בשלוש השנים האחרונות הפכו רחובות ישראל לזירת מחאה מתמשכת והמתח בין חופש המחאה לשמירה על הסדר הציבורי מגיע לשיא חדש כשהעימותים בין המשטרה למפגינים גוברים. כיצד מתנהלות הפגנות במדינה בה המשטרה נתפסת כפוליטית יותר מאי פעם ואמון הציבור בה מצוי בשפל?

השבוע ב"סדר חדש" יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם ד"ר יעל ליטמנוביץ, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית לשיטור, על השינוי העמוק שעוברת המשטרה, בין מקצועיות לצמצום עצמאות שנויים במחלוקת. האם יש שיטור יתר בהפגנות? מה הקשר של ועדת אור לאופן השיטור במחאות, והכי חשוב: האם בטוח להפגין היום בישראל?

הכנסת חזרה ואיתה גם היוזמות שמאיימות על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. בין הצעות החוק שמקדמת הקואליציה כאלה שעלולות לפגוע במערכת המשפט, בחופש הביטוי, בזכות לבחור ולהיבחר וביכולת של שומרי הסף לבצע את עבודתם.

השבוע ב"סדר חדש" עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי־שחם, שוחחנו עם ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה המנטר וסוקר חקיקה חוקתית ודמוקרטית כבר כמעט שני עשורים, על הצעות החוק הבעייתיות במיוחד, מה הסיכוי שלהן לעבור, מהם האיומים שהן מציבות לדמוקרטיה ומה ניתן לעשות כדי לבלום אותן?

כמעט שנה לממשל טראמפ ושבוע לאחר הבחירות בניו יורק בהן זכה המועמד הפרוגרסיבי והאנטי ישראלי, זוהראן ממדאני, נדמה שהחברה האמריקנית משנה את פניה: מחלוקות עמוקות בנושאי הגירה ודמוקרטיה; וגם היעדר הסכמה על תפקידה ההיסטורי של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי. בפרק הזה של 'סדר חדש', יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם יפתח דיין, מנכ"ל המכללה החברתית־כלכלית ופרשן לפוליטיקה אמריקנית, על השאלות הגדולות: מה מלמדות הבחירות בניו יורק על עתיד המפלגה הדמוקרטית ועל החברה האמריקנית? מה מאפיין את מדיניות הפנים והחוץ של ממשל טראמפ כשנה לאחר השבעת ממשל טראמפ? ואיך זה ישפיע על הברית עם ישראל לקראת הבחירות ב-2028, כאשר מתמודדים שפעם היו בשוליים מבקרים נחרצות את ישראל ממרכז הבמה?

שלושים שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין - האירוע שטלטל את הדמוקרטיה הישראלית והשאיר צלקת עמוקה. בפרק מיוחד של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ולשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, על השאלות שעדיין מהדהדות מאז אותו לילה בכיכר מלכי ישראל: האם באמת למדנו משהו מהרצח? האם במציאות המקוטבת של היום עלול חלילה להתרחש רצח פוליטי נוסף? והאם יש דרך להשאיר את הוויכוחים הפוליטיים במקום הטבעי להם בלי להידרדר לאלימות? נראה שגם היום דבריו של רבין בעצרת, "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה", רלוונטיים יותר מתמיד כשמילים כמו "בוגד" ו-"אויב" חזרו להיות נפוצות בשיח הציבורי.

איך נזכור את השבעה באוקטובר? ומה הסיפור שיישאר לדורות הבאים?

בפרק הזה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ' ורד וניצקי־סרוסי, חוקרת זיכרון ותרבות מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, על הדרך בה נבנה הזיכרון אחרי טראומה לאומית.

על סוכני הזיכרון: המדינה, התקשורת, המשפחות והחברה האזרחית. על שאלות של אחריות והנצחה, ועל המאבק הבלתי נמנע סביב איך נזכור את היום ששינה את פני ישראל.

