The daily Hayom Yom with Rabbi Yosef Katzman

נִיט הֲנָאָה האָבּעֶן פוּן עוֹלָם הַזֶּה אִין פוּלעֶן זִין

Not to derive satisfaction from this world in the fullest sense

הוּא רַק הֲכָנָה טוֹבָה לַעֲבוֹדָה

is only a good preparatory step toward Divine service.

עִנְיַן הָעֲבוֹדָה הוּא לַעֲשׂוֹת הַגַּשְׁמִי כְּלִי לֵאלֹקוּת

Divine service itself involves transforming physicality into a vessel for G‑dliness.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

כְּבָר הֶחְלִיטוּ הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ

The sages of the early generations — who have been likened to angels — determined long ago

אֲשֶׁר רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ הִיא כִּרְפוּאַת הַגּוּף

that healing the soul is similar to healing the body.

לְכֹל לְרֹאשׁ צָרִיךְ לְסַמֵּן מְקוֹם הַחוֹלִי

The first step is to discern the source of the infirmity.

אִם הוּא מִצַּד שֶׁחוֹמֶר גּוּפוֹ עָב גַס וּמוּשְׁחָת

Does it stem from the body’s physical coarseness and impurity,

אוֹ שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא בְּכֹחוֹת נַפְשׁוֹ

or from the attributes of the soul

שֶׁיֵּשׁ לָהּ נְטִיּוֹת לְעִנְיָנִים רָעִים כְּמוֹ גַּאֲוָה, שֶׁקֶר וְכַדּוֹמֶה

that incline toward undesirable traits such as pride and falsehood?

אוֹ שֶׁמְקוֹר הַחוֹלִי הוּא בְּהָרְגִילוּת

Perhaps the infirmity stems from bad habits

שֶׁמִּפְּנֵי רוֹעַ הַחִנּוּךְ אוֹ רוֹעַ הַסְּבִיבָה בָּא לִרְגִילוֹת רָעוֹת

that result from a faulty education or negative surroundings.

עַד אֲשֶׁר לֹא יִתְבָּרְרוּ פְּרָטֵי מְקוֹם הַחוֹלִי וְסִבַּת אֲחִיזַת הַמַּחֲלָה

Until the source of the infirmity and the reason it has taken hold become clear,

אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בִּרְפוּאָתוֹ

it is impossible for healing to begin.

כִּי אִם לְסַדֵּר אוֹפֶן הַנְהָגָה יְשָׁרָה בְּכָל הַדְּבָרִים בְּמַה שֶׁיַּעֲשֶׂה וּבְמַה שֶׁיִּמְנַע אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם

What is possible is to adopt a proper path of conduct in all matters: what one should and should not do,

בְּוַעֲשֵׂה טוֹב בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה קִנְיַן מִדּוֹת טוֹבוֹת

both by “doing good”3 — observing the mitzvos, setting regular times for Torah study, and acquiring positive character traits —

וּבְסוּר מֵרַע

and by “turning away from evil.”

אָמְנָם מַה שֶׁנָּחוּץ בְּיוֹתֵר הוּא

The most important thing, however,

שֶׁיְּעוֹרֵר הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים

is for a sick person to arouse within himself two realizations:

א) לֵדַע שֶׁהוּא חוֹלֶה וְיִכְסוֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחָלְיוֹ

(a) an awareness that he is sick, and a desire and a yearning to be cured of his illness;

ב) הַיְדִיעָה שֶׁיָּכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת

(b) the knowledge that he can be cured,

וְהַתִּקְוָה וּבִטָּחוֹן גָּמוּר כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ

and the hope and absolute trust that with G‑d’s help, he will be cured.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

בִּתְחִלָּה הָיָה רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל אוֹמֵר דְּרוּשִׁים קְצָרִים בִּמְאֹד

At first, the Alter Rebbe would deliver very short teachings

מַרְעִישֵׁי הַלֵּב וּמַלְהִיבִים מְאֹד

that would arouse the heart and inflame it with spiritual emotion.

"וְנִקְרְאוּ בְּשֵׁם "דְּרָכִים

These were called derachim (“paths”).

אַחַר כַּךְ נִקְרְאוּ "אִגְּרוֹת" וְהֵם אֲרוּכִּים יוֹתֵר

Later, his teachings became longer and were called igros (“letters”).

"אַחַר כַּךְ הִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁנִּקְרְאוּ "תּוֹרוֹת

The teachings were further developed and were called Toros.

וְהֵם שָׁרְשֵׁי הַדְּרוּשִׁים שֶׁבְּתּוֹרָה אוֹר וְלִקּוּטֵי תּוֹרָה

These became the root and core material for the maamarim in Torah Or and Likkutei Torah.

"אַחַר כַּךְ אֲרוּכִּים מְעַט יוֹתֵר וְנִקְרְאוּ "כְּתָבִים

Later they became slightly longer, and were called kesavim (“writings”).

