.

.

.

☘️ עבודת הנפש | הרב אליעזר קשתיאל ☘️

🫰🏼 בבירור מידת הפחדנות ע"פ מידות הראי"ה.

🌱 לשמיעה בפודקאסט 👈

(הועבר בישוב סלעית, אדר תשפג)

----

🌷 קהילת ה-וואטסאפ https://did.li/whatsapp-navon-B-KELA

🌷 ערוץ ה'פודקאסט 👈 https://pod.link/1622160357

'שאל את הרב' ושאר הפלטפורמות 👈🏼 http://korim-navon.co.il/contact/

📣 נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים 🤳🏻🌷 🫰🏼

🌷 לקראת שבת ושבת החודש  | הרב אליעזר קשתיאל 🌷

🫰🏼 העבודה-מקורה של הפריחה

מהיא עבודה?

מה תפקיד העבודה?

מה בין עבודה - אדישות - תרדמה?

מה בין דרישות עצמיות לפריחה?

עם ישראל - עם הלוקח איריות על חייו!

מה בין הכבש לשחיטתו בפסח דווקא?

🌱 לשמיעה בפודקאסט 👈  

🌱 לצפייה 👈  

🌱 להורדת שיכתוב 👈  

(הועברו בישוב עלי, אדר תשפג)

--- 

🌷 קהילת ה-וואטסאפ https://did.li/whatsapp-navon-B-KELA

🌷 ערוץ ה'פודקאסט 👈  https://pod.link/1622160357 

'שאל את הרב' ושאר הפלטפורמות 👈🏼 http://korim-navon.co.il/contact/

📣 נשמח בהפצה ושיתוף לזיכוי הרבים 🤳🏻🌷 🫰🏼

הרב קשתיאל לפרשת ויקהל התשפג - העמל ועבודת ה' זו שאיפתנו. 

בפסוקים רואים את ההתלהבות הגדולה של עם ישראל לבנות את המשכן. חזל אומרים שתוך יומיים כל החומרים הגיעו.

גם הבנייה היתה זריזה.

אולם ההקמה בפועל תוכננה להיות רק בא' ניסן וגם עבודת הקרבנות.

גם בהפטרה למנהג הספרדים יחזקאל מתאר שבבניין הבית השלישי תחילת העבודה תהיה בא' בניסן.

רואים שא' בניסן יועד לתחילת עבודה. גם הא' ניסן של יציאת מצריים יועד לעבודת ה' ולקרבן הפסח.

ועבדת את העבודה הזו בחודש הזה. החודש הזה מסוגל לעבודה.

כל זה נקרא חודש האביב. עבודת ה', הקרבנות, הטהרה, מוציאים מאיתנו את הריכוז, האחריות המרץ, כי אנו מבינים שזו האחריות שלנו על העולם.

העבודה הזו מוציאה אותנו מתרדמה. כשאדם מרוכז הוא לוקח אחריות. רק אז הוא פורח ומלא חיים. אדם חסר מעש מתייבש.

הקבה קורא לנו לקחת אחריות, לפרוח, ללבלב. כך נוציא את התכונות הכי יפות שיש לנו. 'פרח מטה אהרון'

אפיית מצות גם כן דורשת דריכות, זריזות וריכוז. אדם שמפסיק ומנתק מגע מחמיץ את הבצק.

אנחנו לא רוצים להחמיץ את החיים.

בבית המקדש יש כל הזמן פריחה, החמץ אסור כל השנה.

הסגידה המצרית היתה לכבש. הכבש הולך לאיטו, חי בנוחות, יוצא לאכול, נח, חוזר לדיר. המצרים שאפו לזה גם כן.

אצלנו כל יהודי ללא יוצא מן הכלל בערב פסח לוקח כבש לקרבן פסח. שוחטים אותו בין הערביים.

