Sometimes you need to ask a driver, or anyone really, “Could you stop here, please?” Today we’ll learn how to say it in Hebrew, and we’ll also find out what it has to do with bowel movements.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lo otser be-adom – He doesn’t stop in red light – לא עוצר באדום

“Tagid li eich la’atsor et ha-dma’ot – Tell me how to stop the tears – תגיד לי איך לעצור את הדמעות

La’atsor, la’avod, la’azor – לעצור, לעבוד, לעזור – To stop, to work, to help

Ata yachol la’atsor po be-vakasha? – Could you stop here please? – אתה יכול לעצור פה בבקשה

Ta’atsor li po vaksha – Stop here for me, please – תעצור לי פה (ב)בקשה

“Hizaher, yesh atsor ba-knisa” – Attention, there is a stop sign at the entrance – היזהר, יש עצור בכניסה

Atsira ba-derech – A stop on the way – עצירה בדרך

Atsirat gshamim – Drought – עצירת גשמים

Atsiroot kasha – Severe constipation – עצירוּת קשה

Otser – Curfew – עוצר

Otser – He is stopping – עוצר

Ma’atsar – Detention – מעצר

Ma’atsor – Obstacle, mental block – מעצור

Ani menase lehamshich ve-nitkal be-ma’atsor – I try to continue and bump into an obstacle – אני מנסה להמשיך ונתקל במעצור

Playlist and Clips:

Shalom Hanoch – Lo Otser Be-adom (lyrics)

Ofra Haza – Le-orech Ha-yam (lyrics)

Oshik Levy – Zichron Ya’akov (lyrics)

Atsirat Gshamim

Atsiroot kasha

Bar Tsabari – Shuv (lyrics)

Ep. 10 about bevakasha and politeness in Hebrew

Ep. 183 about hafsakat pipi

Ep. 351 about Pull over

Lizrok means ‘to throw’ in Hebrew, but how is it used in relationship lingo? Oh, and who is the most famous ‘Varda’ in Israel?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Ve-chamesh shanim itach zarakti la-pach” – And five years with you, I threw in the garbage – וחמש שנים איתך זרקתי לפח

“Ulai tafsik lizrok aleyha kesef?” – Maybe you’ll stop throwing money on her? – אולי תפסיק לזרוק עליה כסף

Lizrok la-zevel – To throw something in the garbage – לזרוק לזבל

Lizrok mishehu la-klavim – To throw someone to the dogs – לזרוק מישהו לכלבים

Tizreki oto – Dump him – תזרקי אותו

Ulai tizrok et ha-nayad – Why won’t you throw away the cellphone? – אולי תזרוק את הנייד

Tizrok, zrok – Throw (imp.) – תזרוק, זרוק

“Rak zrok mila” – Just throw a word – רק זרוק מילה

Zrok lo eize mila – Throw in a word when you talk to him – זרוק לו איזה מילה

Zaruk – Thrown, dumped – זרוק

Dafuk ve-zaruk be-paris u-ve-london – Down and out in Paris and London – דפוק וזרוק בפריס ובלונדון

Nizrak – It was thrown, he was dumped – נזרק

Kacha nizrakti ba’olam – This is how I got thrown out in the world – ככה נזרקתי בעולם

Lehizarek al sapa – To lie on the sofa – להיזרק על הספה 

Zrika – Throwing, injection – זריקה

Zrikat adrenaline – Adrenaline shot – זריקת אדרנלין

Mizraka – Fountain – מזרקה

Zark’or – Projector – זרקור

Playlist and Clips:

Oren Adam – Mami Ze Nigmar (lyrics)

Avihu Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (lyrics)

Ivri Lider – Kartisei Ashrai (lyrics)

Climax – Zrok Mila (lyrics)

Ep. 172 about dafuk

The Hebrew word הפתעה means “surprise.” Don’t be surprised if by the end of this episode you’ll know several uses of הפתעה to impress your Israeli friends. Oh, and everybody knows what a ביצת הפתעה is, right?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hafta’ah – Surprise – הפתעה

Mesibat hafta’ah – Surprise party – מסיבת הפתעה

Yesh li haftaah bishvilcha/bishvilech – I have a surprise for you – יש לי הפתעה בשבילך

Hafta’at ha-me’ah – The surprise of the century – הפתעת המאה

Ha-hafta’ah shel ha-shana – The surprise of the year – ההפתעה של השנה

Beitsat hafta’ah, Beitsat Kinder – Kinder’s surprise, Kinder egg – ביצת הפתעה, ביצת קינדר

Yesh haftaot bahayim – There are surprises in life – יש הפתעות בחיים

Lehafti’ah mishehu im prahim/shokolad – To surprise someone with flowers, chocolate – להפתיע מישהו עם פרחים/שוקולד

