התנין הוא אחד היצורים הבודדים שכמעט לא השתנו מאז תקופת הדינוזאורים.

איך יצור כמעט קדום לחלוטין שורד בעידן המודרני בלי להשתנות, ומה מסתתר מאחורי הדיוק הביולוגי שלו? בפרק נצלול אל גוף שפועל כמו מנגנון עתיק ומושלם , ונגלה מה המדע מתחיל להבין ממנו רק עכשיו. 

הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מסחררת , אבל מאחורי כל תשובה מסתתר מחיר אנרגטי אמיתי. בפרק הזה נבחן את הקשר בין קדמת הטכנולוגיה למקורות האנרגיה שמזינים אותה, ואת השאלה האם האנושות מתקרבת לתקרת האנרגיה של עידן הבינה המלאכותית .

אולי אלוהים ברא את העולם לפרטי פרטים, כתב את כל הקוד,

ואנחנו , היצורים שהוא המציא ,משחקים איתו את ההנדסה לאחור.

מגלים לאט־לאט את הנוסחאות שכבר נכתבו,

את הסדר שמסתתר בכל מה שחי,

וממשיכים את המשחק האינסופי שהוא יצר,

כדי שתמיד יהיה לו עם מי לשחק.

בעולם שמפחד מרגעים ריקים, גם השעמום הולך ונעלם.

אבל אולי דווקא שם, במקום שבו אין מה לעשות,מסתתר משהו ששכחנו.

מה באמת קורה כשאנחנו לא עושים כלום, ולמה ייתכן שזו אחת המתנות הגדולות של האדם המודרני?

זה פרק על הזמן שבין, על ההפוגה, ועל הניסיון להציל את השעמום מהכחדה.

הם לא נשיאים, אבל יש להם יותר כוח ממדינות.

צוקרברג, מאסק וטיקטוק מחזיקים בידיהם את האלגוריתם שמכוון את התודעה של העולם.

פעם הם רצו לחבר בין אנשים , היום הם מחזקים את מה שמפריד.

בפרק הזה אני שואלת: מה יקרה אם יום אחד הם יבחרו בטוב?

ומה האחריות של כל אחד מאיתנו, בעולם שבו הקוד כותב את המצפון.

בעוד שהמערב מחפש נוסחאות ללונג׳ביטי, אריכות ימים ,יפן כבר חיה כך, לא כטרנד אלא כתרבות.

מגיל צעיר ילדים לומדים אחריות, תזונה ותנועה כחלק מהיום־יום, והבריאות נטמעת בהם כשפת אם.

בבגרותם הם שומרים על תפריט פשוט, מתינות באכילה, משמעות יומיומית וקהילה תומכת ,השילוב שמגן על הגוף והנפש.

גם בגיל מבוגר הם ממשיכים לזוז, לעבוד ולהיות חלק מהחברה, מה ששומר על תפקוד ועצמאות. התוצאה: שיעור השמנה מהנמוכים בעולם, תוחלת חיים מהגבוהות בעולם, ותרבות שמוכיחה שבריאות היא לא פרויקט ,אלא שגרה.

בפרק הזה נדבר על הקשבה אמיתית בעידן של עודף גירויים. נבין למה קשה לנו להקשיב, איך זה משפיע על זוגיות, חברויות, עבודה . נלמד ממחקרים איך הקשבה מפחיתה בדידות ומביאה קרבה, ונקבל כלים פשוטים ליישום: עצירה לפני שיחה, כלל שתי־שלוש השניות, ושאלות פתוחות שמעמיקות חיבור.

למה יש אנשים שנשארים רזים כמעט בלי מאמץ? יש לכך הרבה סיבות, גנטיקה, פעילות, שינה, אבל בפרק הזה נתמקד בהיבט אחד מפתיע: המיקרוביום של המעיים.

נגלה איך ההרכב הייחודי של חיידקי המעי אצל אנשים רזים משפיע על שובע, סוכר ובריאות מטבולית. ונלמד איך גם אנחנו יכולים לטפח את “גינת המיקרוביום” שלנו בצעדים פשוטים.

בפרק הזה נגלה שהלב שלנו הוא לא רק משאבה, אלא מוח קטן עם עשרות אלפי נוירונים, כפי שהראו מחקרי נוירוקרדיולוגיה. נבין דרך מחקרים עדכניים איך הלב מתקשר עם המוח ומשפיע על רגשות, אינטואיציה וקבלת החלטות. נלמד, בעזרת ניסויים בבתי ספר ובמחקרים על מיליוני תרגולים, איך נשימת לב פשוטה משנה מצב רגשי ופיזיולוגי.

נראה איך רגשות חיוביים ושפה מיטיבה מגובים במדע משפיעים על בריאות הלב והמוח.

כל מה שתשמעו בפרק מבוסס על מחקר , והופך לכלים מעשיים לחיים רגועים ובריאים יותר.

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם היציבה ומגלים איך דפוסי פתיחה קטנים , כמו ראש שמוט קדימה מול מסך, כתפיים מכונסות, הליכה לא סימטרית או קשת גבוהה ונמוכה בכף הרגל , מצטברים עם השנים לשחיקה וכאב. נשתמש במטאפורה של ריצוף כדי להמחיש איך כל נטייה קטנה מתמשכת קדימה, נביא מחקרים שמראים איך תיקונים פשוטים שינו מהלך של כאב כרוני, ונשתף טיפים יישומיים וכלים למודעות יומיומית. המסקנה ברורה: מודעות ותיקון קטן היום יכולים לבנות בריאות טובה לשנים קדימה