וְהֵם בְּבֵאוּר בַּהֲשָׂגָה רְחָבָה לְפִי עֶרֶךְ

These included explanations that allowed for relatively thorough comprehension.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

בִּלְבִישַׁת טַלִּית קָטָן בַּבּוֹקֶר

When putting on a tallis katan in the morning —

בְּיָדַיִם נְקִיּוֹת וּבְמָקוֹם שֶׁמּוּתָּר לְבָרֵךְ

if one’s hands are pure and he is in a place where it is permitted to recite a blessing —

"מְבָרְכִים "עַל מִצְוַת צִיצִית

he should conclude the blessing with the words, …al mitzvas tzitzis,

כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּטַלִּית קָטָן שֶׁלָּנוּ שִׁעוּר עִטּוּף

since a tallis katan of the kind we wear is not large enough to enable one to enwrap himself in it.

אִם אָסוּר לְבָרֵךְ

If [while dressing in the morning one is in a place where] it is forbidden to recite a blessing,

אֲזַי קוֹדֶם הַתְּפִלָּה

then before [one starts] the Morning Service

אִם אֵינוֹ לוֹבֵשׁ טַלִּית גָּדוֹל

if one does not wear a tallis gadol [while praying],

יְמַשְׁמֵשׁ בְּד' צִיצִיּוֹתָיו וִיבָרֵךְ אָז

he should handle the four tzitziyos and recite the blessing […al mitzvas tzitzis] at that time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

הַצֶּמַח צֶדֶק חִבֵּר כַּמָּה נִגּוּנִים

The Tzemach Tzedek composed several niggunim.

לִמּוּדוֹ הָיָה בְּקוֹל וְנִגּוּן

He would study aloud and melodiously.

וְלִפְעָמִים הָיָה מַפְסִיק בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ

At times he would pause in the midst of his study,

אוֹ כְּתִיבָתוֹ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אוֹ שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת

or in the midst of writing Chassidus or a halachic responsum,

וּמְנַגֵּן אֵיזֶה נִגּוּן

and would sing a niggun.

אַאַזְמוּ"ר סִפֵּר

My revered grandfather, the Rebbe [Maharash], related

אֲשֶׁר מִקּוֹל נִגּוּנוֹ שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק

that from the tone of the niggun the Tzemach Tzedek was singing,

הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הוּא עָסוּק בְּאוֹתָה שָׁעָה

he could tell the subject he was involved in at that time.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

בְּבִרְכַּת שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ

In the blessing Shehakol nih’yah bidvaro,

נִהְיָה הַיוּ"ד בְּקָמַץ וְלֹא בְּסֶגּוֹל

the yud of the word nih’yah should be pronounced with a kamatz and not with a segol.

אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו

My revered father, the Rebbe [Rashab], writes in a letter:

אֱהוֹב אֶת הַבִּקּוֹרֶת

“Love criticism,

כִּי הִיא תַעֲמִידְךָ עַל הַגּוֹבַה הָאֲמִתִּי

for it will place you on a truly high level.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

מִשִּׂיחוֹת אַאַמוּ"ר

From a sichah of my revered father, the Rebbe [Rashab]:

אִין דעֶר עֲבוֹדָה פוּן עֲבוֹדַת ה' עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידוּת

In avodas HaShem that is practiced according to the teachings of Chassidus,

זַיינעֶן פאַראַן אַלעֶ מַדְרֵגוֹת

we find all levels….

דִי דַרְגָא פוּן מֵת בּאַדאַרף קֵיין סַךְ הֶסְבֵּר נִיט האָבּעֶן

The level of a “corpse” needs little explanation.

עֶס אִיז אָבֶּער אוֹיךְ פאַראַן — תּוֹדָה לָאֵ-ל — תְּחִיַּת הַמֵּתִים אִין עֲבוֹדָה רוּחָנִית

There is also, however, a Resurrection of the Dead in one’s Divine service (thank G‑d!).

אַ מֵת אִיז קאַלט

A corpse is cold.

עֶס אִיז נִיטאָ אַזאַ קאַלטעֶ זאַךְ ווִי שֵׂכֶל הַטִּבְעִי אוּן שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי

Now, there is nothing colder than the natural, mortal intellect.

אוּן וועֶן דעֶר שֵׂכֶל הַטִּבְעִי פאַרשְׁטעֶהט אַ הֲשָׁגָה אֱלֹקִית

Yet, when a person’s natural intellect grasps a G‑dly concept

אוּן דִי מִדּוֹת שֶׁבַּשֵׂכֶל וועֶרעֶן נִתְפָּעֵל אוּן געֶרִירְט פוּן דעֶם געֶשְׁמאַק שִׂכְלִי

and the emotions within it become excited and motivated by that concept’s sweetness —

אִיז דאָס דעֶר אֱמֶת'עֶר תְּחִיַּת הַמֵּתִים

that is truly a Resurrection of the Dead.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן עָנָה לְאֶחָד בְּהִכָּנְסוֹ לִיחִידוּת

The Alter Rebbe once gave the following answer to a chassid in the course of a yechidus:

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וועֶרעֶן אָנגעֶרוּפעֶן נֵרוֹת

The Jewish people are called lamps.