Ze mafti’a she- – It’s surprising that – זה מפתיע ש

“Maftiah kama she-ze taim” – It’s surprising how tasty it is – מפתיע כמה שזה טעים

Mafti’a, Mafti’ah – Surprising – מפתיע, מפתיעה

Be-mafti’a – Surprisingly, by surprise – במפתיע

Hu ba be-maftia – He came by surprise – הוא בא במפתיע

Kshe-geshem ba be-maftiah – When rain comes surprisingly – כשגשם בא במפתיע

Ze ba li be-haftaah – It came to me as a surprise – זה בא לי בהפתעה

Ze ma-ze ba li be-haftaah – I really didn’t see it coming – זה מה-זה בא לי בהפתעה

Mufta-muftaat-muftaim-muftaot – Surprised – מופתע, מופתעת, מופתעים, מופתעות

Huftati lishmoa she- – I was surprised to hear that – הופתעתי לשמוע ש

Tufta, tufte’i, tufte’oo – You’d be surprised – תופתע, תופתעי, תופתעו

Ulai tufte’oo lishmo’a – You might be surprised to hear – אולי תופתעו לשמוע

Le-hafta’ati ha-raba – To my big surprise – להפתעתי הרבה

Playlist and Clips:

Beitsat hafta’ah

Dana Berger – 2007 (lyrics)

Tnuva commercial

Matti Caspi & Ha-parvarim – Be-lev Kaved (lyrics)

Pirsomet: Gam atem tufte’oo

In Hebrew, the default form is the masculine form. But what happens when a navigation application speaks to women as if they were guys?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Maslul – Route – מסלול

Ya’ad – Destination – יעד

Pni – Turn (Imp., fem.) – פני

Pneh – Turn (Imp., m.) – פנה

Hayim, hayot – Live (present tense, pl. m, pl. f.) – חיים וחיות

Anachnu hayavot ve-hayavim – We must (f.) and must (m.) – אנחנו חייבות וחייבים

Anachnu lo yecholot ve-yecholim – We cannot (f.) and cannot (m.) – אנחנו לא יכולות ויכולים

Hakesh – Dial (Imp., m.) – הקש

Na lehakish – Please dial (Inf.) – נא להקיש

Playlist and Clips:

MK Merav Michaeli inauguration speech

Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)

The Hebrew phrase, למה מה קרה, can be literally translated as, “why, what happened.” What do we mean by this expression and how do you use it?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ze koreh – It’s happening – זה קורה

Ma koreh? – How are you? – מה קורה

Lo nora, koreh – That’s ok, these things happen – לא נורא, קורה

“Sha’alti ma kara” – I asked “what happened?” – שאלתי מה קרה

Ha-kol yachol likrot – Everything can happen – הכל יכול לקרות

Infinitives of roots that end with hei in Pa’al: Likrot, liknot, lir’ot, laasot – לקרות, לקנות, לראות, לעשות

“Lama ma kara”- Who do you think you are? Who does he think he is? – למה מה קרה

“Lama ma kara, milchama?” – Is there a war outside, that allowed you to behave like this? – מה קרה, מלחמה

“Lo yoda’at ma koreh li” – I don’t know what’s happening to me – לא יודעת מה קורה לי

Ma kara lach – What happened to you / are you out of your mind – מה קרה לך

Playlist and Clips:

Arik Lavi – Ze koreh (lyrics)

Shlomo Artzi – Sha’alti Ma Kara (lyrics)

Ninet Tayeb – Ha-kol Yachol Likrot (lyrics)

Moshe Cohen – Lama Ma Kara (lyrics)

Noy Alooshe Remix

Teapacks & Sarit Hadad – Kshe-ani Itcha Ani Kmo Dag (lyrics)

Shotei Ha-nevu’ah – Az Ma Kara Lach (lyrics)

Ep. no. 54 about how are you

Israelis love tips and recommendations in order to speed up their decision making. So it’s no surprise that the word כדאי – ‘it’s worth it’ – is so popular in everyday use.

