The Hebrew word חמוד, which means ‘cute’ or ‘sweet,’ could be used in several ways, depending on the context and intonation. But just like in English, calling someone ‘sweetie’ in Hebrew isn’t always a good thing! Listen to Guy’s explanation on how ‘hamud’ can be either endearing or angry.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hamood – Cute, sweet – חמוד

Lahmod – To covet – לחמוד

Alhamdullila – Praise be to God – אלחמדולילה

“She-yihyu lecha male yeladim hamudim” – May you have a lot of cute kids – שיהיו לך מלא ילדים חמודים

Hamuuud, todah! – Sweet, thanks! – חמוד, תודה 

Ma kara lach, hamuda? – What happened to you, sweetie? – מה קרה לך, חמודה

“Al tikre’I li hamuda” – Don’t call me ‘darling’ – אל תקראי לי חמודה

“Hamudi, bo hena” – Sweetie, come here – חמודי, בוא הנה

“Omrim li she-ani hamud” – Everybody tells me I am cute – אומרים לי שאני חמוד

Yeled hamud ba-kita – Cute boy in the class – ילד חמוד בכיתה

Eize hamud – How cute – איזה חמוד

Playlist and Clips:

Opick feat. Amanda – Alhamdulillah

Efrat Gosh – She-yihye Lecha Tov (lyrics)

Rami Kleinstein – Tapuhim u-tmarim (lyrics)

Majid Al Muhandas – Hamudi

An עוזר is an “assistant,” but it could also mean “he’s helping” – a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Guy teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Shalom, efshar laazor- Hello, may I help? – שלום, אפשר לעזור

Ata/at yachol/yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – אתה/את יכול/ה לעזור לי בבקשה

Ulai at yechola la’azor li… – Maybe you could help me… – אולי את יכולה לעזור לי

Eich ani yachol/yechola laazor lecha – How can I help you? – איך אני יכול/ה לעזור לך

Ze mamash azar li – This really helped me – זה ממש עזר לי 

Ze lo azar –  It didn’t help – זה לא עזר לי

“Hayiti be-esrim tipulim, shum davar lo azar” – I had 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר

Lo ya’azor bet din – Even a court won’t help – לא יעזור בית דין

Lo ya’azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום

Ozer/et bayit – House cleaner – עוזר/ת בית

Ha-natsim ve-ozreyhem – The nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם

Ezra – Help – עזרה

Ezra – A male first name or surname – עזרא

Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה

Likro le’ezra – To call for help – לקרוא לעזרה

“Yafa sheli, at chayevet lilmod levakesh ezra” – Sweetie, you must learn how to ask for help – יפה שלי, את חייבת ללמוד לבקש עזרה

Levakesh ezra mi-mishehu – To ask for help from someone – לבקש עזרה ממישהו

Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police are requesting the public’s help – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור

Be’ezrat ha-shem – With God’s help – בעזרת השם

Basad (Be’siata dishmaya) – With the help of Heaven – בס”ד, בסיעתא דשמיא

Ani ne’ezer be-milon kedei likro ivrit – I am using a dictionary to help me read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית

Lehe’azer be- To be helped by – להיעזר ב

Galgalei ezer – Training wheels – גלגלי עזר

Playlist and Clips:

Noy Alooshe – Shalom, Efshar La’azor

Sh’chuna – Vicky lomedet levakesh ezra

Rona Kenan – Kshe-hakotsim hayu kotsim (lyrics)

Sarit Hadad – Be’ezrat ha-shem (lyrics)

The Hebrew word גירוש means expulsion and deportation, but the most commonly used word we get from this root is entirely different. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Legaresh – To expel, to deport – לגרש

Gerush – Expulsion, deportation – גירוש

“Mishpacha she-higiah le-loov achrei gerush sfarad” – A family which arrived to Lybia after the expulsion of the Jews from Spain – משפחה שהגיעה ללוב אחרי גירוש ספרד

Gerush sfarad – The expulsion of the Jews from Spain – גירוש ספרד

Gerush shedim – Exorcism – גירוש שדים

“Gershu et ha-mishpacha sheli” – My family was expelled – גירשו את המשפחה שלי

“Shir megaresh et ha-hoshech ba-laila” – A song expels the darkness at night – שיר מגרש את החושך בלילה

