Streetwise Hebrew

This week, we dedicate the show to Paris and France, as a tribute to our French friends who are going through a difficult time.

Many Israelis don’t even know that some of the famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew – so we sample some of those.

Guy Sharett also teaches us some new words like ga’agu’a – ‘longing.’ A tout de suite!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Kita hei – 5th grade – כיתה ה

Dimdumim – Twilight – דמדומים

Erev – Evening – ערב

Ma’arav – West – מערב

“Im ha-zman ha-kol cholef” – With the time, everything is passing – עם הזמן הכל חולף

Hazman cholef – Time is passing by – הזמן חולף

Lachlof al pnei mishehu – Pass by someone (without noticing) – לחלוף על פני מישהו

“Ahava bat esrim” – A 20 year old love – אהבה בת עשרים

“Yafa sheli” – My darling – יפה שלי

Bat arba – Four years old (f.) – בת ארבע

“Im kol kach tov li po, az lama shuv, ani bocha umishtagat?” – If it’s so good for me here, how come I am crying and going crazy? – אם כל כך טוב לי פה, אז למה שוב אני בוכה ומתגעגעת

Lehitga’age’ah – To miss someone/something – להתגעגע

Ga’agu’a – Longing, missing – געגוע

Herut – Freedom – חירות

Playlist and Clips:

Yves Montand – Sous le ciel de Paris

The Jerusalem Orchestra East West – Dimduim

Aviv Geffen – Ve’im Ha-zman (lyrics)

Léo Ferré – Avec le temps

Yossi Banai – Ahava Bat Esrim (lyrics)

Jacques Brel – La chanson des vieux amants

Yael Naim – Paris (lyrics)

George Moustaki – Ma Liberté

Chava Alberstein – At Cheruti (lyrics)

Ep. 52 about erev, maghreb, HEB

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ra'al – Poison – רעל

Re'alim – Poisons – רעלים

Ra'al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים

Ra'al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות

Nikuy re'alim – Detoxification – ניקוי רעלים

Sadnat nikuy re'alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים

Raalan – Toxin – רעלן

Noged ra'alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים

Ru'ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה"ל

"Ani rotse lir'ot raal ba-einayim" – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים

Ra'il – Toxic – רעיל

Homarim re'ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים

Svivat avoda re'ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה

Avira re'ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה

Ma'arechet yechasim re'ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה

Benadam ra'il – Toxic person – בנאדם רעיל

"Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar'il et mekorot ha-mayim be-israel" – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל

Lehar'il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו

Lehar'il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה

Har'ala – Poisoning – הרעלה

Har'alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון

Hu hur'al – He was poisoned – הוא הורעל

Tapu'ach mur'al – Poisoned apple – תפוח מורעל

Hayal mur'al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל

Mur'al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא

Playlist and Clips:

Or Litman – Ra'al (lyrics)

Nikuy re'alim

Lehar'il et ha-mayim

Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur'al al Ha-tsava

What Hebrew language teachings can we pick up from the documentary TV series “Mishpachot,” by the Heymann Brothers? The series is composed of five Israeli families who utilize many different layers of the language.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mishpacha, mishpachot – Family, families – משפחה, משפחות

“Ani ha-gever shelach” – I am your man – אני הגבר שלך

“Ata ha-gever sheli, aval ata gam ha-yeled sheli” – You are my man, but you’re also my son – אתה הגבר שלי, אבל אתה גם הילד שלי

Playlist and Clips:

Mishpachot ep. 6 trailer

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eru'ah yeri – Shooting – אירוע ירי

Eru'ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה

Eru'ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל

"Yesh li eru'ah" – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע

"Slicha, atem osim eru'im?"- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים

"Wai, yesh li maleh eru'im ha-hodesh" – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש

Bein avodot – Between jobs – בין עבודות

Eru'ah hevra – Company event – אירוע חברה

"Le-hazmanat eru'im" – To book an event – להזמנת אירועים

Eru'ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה

"Eru'ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam" – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים

Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו

Eru'ah be-hafrada / eru'ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד

"Ani nichnas la-eru'ah" – I am getting into this – אני נכנס לאירוע

"Ze lo ha-eru'ah" – It's not the same – זה לא האירוע

"Ze eru'ah acher / shoneh" – It's a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה

"Ani ba-eru'ah"- I am on the case – אני באירוע

Playlist and Clips:

Shuli Rand – Eru'ah Mitgalgel (lyrics)

Eru'a hokara – Tribute

Eru'ah be-hafrada

"Ani nichnas la-er'ua"

Kama lehavi – The event gift calculator

Ep. no. 103 about dkira, stabbing

Ep. no. 220 about 'yesh li eru'ah' HEB

Ep. no. 243 about eru'ah be-hafrada HEB

Today, I’ll give you a few tips on how to improve your accent and pronunciation in Hebrew. There are many things you can do on your own.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Ma ata omer?” – What do you say? – מה אתה אומר

“Ata omer li dvarim” – You are telling me things – אתה אומר לי דברים

Playlist and Clips:

My Fair Lady

My Fair Lady – Hebrew version

Kol Israel – Yehudit Ben Yaakov

88FM (Kan) – Kan, Sham uv-khol makom

Israeli Radio in foreign languages

Daniela Spektor – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics)

Songs in StreetwiseHebrew.com

The word סחבק comes from Arabic and means “your friend.” So what’s its meaning when used in Hebrew? And what’s סחבקייה? Oh, and there’s even a verb, להסתחבק. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

“Sahbak qal li” – Your friend told me (Ar.) –  صاحبك قالي – סחבק קאל לי

“Ve’az sahbak ro’eh she-hamatsav lo tov” – And then yours truly sees that things are not going well”. – ואז סחבק רואה שהמצב לא טוב

Ha-sahbakiyoot ha-israelit – The notion of the lack of protocol, and genuine friendliness in Israel – הסחבקיות הישראלית

Fraier – Sucker – פראייר

“Sahbak lo fraier” – I am not a fraier – סחבק לא פראייר

Hibook sahbaki – A hearty hug – חיבוק סחבקי

Sahbakiya – Army slang for lack of distance – סחבקייה

“Patachnu po sahbakiya?” – We’re not friends hanging out together – פתחנו פה סחבקייה

I am not your sahbak – I am not your mate – אני לא סחבק שלך

Lehistahbek – To be chummy with someone – להסתחבק

“Nisiti lehistahbek im ha-shoter, aval ze lo halach li” – I tried to be chummy with the policeman, but it didn’t work out – ניסיתי להסתחבק עם השוטר אבל זה לא הלך לי

“Ehud Barak lo sahbak, manhig” – Ehud Barak is not a dude, he’s a leader – אהוד ברק לא סחבק, מנהיג

Lashevet, lakoom – To sit, to stand up – לשבת, לקום

“Dai im ha-nimnoom, sahbak lo rotse lihyot radoom” – Enough with the numbness, sahbak does not want to be numb – די עם הנמנום, סחבק לא רוצה להיות רדום

Playlist and Clips:

Hassan El Asmar – Sahbak Qal Li 

Tachles – Shuvo shel ha-sahbak (lyrics)

Sahbak lo fraier

Shabak Samech – Lashevet: Lakoom! (lyrics)

Ep. no. 67 about Fraier, sucker HEB

The Hebrew word פרסס is what you'd use in a sentence to ask a driver to make a U-turn. But what does it mean in slang? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Pniya, pniyot – Turn, turns – פנייה, פניות

Pniya yamina/smola – Right/left turn – פנייה ימינה/שמאלה

Pniyat parsa – U-turn – פניית פרסה

"Ata yachol la'asot po parsa vaksha?" – Could you please make a u-turn here? – אתה יכול לעשות פה פרסה (ב)בקשה

Ve-ein eich lefarses – There's no way to make a u-turn – ואין איך לפרסס

Parses – Make a u-turn (Imp., m.) – פרסס

Pniya rishona yamina – First turn, take a right – פנייה ראשונה ימינה

Pniya shniya smola – Second turn, take a left – פנייה שנייה שמאלה

Sim/simi lev, ba-rehov ha-rishon ein lach pniya yamina – Pay attention, on the first turn you're not allowed to enter from that direction – שים/שימי לב, ברחוב הראשון אין לך פנייה ימינה