How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of כדאי/לא כדאי.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Kedai – Worthwhile, worth doing – כדאי

Ze lo kedai – It’s not worthwhile – זה לא כדאי

Kedai lachem – It’s worthwhile for you – כדאי לכם

Tagid, kedai li liknot nayad chadash – Tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש

Baroor, kedai lecha/lach – Of course, it’s worth it for you – ברור, כדאי לך

Mamash lo kedai lecha – It’s really not worth it for you – ממש לא כדאי לך

“Bli shum davar asher kedai lamut lemaano” – Without anything it’s worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו

Kedai lir’ot et ha-seret haze?-  Is it worth it to watch this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה

Kedai lihyot nechmad -It’s worthwhile to be nice – כדאי להיות נחמד

“Kedai lachem lichyot” – It’s worthwhile for you to be alive – כדאי לכם לחיות

Kedey – In order to – כדי

Kedai she-tishtok – It’s better for you to shut up – כדאי שתשתוק

Kedai she-teda – You should know – כדאי שתדע

Kedai meod she-teraga – You’d better chill – כדאי מאוד שתירגע

Lo kedai she-tavo – You’d better not come – לא כדאי שתבוא

Efo kedai lishon be-roma – Where is it worth spending the night in Rome – איפה כדאי לישון ברומא

Lama kedai laasot bituach – Why is it worth it to do a travel insurance – למה כדאי לעשות ביטוח

Le’an kedai lalechet – Where is it recommended to go – לאן כדאי ללכת

Ma kedai li lakachat? – What should I take?- מה כדאי לי לקחת

Kedaiyoot – Worthwhileness, profitability – כדאיות

Ha-kediyoot shel ha-proyekt – The project profitability – הכדאיוּת של הפרוייקט

Tsarich livdok im ze kedai/Tsarich livdok et ha-kedaiyoot – We need to check whether it’s worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי / צריך לבדוק את הכדאיוּת

Playlist and Clips:

Shalom Hanoch – Haya Kedai (lyrics)

Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu (lyrics)

Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav (lyrics)

Shlomo Gronich – Shirim Pshutim (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Mitriya Bi-shnayim (lyrics)

Hava Alberstein – Hiyuchim (lyrics)

From antique cars to very slow, local buses, Guy picks up where we left off in the last episode and explains additional בניינים from the root אספ.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Asfanoot – Collecting (a collection) – אספנות

Rechev asfanoot – Antique car – רכב אספנות

Richvei asfanoot – Antique cars – רכבי אספנות

Hit’asafnoo kan ha-erev – We gathered here tonight – התאספנו כאן הערב

“anashim matchilim lehitasef ba-kikar” – People are starting to gather by the square – אנשים מתחילים להתאסף בכיכר

Hit’asfoot – Gathering – התאספות

Hayta asoora kol hit’asfoot – Gathering was forbidden – הייתה אסורה כל התאספות

Otobus me’asef – Slow local bus – אוטובוס מאסף

Asafsoof – Mob – אספסוף

Krav me’asef – Rearguard battle – קרב מאסף

Asoopa, Antologia – Anthology – אסופה, אנתולוגיה

Asoopat ma’amarim – Anthology of essays – אסופת מאמרים

Asoofi, asoofit, asoofim – Children who were found on the street and no one knows who their parents are – אסופי, אסופית, אסופים

Playlist and Clips:

KAN TV – Richvei asfanoot

Alon Ole’archik – O she-ata shar o she-lokchim otcha mi-po (lyrics)

Yuval Mendelson & Or Edry – Krav Me’asef

The Hebrew word לאסוף is to collect, to gather. We use this verb in supermarkets, airports, and when we talk about people with unique collections.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Esof – Collect, gather (Imp.) – אֱסוף

“Esof et ha-ma’asim” – Collect the deeds – אֱסוף את המעשים

Asif – Harvest – אסיף

Le’esof kesef – To collect money – לאסוף כסף

Anachnu osfim kesef kedei liknot la matana – We collect money in order to buy her a gift – אנחנו אוספים כסף כדי לקנות לה מתנה

Shavé le’esof me-ha-snif – It’s worth picking up from the branch – שווה לאסוף מהסניף

Isoof – Picking up, collecting – איסוף

Isoof atsmi – Self pick up – איסוף עצמי

Isoof mei gshamim – Rainwater collection – איסוף מי גשמים

Isoof mi-sde ha-teufa – Pick up from the airport- איסוף משדה התעופה

Ha-mehir lo kolel isoof me-hasade – The price does not include an airport pickup – המחיר לא כולל איסוף מהשדה

Isoof mizvadot – Baggage claim – איסוף מזוודות

Ne’esaf – Collected – נאסף

Ne’esaf el avotav – He died – נאסף אל אבותיו

“Ne’esaf tishrei” – The month of tishrei is gone – נאסף תשרי

Osef – Collection – אוסף

Hu osef omanoot – He collects art – הוא אוסף אומנות

Osef omanoot – Art collection – אוסף אומנות

Osef mechoniyot atikot – Antique car collection – אוסף מכוניות עתיקות

Osef shirim – Compilation of songs / Album of an artist’s best of’ songs – אוסף שירים

