עם פרוץ המלחמה, דניס יקימוב עלה על מדים והצטרף לחבריו בפלוגה. הוא שהה חודשיים בעזה, מחפש אחר החטופים, ובעיקר מביא עימו אור ושמחת חיים לכל מקום בו הוא נמצא. מתוך שדה הקרב, דניס סיפר למשפחה והחברים לצוות, שהוא כותב יומן ושיתף שהוא רוצה להוציא אותו כספר. הוא השאיר לבני משפחתו הוראות מדויקות לעריכת ופרסום הספר והציע את השם - "ניצחנו". 

בפרק זה נביא קטעים מתוך הספר שעתיד לראות אור בקרוב.

בהגשת השחקן דור הררי.

בעקבות תאונת דרכים קשה מאבדת אלה, צעירה בת עשרים ושש, את התחושה בפלג גופה התחתון ומאושפזת במחלקה ארבע, מחלקת נפגעי עמוד השדרה, בבית החולים השיקומי. כעת עליה ללמוד מחדש את נבכי גופה הרצוץ וגם את מערכות היחסים הישנות־חדשות עם סביבתה האוהבת. בעל כורחה הופכת אלה, בחורה אופטימית, תוססת ומינית, לאסירה במחלקה שקירותיה צבועים בצבע שמנת צהבהב, וריחות של חומרי חיטוי עומדים בה. היא נכלאת בתוך גופה, הגוף שפעם הסב לה אושר ואיפשר לה להגשים את חלומותיה. 

בפרק זה, נביא את החלק הראשון של הרומן "רציתי צבעים בהירים". 

בהגשת שדרנית הרדיו, עדן לוי. 

"טייס בן ארבע וחצי" הוא סיפור ילדים מאת הרב נערן אשחר ז"ל, אותו כתב ביחד עם ילדיו. נערן היה איש שחיבר את הכל בדרך שהייתה שמורה רק לו. יצר ונתן, חילק והעניק באהבה למשפחתו, מפרי יצירותיו, מתנות קטנות וגדולות. הוא חי והרגיש את הסובבים אותו, בלב פתוח, בשמחה וברגישות יוצאת דופן. רס"ר (במיל') נערן אשחר ז"ל נפל בפעילות מבצעית צפון הארץ, במלחמת "חרבות ברזל". איש מיוחד שחיבר עולמות בחייו, והציל לאחר מותו עוד ארבעה אנשים בזכות תרומת איבריו. 

בהגשת: עודד בן עמי, עומר ירדני, נעמי רביע, ערן קורץ ונדב ליאון. 

אוריה מש ז"ל היה איש של מילים. כתב תובנות ושירים, אהב משחקי לשון, והקדיש זמן רב לניסוחה של כל מילה, בכתב ובעל פה - שתהיה מדויקת, שתתקבל על לב השומע, שתפעל את פעולתה לברכה. לאוריה תמיד היו פנקסים, בהם רשם, מחשבות, שירים ורעיונות מסודרים לפי נושאים. הוא רשם את הדברים לעצמו, במטרה לחזור עליהם, אך גם אחרים יכולים למצוא בתוכם את נתיבם.

בהגשת השחקן אסף הרץ.

חייה של נועה מרציאנו היו רקמה ארוגה במסירות, אהבה וקשר עמוק לשורשיה. השירות למען המדינה היה צעד טבעי עבורה, והיא קיבלה על עצמה את תפקיד התצפיתנית בנחל עוז ברצינות ובמחויבות הנדרשת. ב-7 באוקטובר נחטפה נועה מהמוצב, ונרצחה בשבי חמאס, והיא רק בת 19. בזמן השבעה מצאה אמה את יומנה האישי. הקטעים שהותירה מספרים את סיפורה של הילדה האהובה והאופטימית, שהייתה ואיננה עוד.

בהגשת הזמרת והיוצרת, נועם קליינשטיין.

 "לקרוא לאחר מותי".

עדי, או כפי שנהגו לקרוא לו בבית עדידוש או עדידי, היה בחור מלא חיים, עם חיוך תמידי על הפנים, מנהיג מלידה, המסמר של החבורה. חברים נהרו אחריו, כשהוא, בנועם ובהומור משובח הוביל אותם ויצר חברויות עמוקות ורבות שנים. 

ב-31 באוקטובר 2023, נפל סמ"ר עדי ליאון ז"ל באסון הנמר. לצידו נפלו עוד עשרה לוחמים מהגדוד. עדי הותיר אחריו מחברת, ושם הקדיש מכתבי פרידה למשפחתו, לחבריו ולמדינה אשר לה, בין היתר, כתב: "אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה. זה החינוך שנתנו לי הורי, בזה אני מאמין. מקווה שתזכרו אותי, עדי".

בהגשת הזמר והשחקן, לי בירן. 

"על צלילים שמבהילים" נכתב מתוך המפגש הטיפולי עם ילדי המועצה האזורית אשכול במרכז חוסן, ולמעשה נכתב יחד איתם, מתוך החוויה של חיים בחירום מתמשך. הספר עוסק במציאות שבה קיימים טריגרים יומיומיים שמוציאים משיווי המשקל, ומציע דרכים להבנה, התמודדות וחיזוק. 

את הספר כתבה לילך קיפניס ז"ל, בת קיבוץ בארי, עובדת סוציאלית ומטפלת באמנות במרכז חוסן במועצה האזורית אשכול. לילך אישה שכולה נתינה, אופטימיות ואמונה בטוב, נרצחה במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. מאז, הספר החשוב שהותירה אחריה מתאים לכל ילד בישראל. 

בהגשת שדרנית הרדיו, הדר מרקס.