“Le-yehudim she-hem tse’etsa’im shel megorshei sfarad, kal yachasit lehotsi oto” – For Jews who are descendants of the deportees from Spain, it’s relatively easy to issue it – ליהודים שהם צאצאים של מגורשי ספרד, קל יחסית להוציא אותו

Megorash – Deportee – מגורש

Megorshei sfarad – The Jews expelled from Spain – מגורשי ספרד

“Ha-horim sheli hitgarshu” – My parents got divorced – ההורים שלי התגרשו

Lehitgaresh – To get divorced – להתגרש

Gerooshin/gerooshim – A divorce – גירושין, גירושים

“Ha-im haredim mitgarshim? – Do the ultra orthodox get divorced? – האם חרדים מתגרשים

Horim grooshim – Divorced parents – הורים גרושים

Yeladim lehorim grooshim – Kids of divorced parents – ילדים להורים גרושים

Playlist and Clips:

Gerush Sfarad

Hava Alberstein – Shir Megaresh et Ha-hoshech (lyrics)

Ha-horim sheli hitgarshu

It’s not always easy to be “different” – שונה – but Guy tackles this word and its offshoots head-on. He explains how we get “change” and “strange” from the same root, and how to say “it’s all the same to me.”

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Shoneh – Different – שונה

Ze shoneh be-ze she… – It’s different in that… – זה שונה בזה ש

Be-ma ata shone mimenu – How do you differ from him? – במה אתה שונה ממנו

“Etmol hayit shona” – Yesterday you were different – אתמול היית שונה

“At ha-yom shona” – Today you’re different (f.) – את היום שונה

Shinooy, shinooyim – Change, changes – שינוי, שינויים

Shinooyey mezeg ha-avir – The weather changes – שינויי מזג האוויר

Ata yachol lehagid li she-ze lo meshaneh – You can tell me that it doesn’t make a difference – אתה יכול להגיד לי שזה לא משנה

Leshanot – To change – לשנות

Lo meshaneh – It doesn’t make a difference – לא משנה

Lo mshane li (‘lo m’shaneh’) – It’s ok for me either way – לא משנה לי

Hu kol ha-zman meshaneh et da’ato – He keeps changing his mind – הוא כל הזמן משנה את דעתו

Hi kol ha-zman meshana et ha-taarich shel ha-tisa shela – She keeps changing the date of her flight – היא כל הזמן משנה את תאריך הטיסה שלה

Leshanot (to change) conjugated in the past: Shiniti, shinita, shinit, shina, shinta, shininu, shinitem, shinu – שיניתי, שינית, שינית, שינה, שינתה, שינינו, שיניתם, שינו

Tagid, yeshaneh lecha im zeh yihye etsli? – Say, would it make a difference if we met at my place? – תגיד, ישנה לך אם זה יהיה אצלי

Meshuneh, Meshuna, meshunim, meshunot – Strange, weird – משונה, משונה, משונים, משונות

Yesh lo drachim meshunot – He’s got funny ways – יש לו דרכים משונות

Yesh od zman lehishtanot – There’s still time to change oneself – יש עוד זמן להשתנות

Min ha-katseh el ha-katseh – From one extreme to the other – מן הקצה אל הקצה

Lehishtanot – To be changed, to go through a change – להשתנות

Hu mamash hishtana – He has really changed – הוא ממש השתנה

Ha-ir hishtanta – The city has changed – העיר השתנתה

Ha-chayim hishtanu – Life has changed – החיים השתנו

Playlist and Clips:

Shimi Tavori – Etmol Hayit Shona (lyrics)

Gabi Shushan – Yalda Ktana (lyrics)

Shlomo Artzi – Shinuyey Mezeg Ha-avir (lyrics)

Dana International – Ani Lo Yechola Bil’adecha (lyrics)

Shlomo Artzi – Af Pa’am Lo Ted’i (lyrics)

Shlomo Artzi – Gever Holech Le-ibud (lyrics)

