עשבים שוטים

הפרק השלישי בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" מספר על העשור הראשון של השהות האמריקאית באפגניסטן. הפרק מתאר כיצד עבר ממשל ג'ורג' בוש הבן מאדישות יחסית לתעשיית האופיום, לאובססיה לחסל אותה בכל כוח ודרך. זאת רק כדי לגלות שכל המאמצים להיאבק בה, לא רק שלא הצליחו, אלא בעיקר שיקעו את ארה"ב עמוק יותר בבוץ האפגני וגרוע מכך – עזרו לטאליבן לצבור כוח והשפעה ועזרו לו לחזור למאבק על שליטה במדינה.

החלקים העיקריים של הפרק:

1. פתיחה: מה עושים עם תעשיית האופיום? הדילמה של ארה"ב עם שחרור אפגניסטן.

2. מדיניות המאבק באופיום של ג'ורג וו. בוש: מאדישות לאובססיה = מדקה 4:23

3. מה היא "השיטה" של אפגניסטן? וכיצד השחיתות שהיא הולידה קשורה לתעשיית האופיום? = מדקה 9:53

4. איך מדיניות המאבק באופיום של ממשל בוש חיזקה את הטאליבן? = מדקה 20:45

הפרק השני בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" צולל לתקופת השלטון הראשונה של הטאליבן בשנות התשעים ומספר על אתגרי השלטון והיחס הגמיש אידאולוגית-דתית שהפגין הטאליבן לתעשיית האופיום. הפרק מספר כיצד גם הטאליבן, כמו קודמיהם, השתמשו בתעשיית האופיום ככלי לדיפלומטיה מול הקהילה הבין לאומית ובמיוחד מול המערב וארה"ב, וגם מספר מדוע האגדה שהטאליבן "חיסל" את האופיום באפגניסטן, רחוקה מלהיות נכונה.

חלקים עיקריים של הפרק:

1. מה זה בכלל אופיום? (הסבר חקלאי קצרצר והיסטוריה כללית) = בפתיחה.

2. עליית הטאליבן לשלטון והיחס לתעשיית אופיום = החל מדקה 04:10

3. טאליבן ודיפלומטיית האופיום עם האו"ם וארה"ב = החל מדקה 12:40

4. אגדת חרם האופיום של הטאליבן = החל מדקה 21:25

זהו הפרק הראשון בסדרת פרקים בבלוג ובפודקאסט שבה, כמו שכתוב בכותרת, אני מבקש לקחת אתכם המאזינים "בחזרה לאפגניסטן". לרגל שנה ליציאה האמריקאית מאפגניסטן שסיימה שני עשורים של שהות בה, אני חוזר לעסוק באפגניסטן אבל מהזווית שאני מכיר: זו של הקשר בין פוליטיקה וסמים. בכל פרק בסדרה אפרק וארכיב מחדש נושא אחר מההיסטוריה וההווה של המדינה המתוסבכת, עמוסת הטרגדיות הזו, אבל אעשה זאת דרך הפרספקטיבה המיוחדת שיש לסמים, ולתעשיית האופיום וההרואין בפרט באפגניסטן. 

 הפרק הראשון בסדרה צולל אל ההיסטוריה המורכבת שיש לאפגניסטן עם אופיום, החל מהמאה התשע-עשרה, שבה סחר באופיום היה כלי להתנגדות פוליטית כנגד הכיבוש הבריטי. ועד למקום המיוחד שתעשיית האופיום האפגנית קיבלה ביחסים של אפגניסטן עם המערב וארה"ב בפרט. הפרק בוחן גם את צמיחת תעשיית האופיום האפגנית, מסיום מלחמת העולם השנייה ולאורך המלחמה הקרה ועד לרגע שאפגניסטן הופכת לאסם ההרואין של העולם, בראשית שנות התשעים.

הפרק עוסק באחת הטענות הגדולות שמקדמים מי שתומכים בלגליזציה של קנאביס, והיא שלגליזציה תעלים את השוק השחור ורק תייצר רווחים לתועלת המדינה. המציאות באורגון שבארה"ב, שש שנים אחרי שעברה בה לגליזציה, מלמדת אחרת. המקרה של אורגון מדגים מדוע ההבטחה להעלים את השוק השחור מעולם לא יכלה להתקיים ועשוי ללמד תומכי לגליזציה בישראל כמה שיעורים בדרך להשיג אותה.

מה יקרה לחשיש המרוקאי אם האירופאים יתחילו לעשן גזרים? האם לגליזציה של קנאביס רפואי היא הישועה הכלכלית של מרוקו? איך קשורים קרוסבי סטילס ונאש לכל זה? תשובות לאלו ועוד בפרק חדש בבלוג-פודקסט. לצערי, עדיין אין תשובה לשאלה מי היה מגלגל הג'וינטים של המלך.

זה סיפור על צבא שיש לו מדינה ועל מנהיג לאומן-פופוליסט שמשתמש בעימות עם ארה"ב כדי לחזק את מעמדו בבית לצרכיו הפוליטיים. זה גם סיפור על מערכת חוק ומשפט שעברה רפורמה, אבל עדיין צריכה תיקון עמוק כדי לנקות אותה משחיתות וזאת כדי למנוע מפוליטיקאים ואנשי צבא לבחוש בה בניסיון להבטיח לעצמם חסינות מהחוק.  ולא, זה לא סיפור על ישראל. פרשת סיאנפואגוס מתמצת את יחסי ארה"ב-מקסיקו ואת המורכבות של מקסיקו פנימה וגם, את האופן בו כל אלו משקפים פיאסקו נוסף בסאגה הבלתי נגמרת של המלחמה בסמים.