דעֶר סֵדֶר פוּן טאָג הוֹיבְּט זִיך אָן מִיט מוֹדֶה אֲנִי

[A Jew’s] day begins with Modeh Ani. 

אוּן דאָס זאָגט מעֶן פאַר נעֶגעֶל וואַסעֶר אֲפִילוּ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת

This is recited before washing negel-vasser, even though one’s hands are [still] impure,

וואָרוּם כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם זַיינעֶן נִיט מְטַמֵּא דעֶם מוֹדֶה אֲנִי פוּן אַ אִידעֶן

for there is no impurity in the world that can taint a Jew’s Modeh Ani, [his grateful acknowledgment of G‑d].

עֶר קעֶן זַיין אַ חָסֵר בָּזֶה אוֹ בָזֶה, אָבּעֶר דעֶר מוֹדֶה אֲנִי בְּלַייבְּט גַאנץ

He may lack this or that [element in his Divine service], but his Modeh Ani remains intact.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל לְמַעַן תִּהְיֶה

"סוֹף סְעִיף הַמַתְחִיל אָמְנָם, "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם מִלִּרְאוֹת

"צָרִיךְ לִהְיוֹת "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה מִלִּרְצוֹת

[In the above text, the Rebbe makes emendations to the Hebrew wording of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

אִמִּי זְקֵנָתִי (הָרַבָּנִית מָרַת רִבְקָה, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן)

When my grandmother, Rebbitzin Rivkah,

בִּהְיוֹתָהּ כְּבַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה — בִּשְׁנַת תרי"א — חָלְתָה

was about eighteen years old, in 5611 (1851), she fell ill.

וְצִוָּה הָרוֹפֵא אֲשֶׁר תֹּאכַל תֵּיכֶף בְּקוּמָהּ מִשְּׁנָתָהּ

The doctor ordered her to eat as soon as she woke up.

אָמְנָם הִיא לֹא חָפְצָה לִטְעוֹם קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

However, since she did not want to eat before her morning prayers,

וְהָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת בְּהַשְׁכָּמָה, וְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיְתָה אוֹכֶלֶת פַּת שַׁחֲרִית

she would pray very early in the morning, and have her breakfast after davenen.

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְחוֹתְנָהּ אַדְמוּ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק

When her father-in-law, the Tzemach Tzedek, learned of this,

אָמַר לָהּ: אַ אִיד דאַרף זַיין געֶזוּנְד אוּן אַ בַּעַל כֹּחַ

he told her: “A Jew must be healthy and strong.

אוֹיף מִצְוֹת שׁטֵייט וָחַי בָּהֶם

Concerning the mitzvos it is written, Vachai bahem! — ‘One should live in them,’

אִיז דעֶר טַייטְשׁ וָחַי בָּהֶם, מעֶן דאַרף אַרַיינְבּרֵיינְגעֶן אַ חַיּוּת אִין מִצְוֹת

which means that one must invest the mitzvos with life (chayus — ‘vitality’). 

בִּכְדֵי אַז מעֶן זאָל קעֶנעֶן אַרַיינְבּרֵיינְגעֶן אַ חַיּוּת אִין מִצְוֹת

And in order to be able to bring chayus into one’s mitzvos, 

מוּז מעֶן זַיין אַ בַּעַל כֹּחַ אוּן זַיין בְּשִׂמְחָה

one must be strong and happy.”

וְסִיֵּים

He concluded:

דוּ דאַרְפסְט נִיט זַיין קֵיין נִיכְטעֶרעֶ

“You should not [pray] on an empty stomach.

בּעֶסעֶר עֶסעֶן צוּלִיבּ דאַוועֶנעֶן וִוי דאַוועֶנעֶן צוּליבּ עֶסעֶן

Better to eat in order to daven, than to daven in order to eat.”

וּבֵרְכָהּ בַּאֲרִיכוּת יָמִים (נוֹלְדָה בִּשְׁנַת תקצ"ג וְנִפְטְרָה י' שְׁבָט תרע"ד)

He then blessed her with long life. [She lived till over 80, being] born in 5593 (1832) and passing away on Yud Shvat, 5674 (1914).