Gidi Gov – Inyan shel Zman (lyrics)

Sometimes we’re just “in basa” – in a state of annoyance, not really angry, but just bummed. Guy teaches us verbs derived from “basa,” plus more nouns like “hitba’asut,” which could be translated as “the process of getting bummed out.” Who said Hebrew isn’t a rich language?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Bassa – Bummer – באסה

Eize bassa – What a bummer – איזה באסה

Eize basa ze she… – It’s so annoying when… – איזה באסה זה ש

Ani be-basa – I am depressed – אני בבאסה

Kuli be-basa – I am so bummed out – כולי בבאסה

Ani al ha-panim – I am not doing well at all – אני על הפנים

Meva’es, m’va’es – It’s bumming me out – מבאס

Ze ma ze m’va’es – That’s so annoying – זה מה-זה מבאס

Mva’es ta-tachat – It’s so annyoing – מבאס ת’תחת

Mevo’as – Annoyed – מבואס

“Ze lo meshane she-chavera shelcha mevo’eset” – It doesn’t matter that your girlfriend is bummed out – זה לא משנה שחברה שלך מבואסת

Mevo’eset mi- Bummed out because of something – מבואסת מ

“Ani merutse me’od, kamuvan hitba’asti she-lo kibalti telefon” – I am very satisfied. Of course I am bummed out because I didn’t get a phone call – אני מרוצה מאוד, כמובן התבאסתי שלא קיבלתי טלפון

Hitba’ast she-lo hitkasharti? – Were you bummed out I didn’t call? – התבאסת שלא התקשרתי

Hitba’asoot – Becoming upset – התבאסות

Nirshema hitba’asut – “An annoyance was registered” – נרשמה התבאסות

Me’ootsban – Pissed off – מעוצבן

Playlist and Clips:

Cohen & Mushon – Basa (lyrics)

Comedy bar, standup comedy, eize basa

Ha-dag Nachash – Lazuz (lyrics)

Hitba’asti

Ep. no. 68 about nivcheret HEB

Ep. no. 254 about me’ootsban HEB

Let’s face it; you don’t want to watch that movie your friends are going to see. So how do you say so without a blunt ‘no’? The word פחות in Hebrew means “less”, “minus” and a few other things. Guy explains how to use פחות in conversations when you want to let someone down easily.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Pahot – Less – פחות

Pahot aval od Koev – Less, but it still hurts – פחות אבל עוד כואב

Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר

Teshalmu pahot al sal ha-kniyot – You’ll pay less for your shopping basket – תשלמו פחות על סל הקניות

Ani pahot ko’es – I am less angry – אני פחות כועס

Pahot mi-sha’a – Less than an hour – פחות משעה

“Slicha, aval pahot mat’im li karega” – Sorry, it’s less convenient right now – סליחה, אבל פחות מתאים לי כרגע

“Ba lecha seret? Pahot” – Do you feel like watching a movie? Less – בא לך סרט? פחות

Pahot hitchabarti – I didn’t really connect to it – פחות התחברתי

Hamesh pahot shalosh – Five minus three – חמש פחות שלוש

Playlist and Clips:

Yehuda Poliker – Pahot Aval Ko’ev (lyrics)

Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics)

Misrad Ha’otsar (Ministry of Finance) – Pay less this Passover

Evyatar Banai – Yesh Li Sikui (lyrics)

Raheli Bar – Nail Artist

Rona Keinan – Mabul (lyrics)

Ep. no. 65 about lid’og, to worry HEB 

Ep. no. 190 about shaveh, equal HEB

The Hebrew word קבלה has many meanings and uses, from receipts to acceptance. Guy explains how to use קבלה in its many forms and its plural.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Kabala – Receiving – קבלה

Sh’ot kabala – Office hours – שעות קבלה

Kabala – Receipt – קבלה

Heshbonit – Invoice – חשבונית

Efshar kabala? – Could I have a receipt? – אפשר קבלה

Hu oved bli kabalot – He works with no receipts – הוא עובד בלי קבלות

Yesh lo/la kabalot – They are experienced – יש לו/לה קבלות

Hu bachur/hi bachura im kabalot – They have proven achievements – הוא בחור עם קבלות / היא בחורה עם קבלות