במשך שלוש שעות כל עם ישראל שוחט את הכבשים באותו מקום. אחר. כך כולם שמים אותו בצלי אש. בנוסף, אין ציוד מנגל, הכל תלוי על ישר על האש, צריך לשים לב כל הזמן. גם כשאוכלים צריך להיזהר לא לשבור עצם. הכל דורש ריכוז, חיבור למה שעושים, עבודה.

זו שמחתנו, עמל עבודה, עיסוק מרוכז בעניין, ממציאים שאלות כל שנה מחדש, עוסקים בענייני דיומא. מחוברים לגמרי לעבודת החג. אין מנוחה יש רק עמל 

לכן התורה הפרשיות אלו מפרטת את כל העבודה ויעש..ויעש..פירוט ארוך. התורה מתלהבת ומשבחת את העבודה. זה ערך האדם לעובדו בכל לבבכם.

אנחנו רוצים יותר עבודה, העבודה שלנו היום לא מספיקה. והשב את העבודה לדביר ביתך..ושם נעבודך.

הרב קשתיאל לבוקר פורים התשפג - שמחת הפורים על עצם היותנו יצירה אלוקית, יהודים.

אנחנו רואים שיש לפורים בחינה מיוחדת שאין בחגים אחרים. בחגים אחרים יש לחג מהות עיקרית והשמחה מצד ושמחת בחגך. אבל זה לא הנושא של החג. בפורים השמחה היא הנושא של החג. היא המטרה. המשתה הוא העיקר.

בדכ בחיים שלנו שמחה היא תוצאה של דברים טובים שקרו לנו. פורים בא לומר ששמחה היא לא רק תוצאה, אלא שורש ונקודת מוצא להרבה דברים.

אנחנו שמחים בלי סיבה או אירוע, עצם חיינו עצם היותנו בעם ישראל גם אם לא קרה כלום, זה השמחה.

הרב בידרמן, אומר שבכל המגילה מופיע כל הזמן מרדכי היהודי, בדכ דמויות לא מופיעות עם תואר כזה הרי כולם יהודים. אלא היהודי זה המהות.

אנחנו שמחים בעצם ישותנו. שלא עשני גוי..

בפורים הנושא לא היה בגלל מעשה המצוות אלא בעצם היותנו יהודים. על זה המן התנכל לנו.

יש בזה ענווה גדולה, כי השמחה שלנו תלויה רק בנו. אם היה תלוי באירועים, במעשי בני אדם השמחה היתה לא מובנית אלא תלויה בהחלטתנו.

משלוח מנות מצד ואהבת לרעך כמוך, אם יש ממדים באהבת הריע שתלויים באדם אז לא כולם חברים שלי באותה מידה אבל בפורים זה כמוך...לא תלוי בך כולם שווים מעצם היותם יהודים.

הקמנו את מדינת היהודים כדי לקבל ולעזור לכל היהודים לשמור על היהודים וכו'.

אבל מה זה יהודי? מה נמצא במונח הזה? רק גנטיקה?

דווקא פה נדרשת ענווה כי לא אנחנו יצרנו אותו ולא החלטנו עליו, צריך ללמוד את התוכן הזה שהוא אלוקי בלבד ולשמוח בו! 

בפורים מאיר האור שלא תלוי בבחירה החופשית שלנו אלא מהות אובייקטיבית ללא בחירתנו.

הדר קיבלוה..שקיבלו הר כגיגית..לא בחירה אלא שמחים במה שהוחלט עבורינו במה שנהיה, יהודים.

בסוכות נוטלים לולב ושמחים כתוצאה מזה, בפורים העניין של פורים הוא חכמה עליונה, נעלמת שלא תלויה בנו. אתה יהודי! זה כבר הכל 

צריך לעמוד בענווה מול מעשה ה' מה הקבה עשה. מהי ההגדרה האלוקית של יהודי? ליהודים היתה אורה ושמחה. לעמוד בענווה מול האמת האלוקית שבחרה בנו מכל העמים מצד היותנו יהודים. ולכן פורים לא יתבטל לעתיד לבוא, הוא לא תלוי בנו.

להימלט מהגאווה שרוצה להחליט מה זה יהודי.