מַאֲמָר זֶה אָמַר אַאַמוּ"ר לְאֶחָד עַל יְחִידוּת

My father [the Rebbe Rashab] recounted the above teaching [of the Tzemach Tzedek] to someone at yechidus, 

וְהוֹסִיף: אוּן מעֶן דאַרף עֶס טאָן בְּשִׂמְחָה

and added: “And this should be done joyfully.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּשֶׁסִּיֵּים אַאַמוּ"ר הַשַּׁ"ס בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית

When my revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the Talmud for the third time,

אָמַר מַאֲמַר דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִים

he delivered a maamar of Chassidus. 

וְתוֹכְנוֹ מַהוּ הַדְרָן

Its theme was: What is a hadran?

בִּשְׁנַת הָאֲבֵלוּת אַחֲרֵי אִמּוֹ

During the year of mourning for his mother,

סִיֵּים אַאַמוּ"ר ש"ס מִשְׁנָה לְסוֹף י"א חֹדֶשׁ

my revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the entire Mishnah by the end of the eleventh month,

וּלְיוֹם הַיאָהרצַייט — כָּל הש"ס

and [the study of] the entire Talmud by the day of her yahrzeit.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּפְרָט בַּזְמַן הַזֶּה

Particularly in these times,

אֲשֶׁר בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אָנוּ עוֹמְדִים עַל סַף הַגְּאוּלָּה

when thanks to G‑d’s kindness we stand at the threshold of the Redemption,

עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל מִינֵי אִמּוּץ

we must make every effort

לְחַזֵּק כָּל עִנְיָנֵי הַדָּת בְּהִדּוּר מִצְוָה, וְלִשְׁמוֹר אֶת כָּל הַמִּנְהָגִים

to strengthen all matters of our faith, [including] the conscientious observance of every mitzvah and of all our customs,

מִבְּלִי לְוַתֵּר אַף כָּל שֶׁהוּא

without the slightest compromise.

וּמִצְוָה וְחוֹבָה עַל כָּל רַב בְּיִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ לִקְהַל עֲדָתוֹ

It is a mitzvah and an obligation incumbent upon every rabbi in the Jewish world to inform his community

כִּי הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים חֶבְלֵי מָשִׁיחַ הֵמָּה

that [our people’s] difficulties and sufferings are the birth pangs of Mashiach. 

וַה' אֱלֹקֵנוּ דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ תְּשׁוּבָה לְתּוֹרָה וּמִצְוֹת

G‑d, our L‑rd, is demanding of us that we return to the Torah and its mitzvos, 

שֶׁלֹּא נְעַכֵּב בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ

so that we will not delay the coming of our righteous Mashiach, in the immediate future.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בִּהְיוֹת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנָה לָמַד חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַתְּכוּנָה

When the Alter Rebbe was nine years old, he studied geometry and astronomy.

בֶּן עֶשֶׂר — סִדֵּר לוּחַ עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה

When he was ten, he composed a calendar for [the next] fifteen years.

בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר נִזְדַּמֵּן שֶׁלָּמַד בָּרַבִּים הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ לְהָרַמְבַּ"ם

On one occasion, when he was twelve, he taught Hilchos Kiddush HaChodesh by Rambam in public,

וְלֹא מָצְאוּ הַגְּאוֹנִים, שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ

and the eminent scholars who were present were utterly unable to keep abreast of his presentation.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes1 that he heard it cited in the name of the Alter Rebbe 

שֶׁכָּל הַמְּחַבְּרִים עַד הַטַ"ז וְהַשַׁ"ךְ, וְהֵם בִּכְלָל, עָשׂוּ הַחִבּוּרִים שֶׁלָּהֶם בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ

that all the Torah authors until, and including, the authors of Turei Zahav and Sifsei Kohen, composed their works by ruach hakodesh, Divine inspiration.

וְעִנְיַן רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אִיתָא בְּקָרְבַּן הָעֵדָה סוֹף פֶּרֶק ג' דִּשְׁקָלִים

The author of Korban HaEdah, at the end of ch. 3 of Tractate Shekalim, explains ruach hakodesh 

שֶׁזֶּהוּ שֶׁמְּגַלִּים לוֹ רָזֵי תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ מִבְּחִינַת הֶעְלֵם דְּחָכְמָה

as a revelation of the secrets of the Torah. This revelation comes to an individual at the [preconscious] level of thought which [in the language of the Kabbalah] is called he’elem deChochmah [lit., “the latent dimension of wisdom”].

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַ מעֶנְטשׁ דאַרף מַרְבֶּה זַיין אִין זאָגעֶן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

One should verbalize “the letters of the Torah” profusely —

(זאָגעֶן תְּהִלִּים, חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת)

saying Tehillim and reviewing Mishnayos — 

וועֶן אוּן וואוּ עֶר קעֶן

whenever and wherever he can,

בִּכְדֵי צוּ שְׁטאַרְקעֶן דעֶם קִיּוּם הָעוֹלָם

in order to strengthen the continued existence of the world,

בִּכְדֵי מַצִּיל צוּ זַיין זִיך פוּן חִבּוּט הַקֶּבֶר אוּן כַּף הַקֶּלַע

to protect himself from chibut hakever and kaf hakela, 

אוּן זוֹכֶה זַיין צוּ אַלעֶ העֶכְסטעֶ גִלּוּיִם

and to merit the highest revelations.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

מִצְרַיִם הוּא לְשׁוֹן מֵיצָר וּגְבוּל

The word Mitzrayim (Egypt) is related to meitzar (“a constricting boundary”).

גָּלוּת מִצְרַיִם בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מַה שֶׁנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מַגְבֶּלֶת וּמַסְתֶּרֶת עַל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית

The spiritual counterpart of the Egyptian exile is the constraint and concealment that the animal soul [imposes] on the G‑dly soul,

עַד שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית מִתְצַמְצֶמֶת כָּל כַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּקַטְנוּת וְהֶעְלֵם

to the point that the G‑dly soul becomes diminutive and hidden.

וִיצִיאַת מִצְרַיִם הוּא הֲסָרַת הַמֵּיצָר וְהַגְּבוּל

[Every individual’s] exodus from this personal Egypt involves the removal of these constricting limits,

וְהַיְינוּ דְהַשֵּׂכֶל שֶׁבַּמוֹחַ מֵאִיר בַּלֵב בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת בְּפוֹעַל מַמָּשׁ

so that the intellect in the brain shines into the heart, [bringing forth] positive character traits that are tangibly manifest.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תּוֹרָה אוֹר נִדְפַּס לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת תקצ"ז בְּקָאפּוּסט (בְּלִי הַהוֹסָפוֹת)

Torah Or was first published in 5597 (1837) in Kopust, without its appendices.

הַצֶּמַח צֶדֶק בְּמִכְתָּבוֹ מִיּוֹם ג' שְׁבָט תקצ"ז כּוֹתֵב

In a letter of 3 Shvat of that year the Tzemach Tzedek writes: 

סֵפֶר תּוֹרָה אוֹר הַנִּדְפָּס עַתָּה

“Torah Or, which was published now…,

בּוֹ מַאֲמָרִים רוֹב הַדְּרוּשִׁים שֶׁמִּשְּׁנַת תקנ"ו עַד סוֹף תקע"ב

includes most of the maamarim that the Alter Rebbe delivered between 5556 (1795) and the end of 5572 (1812).

אֲשֶׁר הַרְבֵּה מֵהֶם שָׂם רַבֵּנוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ עֵין עִיּוּנוֹ עֲלֵיהֶם וְהִגִּיהָם

Many of them were critically read and edited by our master himself,

וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְהָבִיאָם לְבֵית הַדְּפוּס

and he gave his consent for their publication.

וְהַסֵּפֶר כּוֹלֵל שְׁנֵי חֲלָקִים

“This work comprises two parts.

