של "רכבת ההשקעות"

See omnystudio.com/listener for privacy information.