“Hi lo stam architektit, yesh la kabalot” – She’s not just another architect, she has successfully completed many projects – היא לא סתם ארכיטקטית, יש לה קבלות

“Ani mechapesh musachnik, aval mishehu im kabalot” – I’m looking for a car guy, but someone with experience – אני מחפש מוסכניק, אבל מישהו עם קבלות

Kabala be-malon – Hotel reception – קבלה במלון

Pkid kabala – Receptionist – פקיד קבלה

Hochmat ha-kabbalah – The wisdom of the Kabbalah – חוכמת הקבלה

Kabalat panim – Reception (party) – קבלת פנים

Kabalat shabbat – Religious/secular ceremony before the shabbat – קבלת שבת

Tna’ei kabala – Admission requirements – תנאי קבלה

Ma tna’ei hakabala laavoda? – What are the job admission requirements? – מה תנאי הקבלה לעבודה

Kabalat hachlatot – Decision making – קבלת החלטות

Kabala atsmit – Self acceptance – קבלה עצמית

Playlist and Clips:

Sh’ot kabala – Office hours

Kabala, receipt

Kabala ba-malon

Kabbalah

Kabalat Hachlatot – Decision making

Pkid Kabala Blues – Itamar Bek Ve-Pkidey HaKabala

Ep. no. 125 about heshbon, bill

Ep. no. 346 about tax evaders HEB

This episode is all about "mazal tov." How do we congratulate friends who have a newborn baby? And what do you say when you're not sure if it's a boy or a girl, in a gender-based language like Hebrew? Guy has all the answers.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mazal tov – Congratulations – מזל טוב

She-yihie be-mazal tov – Congratulations – שיהיה במזל טוב

Mazal tov al ha-herayon – Congrats for the pregnancy – מזל טוב על ההריון

Mazal tov al ha-dira – Congrats for the apartment – מזל טוב על הדירה

Magi’a lecha/lach mazal tov, lo? – You deserve a mazal tov, right? – מגיע לך מזל טוב, לא

Brachot – Blessings, greetings – ברכות

Ani me’achelet lecha/lach she- – I wish you that – אני מאחלת לך ש

Eize kef lishmo’ah – So happy to hear this – איזה כיף לשמוע

Eize yoffie – How great- איזה יופי

Be-sha’ah tova – Congratulations – בשעה טובה

Be’emet be-shaa tova – Congratulations – באמת בשעה טובה

Bekarov etslecha/etslech/etslachem – May we celebrate the same thing for you soon – בקרוב אצלך/אצלכם

Samachti lishmo’a – I was so happy to hear this – שמחתי לשמוע

Wow, ma-ze samachti lishmo’a she- – I was happy to hear that – וואו, מה-זה שמחתי לשמוע ש

Ratsiti lehagid mazal tov – I wanted to say congratulations – רציתי להגיד מזל טוב

Ratsinu lehagid mazal tov – We wanted to say congratulations – רצינו להגיד מזל טוב

Playlist and Clips:

Elad Shodler – Mazal Tov (lyrics)

Eric Berman – Beinonimi (lyrics)

Sarit Haddad – Ani Me’achelet Lech (lyrics)

Yehuda Sa’ado – Be-tsel Dmuta (lyrics)

Tzipi Shavit – Mazal Tov

Ep. no. 51 about yoffi HEB

Episode no. 96 about wishing HEB

Episode no. 350 about evil eye HEB

One of the first things we learn to say in a foreign language is “how much does it cost?” But what if we’re the ones who are selling? We have to know how to “charge” as well. Guy helps us get our heads around all these money matters, including how to tell a shopkeeper that we were mistakenly charged for something.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Kama ze ole lanu? – How much does it cost us? – כמה זה עולה לנו

Kama ze ole li ba-shura ha-tachtona? – How much does it cost me, bottom line – כמה זה עולה לי בשורה התחתונה

