Streetwise Hebrew

The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what's זיל הזול? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Zol – Cheap – זול

Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה

Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה

"Ad achshav ha-amira hayta ke'ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi'im lemehirim shel tel aviv." – Until now everybody said 'go to the periphery, it's cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices' – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב

Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים

Shuk ha-carmel – Tel Aviv's ha-carmel market – שוק הכרמל

Be-zol – For cheap – בזול

Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול

Rak ha-yom – Today only – רק היום

Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול

Hazol hu ha-yakar – The cheap is the expensive – הזול הוא היקר

Tisot zolot midai – Overly cheap flights – טיסות זולות מדיי

Hatsi mechir – Half price – חצי מחיר

Stalbet – Chill – סתלבט

"Ha-shir asa lanu achla shel shivuk aval hafuch" – The song did us great marketing, but in the wrong way – השיר עשה לנו אחלה של שיווק אבל הפוך

"Lo zol po. Shelo ledaber al ze she-en diyur." – It's not cheap here. Not to mention the fact that there is no available housing – לא זול פה, שלא לדבר על זה שאין פה דיור

Zol – Common, vulgar, unrefined – זול

Ze margish zol – It feels cheap – זה מרגיש זול

Lehozil – To lower the price – להוזיל

Hozala – Price reduction – הוזלה

Mivtsaei hozalot – Sales – מבצעי הוזלות

Mechirim muzalim – Reduced prices – מחירים מוזלים

Playlist and Clips:

KAN TV – Ba-periferia zol?

Hadashot 13 – Shuk Ha-carmel celebrates 100 years

Natan Cohen – Zil Ha-zol (lyrics)

Full Trunk – Stalbet ba-kibbutz (lyrics)

Ep. no. 135 about yatsata be-zol

Ep. no. 148 about sales

Ep. no. 438 about deals

“I don’t know” is one of the most important things you need to know how to say in any language. Guy explains how to say to someone that you don’t have a clue in Hebrew, and even suggests what you should do with your shoulders and bottom lip while saying it.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ani lo yode’a / yoda’at – I don’t know – אני לא יודע / אני לא יודעת

“Lo yode’a, slicha” – Sorry, I don’t know – לא יודע, סליחה

Ani mamash lo yode’a/yoda’at – I really don’t know – אני ממש לא יודע/יודעת

Kshe’at omeret lo, le-ma at mitkavenet? – When you say no, what do you actually mean? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת

“Kshe-isha omeret lo, hi mitkavenet le-lo” – When a woman says ‘no’, she means no – כשאישה אומרת לא, היא מתכוונת ללא

Me-efo ani yodea – How would I know? – מאיפה אני יודע/ת

Me-efo li lada’at? – How would I know? – מאיפה לי לדעת

Me-efo ani eda – How would I know? – מאיפה אני אדע

Ani yode’a, ani? – How do I know? – אני יודע, אני

Ein li musag ma osim – I don’t have a clue what to do – אין לי מושג מה עושים

Yesh lach/lecha ulay musag… – Do you have a clue… – יש לך אולי מושג

Ein li shemetz shel musag – I don’t have a shred of a clue – אין לי שמץ של מושג

Ana aref? – How do I know (Ar.) – אנא עארף

Ana arfa – I know (Ar., f.) – אנא עארפה

Playlist and Clips:

Ha-tarnegolim – Kshe’at omeret lo (lyrics)

Carolina – Machma’ot (lyrics)

Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)

Tamer Hosny – Ya’ani Khalas 

Latifa – Ana Arfa

Shalom Hanoch – Lo Yode’a Eich Lomar Lach (lyrics)

Today Guy talks about word eizé, “what a,” a word we frequently use in various contexts. How do we use it, and what happens when we add it to mashehu, “something,” or mishehu, “someone”?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eizo mis’ada – What a restaurant – איזו מסעדה

