בס"ד
מקור:
https://youtu.be/1I8YfjjFogM
הסבל והקשיים אינם תקלה בתוכנית החיים, אלא חלק מהדרך שבה הקב"ה בונה, מזכך ומרומם את האדם.
הרב מסביר את הפסוק על המן: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ... לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ". לפי פירוש הנצי"ב, משמעות המילים "להיטיבך" איננה רק שבסופו של דבר יהיה לאדם טוב, אלא שהאדם עצמו יהפוך לטוב יותר. ההתמודדות יכולה לרכך אותו, לפתח בו רגישות לזולת, אמונה, אחריות, בגרות ויכולת לשאת את צורכי משפחתו וסביבתו.
הקושי הגדול איננו תמיד הסבל עצמו, אלא המלחמה הפנימית נגדו:
"למה זה קורה לי?", "מתי זה כבר ייגמר?", "למה לאחרים קל ולי קשה?". כך האדם מוסיף על הכאב הקיים שכבה נוספת של כעס, השוואה והתנגדות. לעומת זאת, כאשר הוא מקבל שהעולם הזה כולל מאמץ, חוסר ודאות והפרעות, הוא מפסיק להילחם במציאות ויכול להתחיל לעבוד איתה.
זהו עומק דברי רבי עקיבא: "על כל גל וגל שבא עליי נענעתי לו בראשי". אין הכוונה לכניעה חסרת אונים, אלא להתכופפות מול הגל כדי שלא להישבר ממנו. האדם מקבל את הניסיון באמונה, שואל מה הוא יכול ללמוד ממנו, ומתוך כך הופך את הגל עצמו לכוח שמרים אותו.
ברוח דרך הבעל שם טוב, המסר הוא שלא לברוח מהחושך אלא למצוא בתוכו את עבודת ה'. דווקא המקום שאינו מסתדר כרצוננו יכול להביא אותנו לענווה, לתפילה ולחיבור עמוק יותר לקב"ה. הקושי גורם לאדם להכיר בכך שאינו יכול לבדו ולומר: "אבא, אני צריך אותך".
לכן אין לחנך את עצמנו או את ילדינו לכך שהחיים אמורים להיות קלים תמיד. אהבה אמיתית אינה מסלקת כל מאמץ, אלא מעניקה לאדם כלים לשאת קושי, לעבוד, להתחשב, לעזור ולהתבגר. מי שלא לומד לשאת עול עלול להישאר תלוי, מפונק וחסר רגישות לסובבים אותו.
תמצית המסר:
החיים כוללים בהכרח סבל, אך האדם יכול לבחור אם הסבל ישבור אותו או יבנה אותו. כאשר מקבלים את הקושי באמונה, מפסיקים להוסיף עליו התנגדות ומנצלים אותו לצמיחה, הסבל הופך מייסורים חסרי משמעות לדרך של התרוממות, רגישות, שמחה וחיבור אל ה'. כדברי המשל שבסיום השיעור: הסבל הוא החריפות שנותנת לחיים את טעמם, כאשר יודעים להשתמש בו נכון.
✨ כיצד יכול אדם לומר שהעינוי טוב לו?
״טוֹב לִי כִּי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ״ (תהלים קיט, עא)
כיצד יכולים הייסורים להפוך לטובה המביאה את האדם ללימוד, לצמיחה ולהתקרבות אל ה'?
✨ מדוע הדרך למנוחה עוברת דרך הסבל?
״יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד״ (בראשית מט, יד-טו)
אם יששכר ראה שהמנוחה טובה, מדוע הוא הטה את שכמו לסבול ולקבל עליו עול?
✨ האם האדם נולד למנוחה או לעמל?
״כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״ (איוב ה, ז)
האם הציפייה לחיים שקטים ונטולי מאמץ מנוגדת לתכלית שלשמה נברא האדם?
✨ כיצד עוברים את גלי החיים בלי להישבר?
״דַּף שֶׁל סְפִינָה נִזְדַּמֵּן לִי, וְכָל גַּל וְגַל שֶׁבָּא עָלַי נִעְנַעְתִּי לוֹ רֹאשִׁי״ (תלמוד בבלי, יבמות קכא ע"א)
מהי משמעות ההתכופפות בפני כל גל, וכיצד קבלת המציאות מאפשרת לאדם לעבור את הסערה מבלי לטבוע בה?
✨ כיצד כל המשברים יכולים לעבור על האדם?
״תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ״ (תהלים מב, ח)
כיצד יכול האדם לאפשר למשברים ולגלים לעבור עליו, במקום להילחם בהם ולהישבר תחתיהם?
✨ מדוע העונג תלוי בטורח שקדם לו?
״מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת?״ (תלמוד בבלי, עבודה זרה ג ע"א)
מדוע דווקא המאמץ, הטרחה וההתמודדות מאפשרים לאדם להרגיש לאחר מכן מנוחה, מתיקות ועונג אמיתי?
(או לחצו על הקישור - https://bit.ly/3myf7EN)
נשמח לקבל הארות או הערות
שלחו הודעת ווטסאפ 050-8090793
(או לחצו על הקישור -
https://did.li/JAHZH)
*להצטרפות לקבוצות הווטסאפ שלנו:
https://did.li/U3k6q
*הדף שלנו ב - Facebook:
https://did.li/DRSrl
*החשבון שלנו ב - Instagram:
https://bit.ly/3A786hP
*קישור להיות שותף שלנו:
https://nedar.im/DDeX
או לחצו על הקישור ווטסאפ -
https://did.li/6uYaa