מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון?

-- הירשמו לאירוע ה-Offsite השנתי שלנו בנושא סופט-סקילז בעולם הסטארטאפים (23.6 במוזיאון תל-אביב) --

בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה.

גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה.

הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם.

---

5 תובנות מרכזיות מהפרק:

1. החלטה על סגירה היא תהליך מתמשך לא רגע - ההבנה שצריך לסגור את החברה לא מגיעה ברגע אחד. זה תהליך הדרגתי שמתחיל בסימנים של שחיקה, ירידה בקצב ההכנסות, קשיים בגיוס, ואז גם בשיחות אישיות בין הפאונדרים. ההכרזה על סגירה היא רק נקודת השיא של תהליך רגשי ואסטרטגי ארוך.
2. שקיפות מול שותפים, עובדים ומשקיעים היא קריטית - גבריאל מדגיש את החשיבות בשיתוף הדרגתי ומתואם של גורמים שונים – משקיעים היו בתמונה כבר מהניסיון לגייס את הסבב הבא, ההנהלה קיבלה עדכונים בהדרגה, והעובדים עודכנו כשהיה ברור שכבר לא תהיה השקעה חדשה. הדרך שבה משתפים, משפיעה על האמון לאורך כל הדרך – גם אחרי הסגירה.
3. אי אפשר לסגור סטארטאפ ברגע שנגמר הכסף - סגירה היא תהליך מורכב משפטית, לוגיסטית ורגשית. צריך להשאיר תקציב ייעודי לסיום הפעילות בצורה מסודרת: לשלם לספקים, לעובדים, לסיים חוזים. גבריאל ממליץ לתכנן אחורה מהתאריך שבו רוצים לסגור ולהתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לעשות את זה נכון.
4. גם כשסוגרים, אפשר לעשות את זה נכון - הפרידה מהעובדים נעשתה בהדרגה, בשקיפות, ועם כוונה לשמור על קשרים ותחושת כבוד הדדי. גם הלקוחות קיבלו זמן להיערך, להוציא דאטה, ולקבל המלצות לאלטרנטיבות. גם כשהסוף כואב, אפשר לשים לב לחוויה של כל מי שהיה חלק מהדרך.
5. זה מרגיש כמו כישלון אבל זו רק תחנה בדרך - בזמן אמת, גבריאל הרגיש צורך "להתחפר מתחת לאדמה", אבל עם הזמן הגיעו פרספקטיבה ותחושת שלמות. לדבריו, החיים לא נגמרים כשסוגרים סטארטאפ, ולפעמים זה דווקא השלב שמפנה מקום לדברים חדשים, מקצועית ואישית. במבט לאחור, הדרך שבה הסגירה נעשתה השאירה אותו שלם עם ההחלטה.

מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח -

www.facebook.com/groups/startupforstartup/

ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו -  

https://www.startupforstartup.com/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה הופך שיחת אינבאונד לטובה באמת? למה חשוב להגיב לליד תוך דקה, ואיך עושים את זה נכון בלי להלחיץ את הלקוח? אילו שאלות כדאי לשאול – ואילו דווקא לא? ומה אפשר ללמוד על תרבויות עסקיות שונות דרך אינטראקציות מכירה?

השבוע אנחנו מביאים את הבלוג שחיבר אלון שטרנברג, מנהל תיקי לקוחות במאנדיי, על תובנות וטיפים שאסף מהעבודה מול לקוחות החברה. במהלך הפרק אלון מציג גישה ממוקדת ואפקטיבית לשיחות מכירה שמתחילות באינבאונד, כולל טיפים פרקטיים להכנה לשיחה, תיעוד נכון של המידע והתאמת הסגנון לתרבות הלקוחות. אם אתם אנשי מכירות, SDRים, Account Managers, או פשוט מתמודדים עם לידים נכנסים, הפרק הזה הוא בשבילכם.

