מה עניין ענישת בעלי חיים בשביל בעליהם? למה ברא ה' את בעלי החיים ומה מטרתם? מדוע השמיד ה' את החיות בדור המבול? איסור צער בעלי חיים מה עניינו? והאם יש השגחה של ה' על חיות? הרב סוקר בשיעור את שיטות הראשונים על יחס התורה והמצוות לחיות, ערך עצמי או כממון האדם? והאם יש מצווה להיות צמחוני, או אולי דווקא לאכול בשר?

בגמרא במסכת ברכות אנו מוצאים התייחסויות שונות לחלומות: ביטולם כדבר שאין בו ממש, נתינת משמעות הלכתית לחלום ואף תיאור דרכים להשפעה על אופן התגשמות החלום. בשיעור נעסוק בהרחבה בביאור שלושה שוגים שונים של חלומות כפי שעולה מהגמרות, בשאלה האם ובאילו חלומות יש משמעות לפתרון החלום ע"י בני האדם, ואיך יודעים האם צריך לחשוש לחלום מסוים.

בסוף הספר דרך ה' עוסק הרמח"ל בסדרי היום והלילה ומשמעותם. בשיעור זה נתמקד בנושא המשמרות המרכיבים את שעות הלילה, וייחודיותו של זמן חצות הלילה. נסקור את הגמרות במסכת ברכות העוסקות בנושא זה ונרחיב על משמעותם של זמנים אלו וההשלכה המעשית שלהם. נתמקד בעיקר בעניינו של תיקון חצות ובהתאמת תוכנו לזמן המיוחד של חצות הלילה.

בארבעה ביאורים שונים למטרת התפילה ואופן השפעתה על האדם ועל העולם. נלמד את דברי הרמב"ם והרמב"ן, נעסוק בקצרה בדברים המופיעים בכתבי הרב קוק ובנפש החיים

על עבודת התפילה, ונראה כיצד הרמח"ל משלב בדבריו בין הביאורים השונים. כל אחד מהביאורים משפיע על עבודת התפילה האישית של האדם: יש שמתאימה להם דרך אחת, ויש שיצליחו לשלב בין הכוונות השונות בתפילה ולעסוק בכל אחת מהן בתפילה אחרת במהלך היום או השבוע.

בשיעור זה נעסוק באחת הסוגיות העלומות, אשר מופיעה במקומות שונים במדרשי חז"ל - השדים והמזיקים. נבחן את ההבדלים המופיעים בגמרא בין השדים לבני האדם, ונעסוק בתפקידם ומטרת יצירתם בעולם. במהלך השיעור נלמד את דבריהם של הרמח"ל והרמב"ם לגבי השדים ואת ביאוריהם מדוע השדים נקראים 'מזיקים'.

בתורה נאמר 'לא תנחשו', אולם בגמרא ובראשונים אנו מוצאים מעשים רבים הנראים כניחוש ומותרים. בשיעור נעסוק בביאורי הראשונים למעשים אלו, ומתוך כך את שיטתם מהו ניחוש האסור מן התורה ומהו סימן שמותר לעשותו. בתוך כך, נבאר מה מטרתם של הסימנים שאנו אוכלים בראש השנה וכיצד הם פועלים.

בשיעור נעסוק בדברי הרמח"ל שה' מנהיג את עולמו לעיתים בהנהגת המשפט של שכר ועונש, ולעיתים בהנהגת הייחוד שמטרתה להוביל את הועלם לתיקונו. נבאר מה משמעותה של כל הנהגה, ונראה כיצד הן מהוות חיבור של שיטות הרמב"ן והר"ן שראינו בשיעור הקודם לגבי יחס האדם לייסורים הבאים עליו.

השיעור עוסק בסוגיה משמעותית שעסקו בה כבר הנביאים - האם כל מקרי האדם מושגחים ונעשים בעקבות משפט ה', או שיש דברים שאינם במשפט אלא הם חלק מהטבע וממזלו של האדם.

בשיעור שזה נראה את דברי הרמב''ן והרמב''ם שהכל במשפט, ומנגד את דברי הר''ן שרוב מקרי האדם נקבעים ע''פ טבעו ומזלו. בשיעור הבא נראה כיצד הרמח"ל מחבר את שתי השיטות יחד.

בשיעור נעסוק בשאלת הענישה הקולקטיבית ובענישת בנים על עוונות אבותיהם. נציג את הסתירה בין הקביעה הברורה ש"איש בחטאו יומת" לבין הפסוקים הרבים בהם נראה שה' "פוקד עוון אבות על בנים", ומעניש לעיתים קבוצה שלימה על חטא שחטא אחד מחבריה. במהלך השיעור נבאר כי יש הבדל בין הנהגת השכר ועונש בזמן שעמ"י שוכן בארצו לבין ההנהגה בזמן הגלות, ונרחיב להסביר את הסיבה להבדל משמעותי זה.

בשיעור נעסוק בשלוש בחינות שכותב הרמח"ל לגבי יחסים בין האדם לבין שאר הנבראים: א. כל הנבראים תפקידם לשרת את האדם, והוא משתמש בהם כדי לעבודת ה'. ב. האדם מחבר בין הועלם הגשמי לעולם הרוחני ובכך מלמד על אחדות ה' שהכל נברא על ידו. ג. תפקיד האדם לתקן את הבריאה ולהביא את הועלם אל תכליתו, ובכך הוא מידמה לקב"ה כי לבחירותיו השפעה על הבריאה כולה.