א', לשעבר ראש אגף מודיעין במוסד, מספר על המפה החדשה של המזרח התיכון: הפגיעה באיראן ובחיזבאללה שהובילה לטלטלה בסוריה ובלבנון, מדוע ישראל צריכה להושיט שתי ידיים לאחמד א-שרע, ומה צפוי לקרות לחיזבאללה. וגם – מי הן שתי האויבות החדשות של ישראל שמאיימות לא רק עליה, אלא על העולם החופשי כולו. הצצה נדירה אל קהילת המודיעין הישראלי – על השינוי התפיסתי שהוביל למבצע הביפרים, לשבירת רוחו של חיזבאללה ולחשיבה מחודשת על מקומה של ישראל במזרח התיכון. פרק מסעיר על המזרח התיכון של 2025 – כפי שהוא נראה מעיניהם של אנשי הצללים.

בשבעה באוקטובר כרמית פלטי-קציר קיבלה בשורת איוב, אביה נרצח ואמה ואחיה נחטפו לעזה. מתוך השבר כרמית קמה, לקחה מנהיגות והפכה פעילה במאבק להשבת החטופים, כמו אחיה אלעד ז''ל, שפעל למען השבת חללי צה"ל הדר ואורון. בשיחה נוגעת ללב כרמית סיפרה לנו על השבר, התקומה והמסע לריפוי, שלה ושל קהילת ניר עוז, בין השאר בזכות הפרויקט "לכל בית יש סיפור", עדויות על בתים בניר עוז במילותיהם של אנשי הקיבוץ, פרויקט אותו איגדה יחד עם רננה גומא-יעקב.

ברית הדוקה של עשרות שנים בין ישראל לגרמניה מגיעה לרגע מבחן דרמטי שנתיים אחרי השבעה באוקטובר: מה המשמעות של הצהרת קנצלר גרמניה על אמברגו נשק לישראל? מה באמת מעניין את דעת הקהל בגרמניה ומביא לעליה המטאורית של מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל? לנוכח המלחמה המתמשכת בעזה, כיצד ומדוע מושפעים היחסים באופן כה עמוק? ואיך זה להיות יהודי בגרמניה של 2025?

יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם מיכאל רימל, מנכ״ל קרן קונרד אדנאואר ישראל, המזוהה עם מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית, על הסדקים בברית, על ההיסטוריה שמלווה כל צעד והחלטה, ועל השאלה הגדולה – עד כמה הברית הזו חזקה ומה צריכות ישראל וגרמניה לעשות על מנת לשמר אותה גם בעתיד?

149 מדינות כבר מכירות במדינה פלסטינית, והשבוע צפויות להצטרף אליהן מדינות נוספות במהלך עצרת האו״ם בניו-יורק. אבל בפועל למדינה הפלסטינית יש מעמד של משקיפה באו"ם כבר משנת 2012 – אז מה שונה הפעם? האם לכמות יש משמעות? האם מדובר רק במילים וסמליות דיפלומטית או בצעד שיכול לשנות את המציאות? בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם משוחחים עם פרופ’ יובל שני, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' למשפטים מהאוניברסיטה העברית ולשעבר חבר בוועדת זכויות האדם של האו״ם, על גל ההכרה הבינלאומי, על כוחו (וגבולותיו) של הווטו האמריקאי, ועל ההשלכות האפשריות לישראל, לפלסטינים ולזירה הבינלאומית.

מהם אתגרי ההיי-טק הישראלי בעיצומה של מלחמתחרבות ברזל? מאחורי המספרים והאקזיטים הגלים סוערים: גל רילוקיישן של יזמיםועובדים, ירידה בהשקעות וחרמות בינלאומיים נערמים לצד הזדמנויות חדשות בתחומיהסייבר והבינה המלאכותית. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחםמארחים את אלון כהן, יזם ומייסד חברת סייברארק שנמכרה ב־25 מיליארד דולר, לשיחהאישית על המסע שלו כיזם ישראלי חלוצי, על מקומו של ההיי-טק בזירה הגיאופוליטית,ועל האתגרים האסטרטגיים מולם עומדת התעשייה כולה. האם מותג ההיי-טק הישראלי ישרודאת המלחמה? מה עתידה של ישראל כסטארט-אפ ניישן? האם ישראל ערוכה למהפכת ה-AI ומהיההתרעה האסטרטגית שנותן אלון כהן בנושא?