קריינות: תומר לוי 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך משתנה המרקטינג בחברה שצומחת דרך המוצר (PLG), כשמוסיפים מנוע צמיחה שמונע דרך מכירות (SLG)? איך זה משפיע על הלקוחות שאנחנו מכוונים אליהם, על ערוצי השיווק, ועל המטריקות שאנחנו מודדים? ומה הקשר של כל זה לדגים גדולים ודגים קטנים?

בחירת אסטרטגיית צמיחה לסטארטאפ היא החלטה מורכבת, כזו שמשפיעה על כל אזור בחברה, מהאופן שבו מפתחים את המוצר ועד הדרך שבה מגיעים ללקוחות חדשים. בסדרת פרקים חדשה: ״הכל על PLG ו-SLG" אנחנו משתפים בדרך של מאנדיי בבחירת מנוע הצמיחה שלה: תחילה בהתבסס על המוצר בלבד, ובהמשך גם עם שילוב של מנוע מכירות.

בפרק השבוע אדוה שיסגל מדברת עם רועי מן, Co-CEO וקו-פאונדר במאנדיי, על השינוי שעבר המרקטינג בעקבות השינוי באסטרטגיית הצמיחה של החברה: אם בעבר השיווק התבסס בעיקר על פרפורמנס וערוצי פוש שהציגו את הפיצ'רים של המוצר לקהל רחב, היום הוא גם שם דגש על פתרון בעיות ומכוון לקהל מצומצם ומדויק יותר. זה תהליך שבו אנחנו לא מחכים שמישהו יגיע אלינו, אלא מזהים מראש את הלקוחות שאנחנו רוצים לעבוד איתם ובונים איתם מערכת יחסים.

בפרק רועי משתף בשינויים שהמרקטינג עבר, למה השינוי הזה היה נחוץ בכלל, איך ניגשנו אליו, מה היו האתגרים, וגם מה עדיין לא מפוצח.  

חסר לכם קצת רקע? קישור לפרק הראשון בסדרה

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך אפשר להגיד בדיוק את אותו משפט ולקבל תגובה שונה לגמרי, רק כי הדרך שבה אמרנו אותו השתנתה? מה מניע את חברי הצוות שלנו בתקשורת איתנו, ואיך אנחנו משתקפים למי שעובד איתנו? 

בפרק השבוע אנחנו חוזרים לסדרת פרקי ה״סופט-סקילז״ שלנו - כל מה שלא כתוב בתיאור המשרה אבל יכול לעשות הבדל משמעותי בקריירה. והפעם אנחנו מדברים על תקשורת במקום העבודה - איך סגנונות אישיות שונים משפיעים על הדינמיקה בינינו, למה פרשנויות שגויות נוצרות גם כשלא הייתה כוונה לפגוע, ואיך יוצרים סביבה שבה מותר לשאול, לטעות ולדבר בלי לחשוש.

נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים יועצת ושותפה לשעבר בקרן הון-סיכון, מסבירה למה ביטחון פסיכולוגי הוא לא מותרות אלא תנאי הכרחי ליצירתיות וחדשנות. נדבר בפרק על כלים מעשיים, כמו למסגר משימות כחקר ולא כהוכחת יכולת, ולבחור סימני שאלה במקום סימני קריאה כדי לעודד שיח פתוח. נדבר גם על מודל ה-DISC, שמחלק את סגנונות התקשורת לארבע נטיות ברורות ומסבירה איך אפשר לזהות מי יושב מולך, ומה הוא צריך לשמוע כדי להיות חלק אמיתי מהשיח.

5 תובנות מרכזיות מהפרק: 

1. ביטחון פסיכולוגי הוא תנאי לחדשנות
   עובדים שמרגישים בטוחים לטעות, לשאול שאלות ולהביע דעה, גם כשזה לא פופולרי, הם הבסיס ליצירתיות, להתפתחות צוותית ולשינויים ארגוניים. בלי מרחב בטוח, אנשים נוטים לשתוק, להסתיר טעויות ולפעול מתוך פחד.
   