Eize mis’ada (coll.) / Ssssé mis’ada – What a restaurant – איזה מסעדה

Eize basa – What a bummer – איזה באסה

Eize ben adam – What a person – איזה בן אדם

Eize fashla – What a mess-up – איזה פשלה

Eize hagzamot! – Such exaggeration! – !איזה הגזמות

Eize hisachfut! – That’s so over-the-top! – !איזה היסחפות

Eize keta/kta’im –  How funny/What a surprise – איזה קטע/קטעים

Eize keif lishmo’a – So happy to hear (the news) – איזה כיף לשמוע

Eize yoffie – How great – איזה יופי

Eize nefila – What a flop – איזה נפילה

Eize fisfus – What a bummer – איזה פספוס

Wow, eize rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות

Eize hultsa lilbosh, zot o zot? – Which shirt should I wear, this one or that one? – איזה חולצה ללבוש, זאת או זאת

Eize rofe – Which doctor – איזה רופא

(Be-) eize yom? – On what day? – איזה יום

Chikiti eize sha’a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה

Tamlits li al eize sefer – Could you recommend a book for me? – תמליץ לי על איזה ספר

Haya sham eize mishehu – There was some guy there – היה שם איזה מישהו

Tavi eize mashehu – Get me something – תביא איזה משהו

Playlist and Clips:

Dudu Tassa – Eize Yom (lyrics)

Dalia Amihud – Eize Ben Adam (lyrics)

Ep. no. 51 about yofi

Ep. no. 108 about basa, bummer

Ep. no. 112 about rishmiyoot, formality

Ep. no. 115 about fisfoos, loss

Ep. no. 118 about nefila, flop

Ep. no. 132 about keta, gag

Ep. no. 137 about hagzamot, exaggerations

Ep. no. 143 about fashla, mess-up

Listen up! Today’s episode teaches you how to do something very useful on the Israeli streets – to stop someone who’s talking at you and tell them “listen!” Pay attention as Guy explores this gem of a root.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Takshiv, takshivi, takshivu – Listen! (imperative) – תקשיב, תקשיבי, תקשיבו

“Im takshiv heytav” – If you listen well – אם תקשיב היטב

Takshiv li ve-takshiv li tov! – Listen to me and listen well – תקשיב לי ותקשיב לי טוב

Aval takshiv/takshivi rega – But listen for a sec – אבל תקשיב/תקשיבי רגע

Takshiv/takshivi/takshivu shniya – Listen for a sec. – תקשיב/תקשיבי/תקשיבו רגע

Hakshev, hakshivi, hakshivu – Listen! (Archaic imperative, not in use in colloquial language) – הקשב, הקשיבי, הקשיבו

Takshiv ma ta’ase, takshivi ma ta’asi, takshivu ma ta’asu – Listen to what you need to do – תקשיב מה תעשה, תקשיבי מה תעשי, תקשיבו מה תעשו

“Lo hikshavtem li’ – You didn’t listen to me (I told you so) – לא הקשבתם לי

Hakshava – Listening carefully – הקשבה

Lehakshiv le-sipur – To listen to a story – להקשיב לסיפור

Ata chayav lehakshiv leze – You must listen to this – אתה חייב להקשיב לזה

Takshiv le-ze rega – Listen to this for a sec. – תקשיב לזה רגע

Kashuv – Attentive – קשוב

Keshev – Attentiveness – קשב

Hafra’at Keshev Ve-rikuz – Attention deficit disorder (ADD) – הפרעת קשב וריכוז

Kashav – Radio monitor – קשב

“Kashavenu Miki Gurdus” – Our monitor, Miki Gurdus – קשבנו מיקי גורדוס

Playlist and Clips:

Mati Caspi – Kolot Ha-sade (lyrics)

Maya Buskila – Takshivi Li (lyrics)

Gidi Gov & Rita – Haya’ich ve-hayai (lyrics)

Arik Einstein – Atur Mitschech (lyrics)

Yoni Rechter – Hakshava (lyrics)

Hafra’at Keshev Ve-rikuz (ADD)

Kashavenu Miki Gurdus – Yom Kippur War

Sarit Hadad – Kim’at Holechet (lyrics)

Michael Gurdus

Ep. 236 EN HEB

The word נעים means pleasant, or nice. Let’s learn all about pleasantness – Guy teaches us sentences with this word that has had a long and successful career, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Naim – Pleasant, fine – נעים

Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים

Naim meod – Nice meeting you – נעים מאוד

Na’im lehakir – Nice meeting you – נעים להכיר

Naim li me’od – Nice meeting you – נעים לי מאוד

Ze lo na’im li – I don’t like this (feeling) – זה לא נעים לי

Slicha, mamash lo na’im li, aval… – Sorry, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל

Na’iman – An arabic blessing to a person who finished a shower or got a new haircut – נעימן – نعيماً

“Ani holem al Naomi” – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי

Na’ama – Na’ama, a woman’s first name – נעמה

Noam – Pleasantness – נועם

“Ata lo yachol la’asot et ze yoter be-noam?” – Can’t you do it more pleasantly? – אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם

Be-noam – Pleasantly – בנועם

Noam halichot – Peasant manners – נועם הליכות

Ne’ima musikalit – Musical tune – נעימה מוסיקלית

Biluy naim – Have a great time – בילוי נעים

Tisa ne’ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה

Playlist and Clips:

Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na’im (lyrics)

Jana Mekdad – Naiman (Arabic)

Yael Naim – New Soul

Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics)

Hedva & David – Naomi No Yume (Japanese version)

Yael Levy – Tmuna (lyrics)

Ep. 58 about lo na’im li HEB

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mivtsa – Military operation – מבצע

Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות

Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה

Rotse lishmo'a al ha-mivtsaim shelanu?' – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו

Bitsoo'a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע

Yesh od bitsoo'a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה

Ha-shir tov, ha-bitsoo'a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות

Ha-bitsoo'im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker's performance – הביצועים של העובד/ת

Levats'ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה

Hi holechet levatse'a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך

Mevatse'a, mevatsaat, mevats'im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים

Be-vitsoo'a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה

Bootsa – done – בוצע

Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע

Bo ani asbir lecha, bo'i ani asbir lach, eich ze yitbatse'a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע

Playlist and Clips:

Ha-mivtsa shel ha-medina

Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher

Ep. 148 about sales HEB

Ep. 334 about haavara, transfer HEB

Ep. 404 about war, milhama HEB

Kacha ze, ein ma la’asot, “This is the way it is, there’s nothing you can do about it”, is something you hear a lot in Israel. Today we learn how to use it, and other expressions using the verb la’asot, to do. Make sure you listen well! The episode is short and sweet.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ma La’asot – What can you do? – מה לעשות

Ein ma la’asot, kacha ze – This is the way it is, that’s life – אין מה לעשות, ככה זה

Ein li ma la’asot im ze – I’ve got nothing to do with it – אין לי מה לעשות עם זה

Ein li ma la’asot im mechonat ha-kvisa ha-yeshana – I’ve got nothing to do with the old washing machine – אין לי מה לעשות עם מכונת הכביסה הישנה

“Mitsta’arim, ein lanu mamash ma la’asot im ze” – We don’t really have anything we could do with this – מצטערים, אין לנו ממש מה לעשות עם זה

Ma osim im – What does one do with…? – מה עושים עם

Ma osim im kilo agasim? – What does one do/what do we do with one kilogram of pears? – מה עושים עם קילו אגסים

Ma osim im kol ze? – What do you do with all this? – מה עושים עם כל זה

Ma osim kshe-? – What does one do when…? – מה עושים כש

Eich osim pie agasim – How do you make a pear pie? – איך עושים פאי אגסים

Az ma osim – So what are we going to do? – אז מה עושים

Eich osa para? – How does a cow go? – איך עושה פרה

La’asot mishehu o mishehi – To do someone – לעשות מישהו/מישהי

Mi osé ma – Who’s doing what – מי עושה מה

Playlist and Clips:

Dana International – Ma La’asot (lyrics)

Maor Cohen – Ein Ma La’asot (lyrics)

Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)

Mosh Ben-Ari – Ma Osim (lyrics)

Ep. no 140 about kacha HEB

The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.'

As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger!