חֵלֶק הָרִאשׁוֹן עַל שְׁנֵי חוּמְשֵׁי הַתּוֹרָה וַחֲנוּכָּה וּפוּרִים

The first part [includes maamarim] on the first two Chumashim [i.e., Bereishis and Shmos]; on Chanukah and Purim;

גַּם כַּמָּה דְרוּשִׁים לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָה בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ

some maamarim on Shavuos, the season of the Giving of the Torah, are included in Parshas Yisro; 

וּקְצָת לְפֶסַח בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל

and a few on Pesach, in Parshas Vayakhel. 

וְחֵלֶק הַשֵּׁנִי, אִם יִרְצֶה ה

With G‑d’s help, the second part

עַל ג' חוּמְשֵׁי הַתּוֹרָה וְשִׁיר הַשִׁירִים וּמוֹעֲדִים וְרֹאשׁ הַשָׁנָה וְיוֹם כִּפּוּרִים

[will include maamarim] on [the last] three Chumashim [i.e., Vayikra, Bamidbar, and Devarim]; on Shir HaShirim; on the festivals; and on Rosh HaShanah and Yom Kippur….

וְשֵׁם הַמְּחַבֵּר נָאֶה לוֹ שְׁנֵיאוֹר כְּמוֹ וְאָהַבְתָּ בְּגִימַטְרִיָּא ב' פְּעָמִים אוֹר... עַד כַּאן לְשׁוֹנוֹ

“The name of the author, Shneur, befits him, just as ואהבת (‘And you shall love’) is twice the numerical equivalent of אור (‘light’).”

לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַדְפִּיס רַק חֵלֶק הָרִאשׁוֹן

At the time they managed to publish only the first volume,

כִּי עַל יְדֵי מַלְשִׁינוּת סָגְרָה הַמֶּמְשָׁלָה כַּמָּה מִבָּתֵּי הַדְּפוּס הָעִבְרִים בְּרוּסְיָה

for due to the allegations of informers, the government closed several Jewish printing houses in Russia,

וּבֵינֵיהֶם גַּם בֵּית הַדְּפוּס בְּקָאפּוּסט אֲשֶׁר שָׁם הִדְפִּיסוּ הַתּוֹרָה אוֹר

including the one in Kopust, where Torah Or was printed.

"בִּשְׁנַת תר"ח נִדְפַּס חֵלֶק בּ' בְּזִיטָאמִיר וּבְשִׁנּוּי הַשֵּׁם “לִקּוּטֵי תּוֹרָה

In 5608 (1848), the second volume was printed in Zhitomir — but with a different title: Likkutei Torah.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

אַאַמוּ"ר סִפֵּר

My revered father, the Rebbe [Rashab], once related:

הַדְּרוּשׁ וָאֵרָא גו' וּשְׁמִי ד' גו', הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח

“The maamar beginning Vaeira… U’Shmi A-donai ,which explains that no [Jew] ultimately will remain estranged from G‑d, 

(אֵינוֹ הַנִּדְפָּס בְּתּוֹרָה אוֹר)

(not the one that appears in Torah Or)

"קָנָה לוֹ שֵׁם "דעֶר פרוּמעֶר וָאֵרָא

came to be known as der frumer Vaeira.

וְהָיָה רָגִיל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לַחֲזוֹר אוֹתוֹ אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים

The Alter Rebbe would deliver it publicly every three years,

וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם כִּמְעַט שֶׁהָיָה אוֹמֵר אוֹתוֹ כִּלְשׁוֹנוֹ

repeating it each time almost verbatim.

וְאָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק

[Nevertheless,] the Tzemach Tzedek said:

יעֶדעֶר מאָל אִיז געֶוועֶן אַ אוֹר חָדָשׁ

‘Every time, there was a new light.’”

האָט דעֶר טאַטעֶ געֶזאָגט

On this my father [The Rebbe Maharash] commented:

אַ אוֹר אִיז אַלעֶ מאָל גלַייך, אָבּעֶר מָאוֹר אִיז אַלעֶמאָל וִוי אַ דָבָר חָדָשׁ

“Light (or) is always the same; a luminary (maor) is always like something new.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English