Kama ze ala lecha/lach/lachem? – How much did it cost you? – כמה זה עלה לך/לכם

Kama alta ha-arucha? – How much did the meal cost? – כמה עלתה הארוחה

Kama ola ha-arucha? – How much does it cost? – כמה עולה הארוחה

Kama olot ha-naalayim? – How much do the shoes cost? – כמה עולות הנעליים

“Kama ola ahava avuda?” – How much does a lost love cost? – כמה עולה אהבה אבודה

Kama ze ya’ale li? – How much will it cost me? – כמה זה יעלה לי

Kama ta’ale li ha-mesiba? – How much will the party cost me? – כמה תעלה לי המסיבה

Kama ya’alu li ha-naalayim? – How much will the shoes cost me? – כמה יעלו לי הנעליים

Kama ole shi’ur/seshen? – How much is a lesson/session? – כמה עולה שיעור/סשן

Kama ze shi’ur – How much is a lesson? – כמה זה שיעור

Kama ata loke’ach al shiur? – How much do you (m.) take for a lesson? – כמה אתה לוקח על שיעור

Kama at lokachat al shiur? – How much do you (f.) take for a lesson? – כמה את לוקחת על שיעור

Kama ani chayav/Chayevet? – How much do I owe you? – כמה אני חייב/חייבת

Kama anachnu hayavim lecha? – How much do we owe you? – כמה אנחנו חייבים לך

Chiyuv – A charge – חיוב

Ha-chiyuv shel februar – The February charge – החיוב של פברואר

Hatava – Perk, bonus – הטבה

Ba-chiyuv haba – In the next charge – בחיוב הבא

Hiyavtem oti be-200 shekel be-ta’ut – You charged me with 200 shekel by mistake – חייבתם אותי ב-200 שקל בטעות

Lechayev – To charge – לחייב

Hitchayvut – Obligation, duty – התחייבות

Ta’anoog – Pleasure – תענוג

Kama (oleh/yaaleh li) ha-ta’anoog? – How much is the pleasure? – כמה התענוג

Playlist and Clips:

Shlomo Artzi – Tachat Shmei Yam Tichon (lyrics)

Yehuda Poliker – Romantika Zola (lyrics)

Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics)

Meir Ariel & David Broza – Be-tsohorey Hayom (lyrics)

Everyone’s talking about הפסקת אש, ceasefire. Let’s get to know the word הפסקה (break) and other words in its family which come from the root פסק.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hafsakat-esh – Ceasefire – הפסקת אש

Hafsaka – Break, stop, halting – הפסקה

“Maga’im intensiviyim lehafsakat esh, ach ha-esh lo poseket” – There are intensive talks for a ceasefire, but the fire won’t stop – מגעים אינטנסיביים להפסקת אש, אך האש לא פוסקת

Hafsakat esh humanitarit – Humanitarian ceasefire – הפסקת אש הומניטרית

Ha-hafsaka ha-gdola – “The big break” – ההפסקה הגדולה

Hifsakti lenasot – I stopped trying – הפסקתי לנסות

Hifsakti le’ashen lifeni shavua – I stopped smoking a week ago – הפסקתי לעשן לפני שבוע

“Choshev lehasik le’ashen? Eize yofi” – Do you think of stopping smoking? That’s great – חושב להפסיק לעשן? איזה יופי

“Kshe’at noga’at bi, ani mafsik lachshov” – When you touch me I stop thinking – כשאת נוגעת בי, אני מפסיק לחשוב

Lo tafsiki lekavot – You will not stop hoping – לא תפסיקי לקוות

Hufsak – Halted, stopped – הופסק

Ha-sherut hufsak – The service was discontinued – השירות הופסק

Piska – Paragraph – פסקה

Psik – Comma – פסיק

Pisuk – Punctuation – פיסוק

Pisuk raglayim – Spreading the legs – פיסוק רגליים

Pasuk – Biblical verse – פסוק

Pesek zman – Time off / Name of a chocolate snack – פסק זמן

Kach pesek zman – Take some time off – קח פסק זמן

Playlist and Clips:

Roy Tal – Hifsakti Lenasot

Boaz Sharabi -Kshe-at Nogaat Bi (lyrics)

Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach Ahava (lyrics)

Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics)