# פודקאסט לייב מהכיכר בירושלים

סף מדברים על הסוף

בין הנחמה שיכולה לגלם הקטסטרופה המושלמת לבין הפחד המצמית שכולנו, בסוף, חווים ביום יום בשנים האחרונות, נמצא מרחב של ספקולציה אמנותית ויצירתית. שיחה על קץ הימים כאירוע עתידי, כמציאות עכשווית וכפתח לדמיון.

בהשתתפות:
ד"ר מעיין רווה
רות פוירשטיין
יואל בוטביניק
אלעד נבו
ארי בן אריה

פאנל בנושא יצירה יהודית עכשווית בהשתתפות נעמי חשמונאי, רות פוירשטיין ורם עוזרי (הביאנלה של ירושלים) בהנחיית אלעד נבו (סף)

הקלטה מתוך ערב ״תיאולוגיה ויצירה יהודית לעת הזו״ שנערך ב׳כיכר׳ בירושלים. ערב מיוחד שמזמין להגדרה מחודשת ומתחדשת של התיאולוגי, הדתי והריטואלי בעת הזו.

פאנל בנושא הגות יהודית בהשתתפות הרב עוז בלומן (רליגיה, מרכז קדם), ד״ר איתן אברמוביץ׳ (צירופים חדשים, ישיבת שיח יצחק) וד״ר רות קרא-קניאל (החוג לתולדות ישראל והמקרא, אוניברסיטת חיפה) בהנחיית יואל בוטביניק (סף)

הקלטה מתוך ערב ״תיאולוגיה ויצירה יהודית לעת הזו״ שנערך ב׳כיכר׳ בירושלים. ערב מיוחד שמזמין להגדרה מחודשת ומתחדשת של התיאולוגי, הדתי והריטואלי בעת הזו.

דברי פתיחה: "רועי העברית - לדרוש בבראשית בשאלת היהדות בישראל בימינו" - ד״ר יצחק בנימיני

הקלטה מתוך ערב ״תיאולוגיה ויצירה יהודית לעת הזו״ שנערך ב׳כיכר׳ בירושלים. ערב מיוחד שמזמין להגדרה מחודשת ומתחדשת של התיאולוגי, הדתי והריטואלי בעת הזו.

בפרק נתחקה אחר מחשבה תיאורטית עכשווית שרואה בקיברנטיקה ובאלגוריתמיזציה לא רק את הכוח המניע מאחורי המהפכה הדיגיטלית והשוק הטכנולוגי העכשווי - אלא גם את האחראיות להיווסדות של אופני משילות חדשים שהולכים ומעצבים חברה, תרבות ופוליטיקה מסוג חדש

בפרק זה אנחנו מארחים את ד"ר כרמל וויסמן כדי לנסח סקירה מקיפה, אחת ולתמיד, של אחד התחומים החמים ביותר בשדות התיאוריה העכשווית: ההגות הפוסטהומניסטית והטרנסהומניסטית. בנוסף, אנו דנים יחד גם באפשרות של מבט פוסטהומני אודות השפה.  

בעולם היפר-מחובר, הדרישה הבלתי פוסקת לזמינות ונראות מציפה את כולנו, ומייצרת לחץ ועומס בלתי נסבלים. עולה שאלה אודות האופציה לקחת צעד אחורה ולהתנתק מסבך הקשרים הגדושים שעוטפים אותנו בחיי היום יום.   בפרק זה אירית, ארי ויואל דנים בצורות השונות שתופסת הכמיהה לנתק בזמנים העכשוויים, מסגפנות קיצונית בהרי ההימליאה, דרך ריטריט שיהפוך בעצמו לדימוי באינסטגרם ועד היעלמות - דוממת או קרנבלית - נוסח TAZ.

״אקירה״, הסרט ששינה את הכל. ב1988 פצצת האנימה הראוותנית וההרסנית של קוטסוהירו אוטומו שטפה לא רק את יפן, אלא חצתה גם את הקווים לארה״ב וביססה את האנימה כמוצר תרבותי ׳גבוהה׳, מוערך ועמוק. בשיחה, שהוקלטה לייב במזקקה בירושלים, דיברנו על החשיבות התרבותית של אקירה בראשית הקפיטליזם המאוחר של שנות ה80-90 - דרך התייחסות לז׳אנר הסייברפאנק, ליחסי אדם-מכונה ולמחשבה פוסטהומאנית. השיחה התקיימה לאחר הקרנת הסרט.

לאחר עשרות שנים ש״תיאוריית החילון״ משלה בחוגים אקדמאים רבים, וזרמים מרקסיסטיים ופוסטמודרניים ביקשו לדחוק הצידה את שאלת הדת, ניתן לראות לאחרונה התעוררות מחודשת, לא רק בסנטימנטים רוחניים בעולם המערבי, אלא גם בעיסוק מחודש בתחום הרוחניות והדת במסגרת תיאוריה ביקורתית. בפרק הנוכחי אנחנו נדבר באופן משוחרר וחופשי יותר מהרגיל על העמדות השונות מהם אנו מגיעים לדבר על שאלת הרוחניות ועל הצלטבויות שונות בין דת, תיאוריה ביקורתית ואקטיביזם בזמנים העכשוויים.

מרימייקים של סרטים הוליודיים, עד מוזיקת פופ עכשווית, ג'קטים היפסטריים ועיצוב וינטג׳י - ניכר שהנוסטלגיה עוטפת אותנו מכל עבר בתקופה האחרונה. בפרק הנוכחי נחקור את עליית הסנטימנט הנוסטלגי בתרבות העכשווית דרך התיאורטיקנים והפילוסופים פרדריק ג׳יימסון ולינדה האצ׳ן. נבחן מצד אחד את הנוסטלגיה כתוצר לוואי של תרבות שאיבדה את כוחה לדמיין את העתיד ומצד שני, נשאל האם נוסטלגיה יכולה לשמש גם כביקורת, פרודיה וסאטירה, לא רק על  העבר אלא גם על המצב העכשווי.