Liquefied Petroleum Gas or Biomass Cooking and Severe Infant Pneumonia

Long-Term Outcomes of Resynchronization–Defibrillation for Heart Failure

במחקר רפואי, השערת החוקר תהיה בדרך כלל שיש הבדל, קשר או השפעה. השערת האפס תהיה שאין הבדל, קשר או השפעה. המבחן הסטטיסטי בודק האם בנוכחות השערת האפס, הממצאים במחקר סבירים. אם הם אינם סבירים בעליל (ערך p  מאוד נמוך), השערת האפס גם היא לא סבירה, ואנו נאלצים לקבל את ההשערה השנייה, השערת החוקר. אם ערך p לא מאוד נמוך, משמעותו היא שבמידה והשערת האפס נכונה, הממצאים במחקר עדיין סבירים, לא נוכל לדחות את השערת האפס. ההגדרה הרשמית של p  תהיה- הסבירות לקבל ערך כזה או קיצוני יותר אם השערת האפס נכונה. ובתרגום למחקר רפואי על טיפול: הסבירות לקבל הבדל כזה או קיצוני יותר בין קבוצת הטיפול לקבוצת הביקורת, אם האמת היא שהטיפול כלל לא עוזר.

כאשר ערך ה p נמוך מאוד, השערת האפס נדחית והשערת החוקר מתקבלת- מדובר במחקר חיובי. כאשר השערת האפס לא נדחית, והשערת החוקר לא מתקבלת- נקרא למחקר "שלילי".

טעות נפוצה היא לחשוב שאם ערך ה p גבוה, השערת האפס נכונה. אך העובדה שלא דחינו את השערת האפס אינה מוכיחה את נכונותה. למתקדמים ומתעניינים: אז איך בכל זאת מוכיחים "נכונות העדר הבדל" בין שני טיפולים, זאת אומרת איך מוכיחים שהתערבות אחת דומה להתערבות אחרת באפקט שלה? חפשו פרק ישן בפודקאסט על מחקרי non inferiority.

Hypothesis testing

p value

positive trial

negative trial