   
2. מסגור של משימה כחקר ולא כמבחן משנה את האווירה בצוות
   כשמנהלים מציגים משימה חדשה כאזור של למידה וגילוי ("אנחנו עוד לא יודעים מה נכון כאן"), ולא כמשהו שצריך "לספק עליו תשובות", הם מאפשרים לאנשים להשתתף מתוך סקרנות ולא מתוך פחד להיכשל.
   
   
3. מודל ה-DISC עוזר להבין את מי שמולך
   המודל מחלק אנשים לארבע נטיות תקשורת עיקריות: דומיננטי, משפיע (Influence), יציב (Steady) וזהיר (Cautious). ההבנה של סגנונות התקשורת האלה מאפשרת לגשת לכל אדם בצורה שמתאימה לו, להפחית חיכוכים ולחזק שיתוף פעולה.
   
   
4. שאלות פתוחות וסימני שאלה יוצרים מרחב בטוח
   הדרך שבה אנחנו מציגים רעיונות משפיעה על הפתיחות של האחרים להגיב. כשאנחנו מציעים רעיון בטון חוקר ולא פסקני, לדוגמה, "מה דעתכם על...?", אנחנו מעודדים השתתפות, סקרנות ודיאלוג.
   
   
5. כדי לעבוד טוב יותר, צריך לדבר גם על איך עובדים
   נועה מדגישה ש"לעבוד על העבודה" זו לא בזבוז זמן, אלא השקעה שמחזירה את עצמה. ככל שהצוות לומד להבין את עצמו ואת הדינמיקה הפנימית שלו, העבודה עצמה הופכת יעילה, מדויקת ונעימה יותר.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המעבר מתפקיד של חבר צוות למנהל של אותו צוות הוא אף פעם לא פשוט, ומביא איתו לא מעט אתגרים: מקצועיים, גם ניהוליים, וגם אישיים. בפרק הקצר שמבוסס על הבלוג של אוהד אלעל, R&D Team Leader בארטליסט, הוא משתף בתהליך האישי שעבר כשמצא את עצמו מקבל הצעה לנהל את הצוות שלו, למרות שחבריו לצוות ותיקים ממנו בחברה.

אוהד מתאר את השאלות שעלו ("איך לעבור מחבר לדמות סמכותית?"), את ההבנה שתפקידו החדש מחייב שינוי גישה ("להפסיק להיות hands on ולעבור לחשיבה מערכתית"), ואת ההחלטות שקיבל כדי לבנות אמון מחדש עם הצוות. הוא משתף גם בטיפים פרקטיים איך לבנות שגרות עבודה חדשות, לקיים שיחות אישיות עם כל אחד מהצוות, ולשמור על קווים ברורים בין הקשר האישי לבין הניהולי.

קריינות: תומר לוי

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה הופך מוצר לכזה שאנשים זוכרים וגם רוצים להשתמש בו? למה זה לפעמים טוב לצחוק על הבעיה של המשתמשים שלנו? איך בונים מודעות שעוררות רגש אצל קהל היעד שלנו?  

בפרק הזה אדוה שיסגל מארחת את מנו כהן, Head of Marketing במוצר ה-CRM של מאנדיי, לשיחה שמפרקת שלב אחר שלב איך לבנות סיפור סביב מוצר, למה לא מספיק להגיד “המוצר שלנו הוא הכי טוב”, ואיך יוצרים מסר שגורם לאנשים להזדהות ולא רק ללחוץ על מודעה.

מנו משתף מהניסיון שלו ב-Wix, ב-Walnut ובמאנדיי, ומסביר איך הוא ניגש לבניית קמפיינים, כולל מחקרים עם מאות אנשי מכירות, קריאייטיב שנשען על כאב אמיתי של המשתמשים, ויצירת דמות של CRM ש"צריך תמיכה רגשית" כדי לדבר על התסכול שבשימוש במערכות אחרות. לאורך הפרק הוא מציג את מודל הפירמידה לבניית מסר – החל מפיצ'רים, דרך הערך למשתמש, ועד לרגש שמחבר את הקהל לסיפור של המוצר.