Tifneh/Tifni ba-pniya ha-shniya – Make a turn on the following street – תפנה/תפני בפנייה השנייה

"Oy, paniti ba-pniya ha-lo nechona'" – Oh no, I took the wrong turn – אוי, פניתי בפנייה הלא נכונה

Pniya la-bituach ha-leumi – Contacting social security – פנייה לביטוח הלאומי

Pniya le-rashoot ha-misim – Contacting the tax authority – פנייה לרשות המיסים

Pniya la-iriya – Contacting the municipality – פנייה לעירייה

Pniya le-rav – Contacting a rabbi – פנייה לרב

Pniya mekoovenet – Online inquiry – פנייה מקוונת

"Me-ha-yom, kol rofe yachol letapel be-ofen mekoovan bifniyot ha-metoopalim" – As of today, every doctor can handle online inquiries of his or her patients – מהיום, כל רופא יכול לטפל באופן מקוון בפניות המטופלים

"Yoter mi-95 elef pniyot kvar tooploo" – More than 95 thousand pniyot have already been taken care of – יותר מ-95 אלף פניות כבר טופלו

"Kibalti mabool shel pniyot" – I was inundated with calls or messages – קיבלתי מבול של פניות

Lifnyot, bakru ba-atar shelanu – For inquiries head over to our website – לפניות, בקרו באתר שלנו

Pniyot ha-tsiboor – Public inquiries – פניות הציבור

Netool/netoolat pniyot – Impartial, unbiased – נטול/נטולת פניות

Eshet/Ish tsiboor netoolat/netool pniyot – An impartial, even-handed official – אשת/איש ציבור נטולת/נטול פניות

Playlist and Clips:

Pniyot yamina

Pniyat parsa

Hanan Ben-Ari – Hoots mi-kadoregel (lyrics)

Alis – Parses (lyrics)

Pniya mekoovenet

The word שואה, holocaust, used to be a sacred word. Not anymore. Like many loaded words, we used and reused it. Now you can hear people using Sho’a in totally different contexts.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Shoah – Holocaust – שואה

Amud ha-esh – Pillar of fire – עמוד האש

Yom Hazikaron La-shoah ve-la-gvura (Yom Ha-shoah) – The Holocaust and Heroism Remembrance Day – יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום השואה

Germania ha-natsit – Nazi Germany – גרמניה הנאצית

“Ani ba-tor ba-bank, shoah po” – “I am waiting in line in the bank, it’s shoah here” – אני בתור בבנק, שואה פה

Shoati – Holocaust-esque, shoah-like – שואתי

“Al tihye shoa’ti” – Don’t be sho’ati – אל תהיה שואתי

Playlist and Clips:

Amud ha-esh soundtrack by Shem Tov Levy

Amud Ha-esh – narration: Yossi banai

TV2 interview with animal activist Gary Yourofsky

Ep. 97 about the word Amud

The Hebrew word לפנות means to turn, like to turn right or left. But we use לפנות for other things as well, like when we need to contact our municipality or to tell someone to stop texting us.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lifnot – To turn – לפנות

Pné – Turn (Imp., m.) – פנה

Pni – Turn (Imp. f.) – פני

Pné/pni yamina – Turn right – פנה/פני ימינה

Pnu le-rofe ha-mishpacha shelachem – Contact your family doctor – פנו לרופא המשפחה שלכם

Pnu le- – Turn to someone – פנו ל

Eich ponim le-anashim – How do you address people – איך פונים לאנשים

"Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon zachar" – It doesn't bother me when I am addressed in masculine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון זכר

"Lo mafria li she-ponim elai bi-lshon nekeva" – It doesn't bother me if you address me in feminine form – לא מפריע לי שפונים אליי בלשון נקבה

"Lo meshane li eich ponim elai" – I don't care how you address me – לא משנה לי איך פונים אליי

"Tifné elai be-gever, tifne elai be-isha, ze oto davar" – Address me as a man, as a woman, it's the same – תפנה אליי בגבר, תפנה אליי באישה

