בפרק הזה אנחנו מארחים את פרופ’ שלמה וגנר לשיחה על הביולוגיה של התנהגות חברתית ועל מה קורה כשהמנגנונים האלה משתבשים. נדבר על מחקר בעכברים עם מוטציה גנטית ספציפית שקשורה לספקטרום האוטיסטי, על פרכוסים, תקשורת חברתית, ועל תצפית מפתיעה שהובילה לרצף מחקרים לא אינטואיטיבי.

בפרק הזה אירחנו את ד״ר עודד קלויר לשיחה על הרגלים מול פעולה מוכוונת מטרה, למה גלילה אינסופית מרגישה כמעט בלתי נמנעת, ואיך מערכת הלמידה של המוח יכולה לעבוד נגדנו.
דיברנו על דופמין לא רק כ“חומר של כיף”, אלא כסיגנל שמעדכן למוח מה כדאי לחזק ומה יקבל עדיפות בפעם הבאה.

פרק שמחבר מוח, פחד, הרגלים ודופמין - בדיוק במקום שבו כולנו מרגישים לפעמים שאין לנו שליטה.

למה אנחנו לא מצליחים לשלוט ברגשות דווקא ברגעים החשובים?
האם ויסות רגשי זה להדחיק  או מיומנות שאפשר לאמן?
ולמה לעזור לאחרים יכול לפעמים להציל גם אותנו?

בפרק הזה אירחנו את פרופ' נגה כהן וצללנו יחד למוח הרגשי: מה קורה כשאנחנו בסטרס, איך חרדה ודיכאון משבשים את הוויסות, ומה באמת עובד כשמנסים להירגע. שיחה על רגשות, מוח, טעויות נפוצות, ואיך אפשר לעשות את זה קצת יותר טוב ביום יום.

בפרק זה של INTERBRAIN נארח את ד״ר זיו בן־ציון מאוניברסיטת חיפה, חוקר בתחום ה-PTSD והקשר בין חוויות טראומטיות, המוח וההתנהגות.
נשוחח על האופן שבו טראומה נצרבת במוח, כיצד היא משפיעה על עיבוד רגשי, זיכרון ותגובות לגירויים יומיומיים.בנוסף, ניגע במפגש המסקרן בין חקר הטראומה לבין בינה מלאכותית: האם ניתן “ללמד” מערכות AI לזהות מצוקה נפשית? והאם בכלל אפשר לדבר על חרדה אצל בינה מלאכותית – או שמדובר רק בהדמיה חישובית של תהליכים אנושיים?

בפרק זה אירחנו את פרופ' אינה גייזלר-סלומון לשיחה על מהי סכיזופרניה. דיברנו על המודלים שהיא מפתחת להבנת הגורמים הגנטיים, המולקולריים וההתנהגותיים להפרעה, על האתגרים הגדולים בתחום, על ממצאים שהפתיעו ושינו תפיסות קיימות, וגם על הגבול המטושטש בין תפקוד קוגניטיבי "נורמטיבי" לפתולוגיה.

בפרק זה של INTERBRAIN נארח את פרופ' סימון שמאי-צורי מאוניברסיטת חיפה, חוקרת מובילה בתחום חקר המוח והרגשות.
נשוחח על הקשר המרתק בין אהבה לתחושת כאב פיזי, ועל האופן שבו המוח שלנו מעבד את שניהם.
נדון בתפקיד האמפתיה בהבנת חוויות של אחרים, בדרכים שבהן אפשר למדוד ולחקור תחושות אנושיות עדינות כל כך, ובמשמעויות החברתיות והקליניות של ממצאים אלה.
זהו פרק שמאיר את הגבולות המטושטשים בין מדע לרגש, ובין כאב אישי להבנה אנושית עמוקה

בפרק זה של INTERBRAIN נארח את פרופ' גל רכטר-לוין מאוניברסיטת חיפה, חוקר מוביל בתחום חקר המוח והפסיכופתולוגיה.
נשוחח על הקשר שבין מדעי המוח לטיפול בפוסט-טראומה — ואיך חדשנות מתודולוגית ושיטות מחקר מתקדמות עשויות לשנות את הדרך שבה אנו מבינים, מאבחנים ומטפלים בטראומה.
נדבר על הכלים שמאפשרים למדוד חוויות אנושיות מורכבות, על שילוב בין מדע וקליניקה, ועל התקווה שטמונה בגישות מחקר חדשות לשיפור איכות חייהם של נפגעי טראומה.