5 תובנות מהפרק: 

1. לאנשים לא אכפת מהפיצ'רים שלנו, הם רוצים להבין מה יוצא להם מזה
   לספר שהמוצר שלך "קל לשימוש" לא מספיק, צריך לתרגם את זה לערך ממשי. לדוגמה: "זה יחסוך לך זמן", "זה יאפשר לך למכור מהר יותר". מכאן בונים את המסר המרכזי.
2. מאחורי קמפיינים מוצלח יש מתודולוגיה, לא רק השראה למרות שמנו עובד אינטואיטיבית, הוא חושף בפרק מתודולוגיה מסודרת לבניית מסר שיווקי: מתחילים בפיצ'רים, מתרגמים אותם לערך, מזהים את הרגש, ורק אז בונים את הסיפור. זה תהליך שאפשר ללמוד וליישם בכל גודל של סטארטאפ.
3. סיפור טוב לפעמים דורש להתרחק מהמוצר
   כדי לייצר חיבור רגשי, לפעמים צריך "לשחרר" קצת מהמוצר עצמו ולהתמקד בעולם התוכן שמסביבו. בדוגמה מהפרק: קמפיין שבו ה־CRM הוא דמות שזקוקה לתמיכה, שממחישה את הקושי של המשתמשים בלי להראות את המוצר בכלל.
4. ברנד נבנה דרך עקביות, רגש והפתעה
   בניגוד לפרפורמנס מרקטינג שמטרתו תגובה מיידית, בניית מותג היא תהליך ארוך שמבוסס על סיפור עקבי, מסר רגשי וזיכרון. כדי שזה יקרה, חייבים להפתיע, לקחת סיכונים, ולעשות דברים שאנשים עוד לא ראו.
5. תקציב קטן הוא לא מגבלה הוא מנוע ליצירתיות
   חלק מהקמפיינים הכי טובים שמנו יצר נעשו בתקציבים מצחיקים. זה הכריח אותו להיות מקורי, מהיר ולמצוא דרכים לדבר עם הקהל בלי הפקות ענק. לפעמים דווקא מגבלות הן אלה שמביאות את הפתרונות הכי זכירים.

------ 

מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח -

www.facebook.com/groups/startupforstartup/

ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו -  

https://www.startupforstartup.com/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך סטארטאפ קטן יכול לתפוס את תשומת הלב של לקוחות אנטרפרייז, גם בלי תקציבי ענק? בפרק השבוע אנחנו חוזרים לארח את אודי לדרגור, צ’יף אוונגליסט ו־CMO לשעבר בגונג, לשיחה על שיווק חכם, יצירתי ומדויק, שמאפשר גם לחברות בתחילת הדרך לשחק במגרש של הגדולים.

מוזמנים לצפות בפרק גם בגרסת הוידאו ביוטיוב או באתר Startup for Startup. 

מתי הרגע הנכון להתחיל להשקיע בשיווק? (רמז: רק אחרי שיש לכם מוצר שאנשים באמת אוהבים), איך אפשר לגרום למהלך שיווקי קטן להיראות כמו קמפיין של מיליונים? ואיך מגייסים את כל עובדי החברה, אפילו בלי תקציב, כדי לייצר אימפקט אמיתי? אודי משתף באסטרטגיות, דוגמאות מהשטח ותובנות שיכולות לשנות את הדרך שבה אתם חושבים על שיווק בסטארטאפ.

במהלך הפרק אדוה שיסגל ואודי מדברים גם על “מחטף” של כנסים, דרכים להיכנס לדלת האחורית בהשקעה מינימלית, ואיך מודדים את ההשפעה של מהלכים כאלה. בנוסף הם מדברים על מינוף חכם של קמפיינים קטנים, ואיך להשתמש בפלטפורמות כמו לינקדאין כדי לבלוט, גם כשכולם סביבכם עושים את אותו הדבר.