Asfan, asfanit – Collector – אספן, אספנית

Asfan bubot – Doll collector – אספן בובות

Asfan mechoniyot – Car collector – אספן מכוניות

Asfan omanut – Art collector – אספן אומנות

Asefa – Assembly – אסיפה

Asefat horim – Parent meeting – אסיפת הורים

Se’ar asoof – (Wearing your) hair up – שיער אסוף

Playlist and Clips:

Batsal Yarok – Asif (lyrics)

Le’esof kesef

Le’esof me-ha-snif

Isoof atsmi

Tsvika Pick – Ne’esaf Tishrei (lyrics)

Osef bubot

Ep. no. 124 about kolel (includes)

Ep. no. 371 about to wear your hair down; HEB

Hebrew has this interesting structure: Verb “haya” (past tense of “to be”) plus a conjugated verb in the present, like “hayiti holech.” It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Hayita bone li kirot, hayita matkin menorot, sheyihye li or” – You would build walls for me, you’d install lamps, so that I’d have light – היית בונה לי קירות, היית מתקין מנורות, שיהיה לי אור

“Lu hayiti shnei alim ba-stav, hayiti nosheret alecha achshav” – If I were two leaves in the fall, I’d fall on you right now – לו הייתי שני עלים בסתיו, הייתי נושרת עליך עכשיו

Ma atem hayitem osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים

Hayiti ochel pizza achshav – I could have a pizza now – הייתי אוכל פיצה עכשיו

“Ani zocher be-leilot shel yare’ach male, hayit ba’a elay” – I remember on full moon nights, you used to come to me – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי

“Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad” – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד

“Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret” – If you were with me, I would have given you a souvenir. – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת

“Ilu yacholti hayiti shocachat eich bati le-chan” – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באת לכאן

Ilu, lu – If (only for impossible condition sentences) – אילוּ, לוּ

Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו

Playlist and Clips:

Eti Ankri – Ro’a Lecha Ba-einayim (lyrics)

Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (lyrics)

Knesiyat Ha-sechel – Hayinu osim ahava (lyrics)

Eyal Golan – Ha-ahava ha-yeshana sheli (lyrics)

Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (lyrics)

Riki Gal – Ilu Yacholti (lyrics)

Three possible meanings of haya + ba היה בא:

• 1. He would come, if he could
• 2. He would have come
• 3. He used to come

What’s the right way to pack a suitcase and what should you say to airport security when asked about your packed bags? From the root ארז we get the Hebrew words for packaging, gift boxes and more. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hu araz – He packed – הוא ארז

Arazta/arazt levad – Have you packed it yourself? – ארזת לבד

“Ve-laanot shuv va-shuv et otan tshuvot” – And answer the same questions again and again – ולענות שוב ושוב את אותן התשובות

“Orezet et kol ha-shkarim she-kvar siparta li” – Packing all the lies that you had told me – אורזת את כל השקרים שכבר סיפרת לי

Taaroz li vaksha – Please pack it for me – תארוז לי בבקשה

Ariza – Packing, packaging – אריזה

“Hamal ariza” – “Packing operations room” – חמ”ל אריזה

“Ba-ariza u-ve-mehir she-mat’imim le-khol ha-mishpacha” – In a packaging and a price that fits the entire family – באריזה ובמחיר שמתאים לכל המשפחה

Arizat matana – Gift wrapping – אריזת מתנה

“Hapsu et ha-siman al gabei ha-arizot” – Look for the label on the packaging – חפשו את הסימן על גבי האריזות

Reformat simoon ha-mazon – The food product labeling reform – רפורמת סימון המזון

Hok ha-arizot – The packaging law – חוק האריזות

Eich matchilim laaroz bayit? – How do you start to pack a house? – איך מתחילים לארוז בית

Matchilim ba-heder hachi baayati – You start in the most problematic room – מתחילים בחדר הכי בעייתי

Le’eroz (la’aroz) – To pack – לארוז

La’aroz et ha-bayit/mizvada/tik – To pack a house/suitacse/bag – לארוז את הבית/מזוודה/תיק

Arooz – Packed – ארוז

Zehu, hakol arooz? – That’s it, all is packed? – זהו, הכל ארוז

Ata arooz? At arooza?- Are you all packed? – אתה ארוז

Ma’araz matana – Packed gift box – מארז מתנה

Yoledet – A woman who just gave birth – יולדת

Ma’arzei shai – Packed gift boxes – מארְזי שי

Ma’arazim la-chag – Holiday gift boxes – מארזים לחג

Playlist and Clips:

KAN TV – Arazta levad

Daniel Salomon & Dana Adini – Rabot Ha-drachim (lyrics)

KAN TV – How to pack when you move to a new house?

Ariza – Packaging

Arizot

Maaraz matana

Maarzei shai

Ep. no. 148, about sales, deals and discounts HEB

Ep. no. 283 about Falfael 101 HEB