דעֶם מעֶנשׁעֶנס לעֶבּעֶן אִיז תָּלוּי אִין דעֶם אֲוִיר וואוּ עֶר געֶפִינט זִיך

A person’s life depends upon the air around him:

אָהן אֲוִיר קעֶן מעֶן נִיט לעֶבּעֶן

without air one cannot live.

אוּן אִין וואָס פאַר אַ אֲוִיר מעֶן לעֶבּט אַזאַ לעֶבּעֶן אִיז דאָס

Moreover, the kind of air in which one lives determines the quality of one’s life.

וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין אַ תּוֹרָה וּמִצְוֹת אֲוִיר, אִיז דעֶר לעֶבּעֶן אַ געֶזוּנטעֶר

When a person lives in an atmosphere of Torah and mitzvos, his life is healthy.

וועֶן מעֶן לעֶבּט אִין כְּפִירָה-אֲוִיר, אִיז דאָס אַ קראַנקעֶר לעֶבּעֶן

When he lives in an atmosphere that denies G‑d, his life is sickly

אוּן מעֶן אִיז כְּסֵדֶר אִין געֶפאַהר קראַנק צוּ וועֶרעֶן מִיט אָנשׁטעֶקעֶנדעֶ מַחֲלוֹת

and he is under constant risk of contagion.

דִי עֶרשׁטעֶ אַלגעֶמֵיינעֶ רְפוּאָה אִיז צוּ מאַכעֶן רֵיין דִי לוּפט

The first, comprehensive remedy is to purify the air,

דִי אַרבּעֶט פוּן טַהֲרַת הָאֲוִיר לִיגט אוֹיף דִי יוֹדְעֵי סֵפֶר אוּן יוֹדְעֵי תּוֹרָה

and this is the responsibility of those who are educated in Torah studies.

טַהֲרַת הָאֲוִיר אִיז דוּרְךְ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה

It is the letters of Torah that purify the air.

וועֶן מ'שׁטעֶהט אִין סְטאָר, אָדעֶר וועֶן מעֶן געֶהט אִין גאַס,

While standing in the store, walking down the street,

אָדעֶר וועֶן מ'פאָהרט אִין סאָבְּוֵויי

or riding the subway,

אוּן מעֶן זאָגט אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מאַכט מעֶן מִיט דעֶם רֵיין דעֶם אֲוִיר

when a person verbalizes words of the Torah1 he purifies the air.

יעֶדעֶר אֵיינעֶר פוּן דִי יוֹדְעֵי סֵפֶר אוּן יוֹדְעֵי תּוֹרָה

Whoever is familiar with Torah learning

מוּז האָבּעֶן עֶפּעֶס אוֹיסגעֶלעֶרנט בְּעַל-פֶּה

must have something on call that he has learned by heart,

חוּמָשׁ, תְּהִלִּים, מִשְׁנָיוֹת, תַּנְיָא

be it Chumash, Tehillim, Mishnayos, or Tanya. 

אַזוֹי אַז צוּ יעֶדעֶר צַייט אוּן אִין יעֶדעֶן אָרט

[so that] at any time and in every place.

זאָל עֶר קעֶנעֶן טראַכטעֶן אוּן זאָגעֶן דִי הֵיילִיגֶע אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה

This will enable him to review the holy words of the Torah — mentally and verbally

Text and Translation courtesy of Sichos in English

תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ

[The Morning Service on this] fast day includes Selichos and Avinu Malkeinu.

מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְחִידוּת

In response to a question raised at yechidus, the Tzemach Tzedek once explained:

כְּתִיב יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו גו

“It is written, ‘Let the wicked man abandon his path and the man of iniquity [abandon] his thoughts.’

אָוֶן הוּא מִלְּשׁוֹן אוֹן בְּחוֹלָם, שֶׁפִּרוּשׁוֹ כֹּחַ וְעוֹז

“The word אָוֶן (‘iniquity’) can also be interpreted as hinting at אוֹן (‘strength’).