האזינו לפרק הקודם בהשתתפות אודי: איך בונים מותג אייקוני

האזינו לפרק 298: הכל על SLG ו-PLG, השיקולים שבבחירת אסטרטגיית צמיחה

קישור לספר של אודי

5 תובנות קצרות מהפרק: 

1. שיווק מתחיל רק אחרי שיש מוצר שאנשים באמת אוהבים

אין טעם להשקיע בשיווק לפני שמצאתם Product-Market Fit. אם אין לכם חמישה לקוחות שמוכנים להישבע שזה הדבר הכי טוב שהם השתמשו בו, השיווק פשוט לא יעבוד. קודם בונים ערך, אחר כך מפיצים אותו.

2. גם מהלך שיווקי קטן יכול לייצר אפקט של קמפיין ענק

שלט חוצות אחד בטיימס סקוור, גרסה מצומצמת של מודעה בעיתון מוביל, שעל פניו נראים יקרים וחד־פעמיים, יכולים להפוך למכונת תוכן ולהחזיר את ההשקעה שלו פי כמה, כשחושבים על ההפצה, הויזואליות, והחיים הארוכים של המהלך בדיגיטל.

3. העובדים הם המפיצים הכי טובים, אם רק יודעים איך להפעיל אותם

כדי לגרום לעובדים לשתף תכנים בלינקדאין, צריך להראות להם מה יוצא להם מזה ולתת להם את זה מוכן וקל להפצה. אין כפייה, רק הזדמנות. כשהם מבינים את הערך, הם הופכים לשגרירים הכי אותנטיים של המותג.

4. כנסים הם הזדמנות ל"מחטפים" יצירתיים בלי לקנות דוכן

במקום לשלם עשרות אלפי דולרים על חסות, אפשר לתכנן מהלך גרילה, להופיע מחוץ לאירוע, ליצור נוכחות מפתיעה או לחדור לשיחות ולהשיג אפקט גדול בהרבה.

5. בלינקדאין, דווקא החריג שובר את הרעש

התוכן שלא "נראה שייך לפלטפורמה" כמו סרטון לא מהוקצע או רעיון פרוע מושך הרבה יותר תשומת לב. דווקא המקוריות, החספוס וההומור הופכים תוכן לשיחה, גם כשמדובר במותגים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

העבודה כ-SDR מגיעה עם לא מעט אתגרים, ובבלוג שכתב מתיו דנאוף, Sales Development Representative במאנדיי, נשתף בכמה מהם מאותם אתגרים, איך הוא מתמודד איתם על בסיס יום יומי, והשיעורים שלמד בשנים האחרונות.

החל מתסכול ממספרים נמוכים, דרך הצורך לבלוט מול אינסוף פניות מכירה, ועד ניהול זמן נכון בעולם עמוס בפולו-אפים וקולד-קולס, נדבר על סיפורים מהשטח, על דוגמאות לנוסחים שעובדים עבורו, וטיפים שכל מי שנמצא בשלב המכירות הראשוני, בין אם כ-SDR או כיזמ/ת, יכול לאמץ.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך אפשר להפוך מיזוגים ורכישות לאסטרטגיה? איך שומרים על תרבות של חברה שההרכב שלה משתנה באופן תדיר? מה נדרש כדי להצליח לעשות את זה כבר מהשנה הראשונה בחיי חברה?

כששומעים את צמד המילים מיזוגים ורכישות, זה תמיד נשמע כמו משהו שרק חברות גדולות יכולות לבצע. הנטייה שלנו היא לחשוב שהמקום של חברות קטנות בתוך העסקה הזאת הוא רק בצד הנקנה או המתמזג. עבור איירון סורס, העסקה הראשונה שביצעו הייתה בסך הכל שנה לאחר הקמתם, והיא כללה רכישה ומיזוג עם חברה יותר גדולה מהם.