אַ נֵר אִיז כָּלוּל פוּן כְּלִי פְּתִילָה שֶׁמֶן וָאֵשׁ

A lamp is comprised of a container, a wick, oil, and fire.

מעֶן מוּז אָבּעֶר אָנצִינדעֶן דעֶם אֵשׁ

However, we must first kindle the fire;

אוּן דעֶמאָלט אִיז דאָס מֵאִיר

only then will it shine.

בּאַ דִיר אִיז אַ גוּטעֶר נֵר

You possess a good lamp,

אָבּעֶר עֶס פעֶלט דִיר דעֶר אָנצִינדעֶר

but you lack someone to kindle it.

דוּרךְ הַכָּאָה בְכֹחַ אִין דעֶם אֶבֶן שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית

When one forcefully strikes the stone — the animal soul —

געֶהְט אַרוֹיס אַ נִיצוֹץ אֵשׁ

a spark flies out,

וועֶלכעֶר צִינדְט אָן דעֶם אֵשׁ אֱלֹקִי

and that kindles the G‑dly fire.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

דִי וועֶלט דאַרף האָבּעֶן טַהֲרַת הָאֲוִיר

This world needs to have its air purified,

טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז נאָר דוּרךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

and this can be accomplished only through the letters of the Torah [that one recites].

דִי אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה זַיינעֶן אַ שְׁמִירָה כְּלָלִית אוּן אַ שְׁמִירָה פְּרָטִית

These letters afford both universal and individual protection.

חֲלוּקַת הַשִּׁתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה (בְּעַל-פֶּה) אִיז אַ "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ"'דִיקעֶר

The division of the Six Orders of the Mishnah (to be studied by heart) fulfills [the mandate to study Torah] “while you walk on your way.”

דִי מִשְׁנָה מִשְׁנָיוֹת וואָס מעֶן וועֶט חַזֶרְ'ן

Every single mishnah that a person reviews [from memory],

וואוּ מעֶן וועֶט זַיין, אִין וואָס פאַר אַ פְּלאַץ מעֶן וועֶט זַיין

wherever he may be,

וועֶט בּאֶלַייכְטעֶן דִי פאַרְבִּינְדוּנג פוּן יִשְׂרָאֵל מִיט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא

lights up the connection between the Jewish people and G‑d.

מִשְׁנָה אִיז אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה

Significantly, the word Mishnah (משנה) shares the same letters as nashamah (נשמה) — “soul.”

עֶס אִיז זֵייעֶר שְׁוועֶר צוּ געֶפִינעֶן דִי וועֶרטעֶר

It is difficult to find the appropriate words

אוֹיסצוּדרִיקעֶן דעֶם גְרעֶסטעֶן תּוֹעֶלֶת בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ

to express the great benefit,

אִין דעֶר שְׁמִירָה כְּלָלִית אוּן דעֶר שְׁמִירָה פְּרָטִית

and the universal and individual protection

וואָס דעֶר כְּסֵדֶר'דִיגעֶר חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת וועֶט בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ בְּרֵיינגעֶן

that will be gained through the constant review of mishnayos.

אוּן עֶס פעֶלעֶן אוֹיס דִי וועֶרטעֶר

And there are no words

צוּ בּאַשׁרַייבּעֶן דעֶם גְרוֹיסעֶן נַחַת רוּחַ

to describe the great satisfaction

וואָס מעֶן וועֶט פאַרשׁאַפעֶן דעֶם בּוֹרֵא עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא

that [such review] gives the Creator of the World.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]

דעֶר עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי

This physical world

אִיז אַ געֶמִישׁ פוּן גִנוּנְיָא שֶׁל הקבּ"ה

is a mixture of G‑d’s genunya

(אַ צוּזאַמעֶנְקוּנפְט וואוּ ה' יִתְבָּרֵךְ כִּבְיָכוֹל קוּמְט זִיךְ צוּזאַמעֶן מִיט דעֶם אָדָם בְּחִיר הַנִּבְרָאִים)

(a meeting place in which G‑d unites with man, the choicest of all created beings)

אוּן גִנַּת אֱגוֹז (בְּגִמַטְרִיָא חֵטְא)

and ginas egoz (“a garden of nut trees” — and the numerical value of egoz equals the numerical value of chet, meaning “sin”).

אוּן ה' יִתְבָּרֵךְ גִיט אַ בְּחִירָה חָפְשִׁית צוּם מעֶנשׁעֶן

G‑d gives man free choice,

אַז דעֶר מעֶנשׁ קעֶן זִיךְ אַלֵיין אוֹיסְקלַייבֶּען אַ וועֶג אִין לעֶבּעֶן

so that he can choose his own path in life.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

For questions and follow-up: [email protected]