וּכְשֵׁם דְיַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ זֶהוּ דָבָר הַמּוּכְרָח

Just as a wicked man must ‘abandon his path,’

אֲשֶׁר בְּלֹא תְּשׁוּבָה אִי אֶפְשָׁר לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ

for without teshuvah he cannot approach holiness,

הִנֵּה כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאִישׁ אוֹן

so too, a man of strength —

כְּלוֹמַר אִישׁ הֶחָזָק בְּדַעַת עַצְמוֹ

that is, a person who is strong and confident in his own opinions —

לַעֲזוֹב מַחְשְׁבוֹתָיו

must ‘abandon his thoughts.’

וְלֹא יֹאמַר אִיך זאָג אַזוֹי, אִיך האַלט אַזוֹי

He should no longer say: ‘This is what I say,’ or ‘This is how I hold.’

כִּי כָל “אִיך" וּמְצִיאוּת הוּא מְקוֹר הָרַע וְגוֹרֵם פֵּרוּד לְבָבוֹת

For any mention of ‘I’ and [any conception of oneself as an] entity [of weighty import] is the source of evil and instills divisiveness between people’s hearts.”

Text and Translation courtesy of Sichos in English

נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיק

In the prayer beginning Aleinu, the wording that we customarily follow is, “…for they bow down to vanity and nothingness.”

וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּן

This version is also used in the Mussaf prayers of Rosh HaShanah. 

וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹמַר וּמִתְפַּלְלִים כו

We make a point of not saying, “and they pray [to a god who]….”

הָרְקִיקָה הִיא אַחַר הָאֲמִירָה

It is customary to spit after reciting the above phrase.

טַעַם הָרְקִיקָה, כִּי מִדִּבּוּר מִתְהַוֶּה רוֹק, וְאֵין רוֹצִים לֵיהָנוֹת מֵרוֹק זֶה

The reason is that speaking generates saliva, and we do not wish to benefit from the saliva generated by uttering such words.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַצֶּמַח צֶדֶק צִיוָּה אֶת כָּל הַמְלַמְּדִים שֶׁלָּמְדוּ עִם נְכָדָיו הַקְּטַנִּים

The Tzemach Tzedek instructed all the tutors of his young grandchildren

אֲשֶׁר, מִלְּבַד לִמּוּדִים הָרְגִילִים

that in addition to the regular studies,

יִלְּמְדוּ עִמָּהֶם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט) שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה

they should also teach the plain meaning of the words of the prayers.

וּפַעַם בְּחֹדֶשׁ הָיוּ בָּאִים אֶל הַצֶּמַח צֶדֶק לְהִבָּחֵן בַּזֶּה

Once a month, the children would come to the Tzemach Tzedek to be tested.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

הַשִּׁעוּר לְהִפָּטֵר מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר הוּא

The appropriate amount [of time needed] to free oneself from [the punishment of] chibut hakever1 is

שֶׁחֵלֶק שִׁשִּׁי מֵהַמֵּעֵת-לְעֵת יֹאמַר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, תְּהִלִּים כו

to spend a sixth of one’s day reciting the letters of the Torah, Tehillim and the like.

לִזְכּוֹת לְזִכּוּךְ הַנֶּפֶשׁ לְהִפָּטֵר מִכַּף הַקֶּלַע הוּא

One merits the purification of the soul that exempts him from [the punishment of] kaf hakela 

עַל יְדֵי חֲזָרָה כָּל הַיּוֹם, כַּמָה שֶׁיֵּשׁ בִּיְכוֹלְתּוֹ, מִשְׁנָיוֹת תַּנְיָא תְּהִלִּים בְּעַל-פֶּה

by reviewing Mishnayos, Tanya, and Tehillim by heart, as much as possible throughout the day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

כְּתִיב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם,

It is written:1 “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.”

כִּי כָּל עִנְיַן יְדִיעָה וַהֲשָׂגָה אֲפִילוּ בְּעִנְיָנִים הַיוֹתֵר עֲמוּקִים,

For every concept that is known and comprehended, even the very deepest,

צָרִיךְ לָבוֹא בַּעֲבוֹדָה,

must find expression in Divine service; 

הַיְינוּ פְּעוּלַת דָּבָר בְּבֵרוּר וְזִכּוּךְ הַמִּדּוֹת וְהִתְקַשְּׁרוּת פְּנִימִית

that is, in activity that refines and improves one’s middos (emotive qualities) and develops an inner bonding [to G‑d].

הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן הַחֲסִידוּת עֲבוֹדָה.

In chassidic terminology this activity is called avodah.2

Text and Translation courtesy of Sichos in English

וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן

When Mashiach comes,

וועֶט מעֶן זעֶהן דִי מַעֲלָה פוּן הוֹדָאָה אוּן תְּמִימוּת

we will appreciate the distinctive quality of hodaah [i.e., acknowledgment of G‑d and belief in Him] and temimus — artless sincerity,

וואָס אַלעֶ גְלוֹיבּעֶן בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה אִין גָ-ט בָּרוּךְ הוּא אוּן אִין זַיין תּוֹרָה וּמִצְוֹת

the pure faith with which all [Jews] believe in G‑d, His Torah, and His mitzvos. 

תַּלְמוּד — פאַרְשׁטאַנד — אִיז דעֶר גְרעֶסטעֶר פאַרְשׁטאַנד האָט אַ גְרעֶנִיץ

When it comes to study, even the highest levels of understanding have their limits. 

אָבּעֶר הוֹדָאָה — גְלוֹיבּעֶן — גְלוֹיבּעֶן אִיז אַ געֶפִיהל אָהן אַ גְרעֶנִיץ

Hodaah, by contrast, is a feeling that has no boundaries.

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וועֶט געֶבּעֶן צוּ פאַרְשׁטעֶהן דעֶם מַעֲשֶׂה גָּדוֹל

The King Mashiach will endow us with an understanding of the superior worth, as expressed in action,

פוּן דעֶר תְּמִימוּת — האַרְצִיגעֶר עֶרעֶנְסטעֶר עֲבוֹדָה

of sincere, heartfelt, earnest Divine service.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

נְשִׂיאֵי חַבַּ"ד פְלעֶגְן מַעֲבִיר זיַין

The Rebbeim of Chabad [would fulfill the obligation to review the weekly Torah portion twice in the original and once in the Aramaic translation in the following manner.

אֵיין פַּרְשָׁה אָדעֶר צְוֵויי דאָנעֶרְשׁטאָג בַּיינאַכט אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי

They] would review one or two aliyos on Thursday night.

פְרַייטאָג אַחַר חֲצוֹת פְלעֶגְט מעֶן אָנְהוֹיבְּן נאָכְאַמאָל פוּן אָנהוֹיבּ

On Friday afternoon they would begin reviewing the weekly portion again from the beginning,

אוּן מַעֲבִיר זַיין דִי גאַנצֶע סִדְרָה מִיט דעֶר הַפְטוֹרָה

reading the entire sidrah and the haftarah. 

שַׁבָּת אִינדעֶרפרִיה פאַר'ן דאַוונעֶן פלעֶגט מעֶן מַעֲבִיר זַיין נאָכאַמאָל פוּן שְׁבִיעִי

On Shabbos morning, before praying, they would review the reading from the seventh aliyah onward again.

וועֶן עֶס אִיז אוֹיסְגעֶקוּמעֶן צְווֵיי הַפְטוֹרוֹת

When there were two haftaros, 

האָט מעֶן געֶזאָגְט הַפְטוֹרַת הַסִּדְרָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי

they would recite the haftarah linked to the weekly Torah reading on Friday,

אוּן דִי אַנְדעֶרעֶ הַפְטוֹרָה (פוּן שַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מָחָר חֹדֶשׁ וכו') שַׁבָּת

and the other haftarah (e.g., the one linked to Shabbos Rosh Chodesh or to the day preceding Rosh Chodesh) on Shabbos.

*

הַחֲלוֹמוֹת הַטּוֹבִים בְּעִנְיָנֵי תּוֹרָה שֶׁמוֹדִיעִים בַּחֲלוֹם

Good dreams that communicate Torah concepts

בָּא עַל פִּי הָרוֹב עַל יְדֵי שְׁקִידָה גְּדוֹלָה בַּתּוֹרָה בַּיוֹם

result, by and large, from diligence in one’s Torah study during the day.