מאז, הם ביצעו רכישות נוספות, ולמעשה הפכו את אותן רכישות ומיזוגים לאסטרטגיה שאפשרה להם לצמוח ולהפוך לחברה ציבורית עם אלפי עובדים במדינות שונות. השבוע אנחנו חוזרים לאחד הפרקים האהובים בפודקאסט, שבו דריה ורטהיים מדברת עם תומר בר-זאב, מנכ״ל ומייסד-שותף בחברה, על ההחלטה להשתמש באסטרטגיה הזו, על הדרך בה הם בוחנים חברות לרכישה, ואיך הרכישות האלו משפיעות על התרבות והמבנה של החברה. 

הפרק שודר לראשונה בחודש מאי 2022.

----

פרקים נוספים בנושא: 

159: אלטרנטיב - על ההבדל בין הקמת עסק לסטארטאפ. אורחת: עינת גז (פאפאיה גלובל)

153: אלטרנטיב - על העברת השליטה בחברה. אורחים: נדיר יזראעל ויבגני דיברוב (ארמיס) 146: אלטרנטיב - חברה אחת, ארבעה פיבוטים: על איך משנים כיוון בסטארטאפ. אורח: בועז כץ143: אלטרנטיב - על מכירה של חברה לחברה אחרת. אורח: אסף רפפורט

---

מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח -

www.facebook.com/groups/startupforstartup/

ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו -  

https://www.startupforstartup.com/

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה זה מיתוג אישי ואיך אפשר לעשות את זה באופן לא מתאמץ או ״מפוצץ״? איך מוצאים את הנקודות שמבדלות אותנו, גם אם נדמה שאין לנו מה לחדש? ומה הדרך הכי טובה ליצור קשרים משמעותיים בעולם העבודה? 

השבוע בפרק ה-300 של הפודקאסט (!) אנחנו חוזרים לסדרת פרקי הסופטסקילז שלנו - כל הדברים שלא כתובים בקורות החיים אבל יכולים לעשות את כל ההבדל בקריירה. בפרק רוני הרניב מארחת את נטי דנור, Head of People בקרן ההון סיכון NFX, מרצה, מנטורית לפיתוח קריירה, ודמות בולטת באקוסיסטם עם יותר מ-18 אלף עוקבים בלינקדאין, לשיחה פתוחה על אחד הכלים הכי חשובים (ואולי גם המפחידים?) בהתפתחות המקצועית שלנו: נטוורקינג ומיתוג אישי.

בפרק נדבר על איך יוצרים רשת קשרים שממשיכה לשרת אותנו לאורך זמן, גם כשאנחנו לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי, איך נראית פנייה טובה בלינקדאין (ומה כדאי לא לכתוב), למה דווקא קבוצת וואטסאפ נישתית יכולה להיות המקום הכי נכון לייצר ממנו קשרים משמעותיים, ואיך בכלל מתחילים כשלא מרגישים שזה חלק מה-DNA שלנו.

• אז אם את מרגישה לא בנוח לפנות לאנשים שלא פגשת מעולם ורוצה ללמוד איך עושים את זה בצורה נעימה ומדויקת 
• אם אתה מחפש דרכים להתבלט בלינקדאין מבלי להרגיש שאתה לא עצמך 
• אם את עובדת בתפקיד מעולה, אבל יודעת שכדאי לבנות את קשרים גם כשהכל יציב 
• אם אתה יזם שרוצה להבין איך בונים רשת קשרים 
• אם את רוצה להבין איך ליצור נטוורקינג שלא מרגיש מאולץ, אלא כזה שמחזיק לאורך זמן 

 - הפרק הזה הוא בשבילך! 

אם אהבת את הפרק, תאהבו כנראה גם את הפרקים הקודמים בסדרה: 

סטוריטלינג עסקי - 6 דרכים לספר את הסיפור שלך

כלים מעולם הדיבייט למשא ומתן בעבודה - איך לבנות טיעון מעולה

See omnystudio.com/listener for privacy information.