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Lamoot – To die – למות

“Ata chayav lamoot alai” – You must go crazy about me – אתה חייב למות עליי

“Ani meta aleyhem” – I am crazy about them – אני מתה עליהם

Ani meta al shokolad – I am crazy about chocolate – אני מתה על שוקולד

Hu met mi-sartan – He died of cancer – הוא מת מסרטן

“Hayom kvar lo metim me-ahava” – Today people don’t die over love – היום כבר לא מתים מאהבה

Lamoot mi-tschok – To die of laughter – למות מצחוק

Lamoot mi-shiamoom – To die of boredom – למות משעמום

Hu met mi-pachad – He’s really scared – הוא מת מפחד

Ani met me-raav – I am really hungry – אני מת מרעב

Ani raev met – I’m dead hungry – אני רעב מת

Ani ayef met – I am really tired – אני עייף מת

Ani holé met – I am really sick – אני חולה מת

Ani meta mi-ze – I cannot stand it – אני מתה מזה

Ani meta le-croissant – I am dying for a croissant right now – אני מתה לקרואסון

“Ani met lirot ota ha-laila” – I am dying to see her tonight – אני מת לראות אותה הלילה

Hi meta al shokolad – She’s crazy about chocolate – היא מתה על שוקולד

Hi meta mi-shokolad – She died of too much chocolate – היא מתה משוקולד

Hi meta le-shokolad – She’s got this urge to have some chocolate – היא מתה לשוקולד

Hi meta le’echol shokolad – She really feels like eating chocolate – היא מתה לאכול שוקולד

“Mateti le-shokolad” – I was dying for chocolate – מתתי לשוקולד

Hayita met – You wish – היית מת

Ani met/meta – I cannot believe it – אני מת/מתה

Ta’im mavet – Hysterically delicious – טעים מוות

Yafé mavet – Amazingly handsome – יפה מוות

Playlist and Clips:

Chamsa – Hayav Lamoot Alay (lyrics)

Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)

Arik Einstein – Ha-or Ba-katse (lyrics)

Lahakat Pikud Ha-darom – Ani Met (lyrics)

Subliminal – Eize Seret (lyrics)

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Roed – Trembling, shivering – רועד

Kshe-tsiltsalt ra'ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך

Ha-kol shelach ra'ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד

Lir'od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות

Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד

Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן

Ra'ad – Shivering, trembling – רעד

Re'ida – Shivering – רעידה

Re'idot / ra'ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים

Re'idat adama – Earthquake – רעידת אדמה

"Al titnu la litpos etchem lo muchanim" – Don't let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים

Re'idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה

Har'ada – Vibrating, shaking – הרעדה

Lehar'id – To vibrate – להרעיד

Dai lehar'id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן

Avar bi ra'ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד

Playlist and Clips:

Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra'ad kolech (lyrics)

How not to tremble before public speaking

Benny Amdursky – Ha-na'ara me-ipanema (lyrics)

Re'idat adama

Vibrato – Har'ada

One of your friends or colleagues is talking your ear off – blabbering, nagging, or over analyzing. In Hebrew, you would kindly ask that person to stop being a ‘hafran,’ or literally, ‘digger.’ Guy explains how and when to use this illustrative slang.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Hofer, hoferet – Digging, excavating, talk a lot – חופר, חופרת

Lahpor (lahfor) – To dig, to talk a lot – לחפור

Lahpor bor – To dig a hole – לחפור בור

“Hi lo mafsika lahfor li” – She wouldn’t stop talking to me – היא לא מפסיקה לחפור לי

“Tagidu la, giveret, at hoferet, kol ha-zman medaberet” – Tell her, mam, you keep talking all the time – תגידו לה, גברת, את חופרת, כל הזמן מדברת

“Ma ata hofer?” – Why do you keep talking, overanalyzing? – מה אתה חופר

Dai lahfor – Enough talking and talking – די לחפור

Dai lahfor li – Stop blabbering – די לחפור לי

Hafarti? – Did I talk too much? – חפרתי

Hafira, hafirot – Excavation, excavations – חפירות

Hafira Archi’ologit – An archaeological excavation – חפירה ארכיאולוגית

Hafran, hafranit (hafrawi) – Someone who obsessively, never stops talking – חפרן, חפרנית

Hafarperet – Mole, double agent – חפרפרת

Playlist and Clips:

E-Z – Kolboinikit (lyrics)

Shai Yom Tov – At Hoferet

Hafira Archi’ologit

Hafran (monologue)