דְּכַאֲשֶׁר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּשְׁקִידָה גְּדוֹלָה

When a person studies Torah with great diligence

אוֹ עוֹסֵק בַּעֲבוֹדָה שֶׁבְּלֵב בִּיגִיעָה עֲצוּמָה

or exerts himself intensely in the service of the heart, 

הִנֵּה כַּאֲשֶׁר בַּלַּיְלָה נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה

his soul ascends at night to the spiritual realms

וְשׁוֹאֶבֶת לָהּ חַיִּים מֵחַיֵּי דִלְעֵילָּא כִּמְבוֹאָר בְּזֹהַר

and draws life from the Sublime life-force, as explained in the zohar

הִנֵּה אָז מוֹדִיעִים לוֹ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בְּגַלְיָא שֶׁבַּתּוֹרָה אוֹ בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה

He is then informed of new insights in nigleh, the revealed dimensions of Torah, or in pnimiyus haTorah, the Torah’s mystical secrets — .

אִישׁ אִישׁ כְּפִי שְׁקִידַת עֲבוֹדָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַיּוֹם

every individual according to the diligence of his efforts in the course of that day.

Text and Translation courtesy of Sichos in English

בְּתּוֹרָה אוֹר, בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל תָּנוּ רַבָּנָן מִצְוַת נֵר חֲנוּכָּה

[In Torah Ohr Maamar Tanu Rabanan Ner Chanukah]

“כִּי אֵין כְּדַאי כָּל הַדִּינִים" צָרִיךְ לְהְיוֹת “כִּי כְּדַאי כָּל הַדִּינִים"

[it is printed: "it is not worth all the judgement" it should say "it is worth all the judgement", remove the 'not']

שָׁם בֵּאוּר לְדִבּוּר הַמַּתְחִיל רָנִּי וְשִׂמְחִי סְעִיף הַמַּתְחִיל וְעַתָּה נָבוֹא

[ibid: Explanation to Rani V'Simchi, paragraph starting V'Ata Navo]

“שֶׁהוּא פְּנִימִית אֲרִיךְ אַנְפִּין" צָרִיךְ לִהְיוֹת “שֶׁהִיא פְּנִימִית אֵין סוֹף"

[it is printed: 'it is the inwardness of Arich Anpin (long face)", it should say "it is the inwardness of Ein-Sof (infinity)]

[In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.]

Text courtesy of Sichos in English, Translation attempt by the podcaster.

"מִלְחֶמֶת הַיְוָנִים הָיְתָה “לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחוּקֵּי רְצוֹנֶךָ

The campaign of the Greeks was intended “to make [the Jews] forget Your Torah and have them violate the decrees of Your will.”

וּכְמַאֲמָר (בראשית רבה פרשה ט"ז) כִּתְבוּ כו' שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל

In the words of Bereishis Rabbah, ch. 16[:4], [the Greeks challenged the Jews to] “write… that you have no share in the G‑d of Israel.”

כָּל הַמִּלְחָמָה הָיְתָה נֶגֶד אֱלֹקוּת

Their entire war was directed against G‑dliness.

זאָל מעֶן לעֶרנעֶן תּוֹרָה, זאָל מעֶן מְקַיֵּים זיַין מִצְוֹת הַמִּשְׁפָּטִים וְהָעֵדוֹת

They would have allowed the Jews to study Torah and observe mitzvos — the mishpatim and the eduyos — 

רַק שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שֶׁהִיא תּוֹרַת ה' וְשֶׁהַמִּצְוֹת הֵם חֻקֵּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ

so long as they did not mention that the Torah was G‑d’s and that the mitzvos were “the decrees of His will.”

נִיט דעֶרמאָנעֶן אִין תּוֹרָה וּמִצְוֹת דעֶם עִנְיָן פוּן ג-טלִכְקַייט

[Their objective was that the Jews] refrain from associating G‑dliness with the Torah and its mitzvos.

Text and Translation courtesy of Sichos in English