"Yachol lihyot she-yifnu elai yoter benekeva be-oto yom" – It might happen that people will address me more using feminine form on that day – יכול להיות שיפנו אליי יותר בנקבה באותו יום

"Ve-anachnu rotsim lifnot achshav la-katevet shelanoo ba-shetach" – And now we'd like to turn to our reporter on the ground – ואנחנו רוצים לפנות עכשיו לכתבת שלנו בשטח

"Mi she-tsarich ezra, she-yifne elai ba-prati" – If you need help, you can send me a private message – מי שצריך עזרה, שיפנה אליי בפרטי

"Hu amar she-tifne elav be-mail" – He said you can contact him by email – הוא אמר שתפנה אליו במייל

"Hi amra she-tifni eleha ba-nayad" – She said you can contact her on her cellphone – היא אמרה שתפני אליה בנייד

Panit la-mishtara? – Did you contact the police? – פנית למשטרה

Panit la-iriya? – Did you get in touch with the municipality? – פנית לעירייה

Al tifné/tifni elai yoter – Don't contact me anymore – אל תפנה/תפני אליי יותר

"Lo lifnot elai, lo ledaber elai" – Don't contact me, don't talk to me – לא לפנות אליי, לא לדבר אליי

Playlist and Clips:

Nasrin Kadri – Le Lifnot Elai (lyrics)

Pnu le-rofe ha-mishpacha

Exceptional People Documentary

Ep. 6 about Ata or At HEB

Ep. no. 418 about Zehut, identity HEB

Shalom means ‘peace,’ ‘hello’ and ‘goodbye’ – it’s one of the most popular words in Hebrew, and the first one everybody learns. But there are other words, all derived from the root sh.l.m, that are very active in our language. Let’s meet the family!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Shalom – Peace, hello, goodbye – שלום

Shalom rav lachem ve-erev tov – Hello and good evening to you – שלום רב וערב טוב

Shalem – Whole – שלם

Ma shlom Tomer? – How is Tomer? – מה שלום תומר

Shlomi, shlomcha, shlomech, shlomo, shloma, shlomenu, shlomchem, shlomam

Ma shlomenu ha-yom? – How are we doing today? – מה שלומנו היום

Shalom aleichem – Peace be upon you – שלום עליכם

Shalom aleichem malachei ha-shalom – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם, מלאכי השלום

Salam alaykum – Peace be upon you (Arabic) – ٱلسَّلَامُ عَلَيْكُمْ – סלאם עליכום

Shulem aleichem – Shalom aleichem in Yiddish – שלום עליכם

“Sholem shloem le’olam, b-rogez b-rogez af pa’am” – A Pinky Swear in Hebrew (literal translation: Peace, peace forever, quarrel quarrel never) – שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם 

Drishat shalom – Regards – דרישת שלום, ד”ש

Timsor dash ba-bayit – Say hi at home – תמסור ד”ש בבית

“Tni li lehashlim et ha-chaser” – Let me complete the loss – תני לי להשלים את החסר

Lehashlim et ha-proyeket – To complete the project – להשלים את הפרוייקט

“Lehashlim im ha-shaon” – To make peace with the clock – להשלים עם השעון

Lehashlim mashehu – To complete something – להשלים משהו

Lehashlim im mishehu – To make peace with someone – להשלים עם מישהו

Le’af echad ein or mushlam – No one has perfect skin – לאף אחד אין עור מושלם

Mushlam – Perfect – מושלם

Yom mushlam – A perfect day – יום מושלם

Playlist and Clips:

Ha-dag Nachash – Shalom, Salam, Peace (lyrics) 

TV12 Yonit Levy – News

Idan Yaniv & The Kinderlach – Shalom aleychem (lyrics)

Sholem Aleichem (writer)

Wikipedia about Sholem Aleichem

Rinat & Guy – Sholem, b’rogez (lyrics)

Lahakat Ha-nahal & Yardena Arazi – Drishat Shalom (lyrics)

Eyal Golan – Neshika Ahat Mimech (lyrics)

Kobi Aflalo – Yam Ha-rachamim (lyrics)

Ashley Waxman – Or mushlam (perfect skin)

Ep. no. 61 about acronyms HEB