יהי רצון שעם ישראל ישמח ביהדותו.

כתוב שלפני הסעודה צריך ללמוד תורה להבדיל בין סעודה של יהודים לסעודה בעולם הכללי. דווקא כשיש מקום להשוואת לשמחת הגויים אנחנו מראים בלימוד באופי השמחה , במשלוח מנות ומתנות לאביונים שהשמחה שלנו היא יהודית לגמרי.

1טיש פורים עם הרב קשתיאל התשפג

לששון הרבה פירושים נביא את פירוש הרמק, בפירוש על תפילת ראש השנה ששון מלשון שש כמו שושנה, שושן ..מבטא שלמות מכל הצדדים. לא רק בלב אלא מתבטאת בכל המישורים והצדדים אפילו בגוף. לכן ברית מילה זה ששון קדושת הגוף.

אורה שמחה ששון יקר לשון הוויה. ארבעה צדדים שונים של הפורים.

אורה...האות יוד זוהי החכמה ליוד יש רק ראש. תורה לגמרי בלי מעשה.עליון מאוד.

יש מחלוקת אחרונים האם מותר לגעת במגילה. חלק מהאשכנזים מאוד מחמירים ליטול ידיים וכו'. המגילה צריכה שרטוט כאמיתה של תורה הלכות של תורה שלמות..חכמה

שמחה כנגד הה' הרצון לקחת את החכמה לתוך הלב שלנו. ה זו בינה לקחת ללב ולהתבונן. הוא יפתח ליבנו בצורתו וישם בליבנו ..תורה לא יכולה להישאר רק בראש אלא לחדור אל הלב. השמחה בלימוד מכניסה את התורה ללב 

לעשות אותם ימי משתה ושמחה. הגרא אומר זה הנושא של היום. הוא היה מייד אחרי המגילה עסוק כל היום במשתה

ששון כנגד הו' - התורה והקדושה של החג ממשיכה אל המעשים, תיקון הגוף, ו החיבור בין איש לרעהו.

ברית המילה מצויינת בששון ...קדושת הגוף.

יקר - מילה בעייתית, לא עברית אבל אימצנו אותה..מופיעה המון במגילה. הכבוד כנגד הה' האחרונה אחרי שהתורה ירדה אל המעשים כבוד ה' ממלא אותנו הכל חיינו. כמו בתפילין שאדם מלא מהם בראש וביד. מוקף ברצועות וצריך להיות שקוע ומרוכז בהם על התפילה.

גם בפורים כבוד ה' מופיעה עלינו.

מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה. כששם ה נקרא על האדם כשהנשמה אשת חייל נוכחת חזקה במציאות כנגד הפשתן זה שש וארגמן זה הרכות היכולת לספוג כמו צמר. ברוחניות כן אפשר לחבר צמר ופשתים.

רוצים לחזק בין החוזק של הפשתן לבין הרכות והספיגה של הצמר. בגשמיות זה שעטנז אבל ברוחניות זה טוב. יש צדדים שונים לנפש האדם.

בהנהגה העיקר זה החסד על כל גילוי קטן של גילוי הרצון החזק.

במשך עשרות שונים היתה האחוה סביב הקיום. גם בגלות וגם בשיבה לארץ הכל היה סביב הישרדות וקיום. כלכלית לאומית ובטחונית.

כשהנושא הקיומי נהיה פחות בוער נשאלת השאלה מהי האחווה מה היא כן עכשיו. האחווה הנוסטלגית פחות רלוונטית.

אחווה לא יכולה להיות רק מסביב לשנאה וקיום וגוף. וכן יש משבר שמתפרץ. מה הנושא ? לא יכול להיות שכל האחווה תהיה מסביב לאיום האיראני. צריך הרבה מעבר. צריך למצוא משהו עמוק יותר  להתאחד מסביבו.

מעברים הם דברים קשים, גם משאול לדוד היה מעבר קשה, בין קיום לבין משהו עמוק יותר.