The Daily Sicha - השיחה היומית

בסיפור של יציאת מצרים [שבפ' בא] מצינו שהתורה מדגישה את רגע המדוייק, הן בנוגע ביטול הגלות ‏–‏ "ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'", והן ביציאה ממצרים ‏–‏ "ויהי בעצם היום הזה יצאו וגו'". וההוראה: יש לייקר כל רגע! גם כשחושב שרגע זו הוא זמן הכי חשוך וקשה ואי"ז הזמן להתעסק עם החושך לבטל המיצרים וגבולים של גלות, באה ההוראה ששבירת חושך הגלות והלילה במצרים היתה דוקא בזמן הכי חשוך, וכיון שהודיעו לו ע"ז סימן שיש לו את הכחות. ועד"ז לאידך ‏–‏ כשהוא שלם בתומ"צ ("בחצי היום"), וחושב בשביל מה עליו להתייגע, ומספיק שיחזור על מה שלמד בבוקר או לעשות את המצוה שעשה אתמול ובאותה התלהבות וכו' ‏–‏ באה ההוראה שגם "בחצי היום" צריך לצאת ממצרים!

ב' חלקים משיחת י"א ניסן, ה'תשד"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2023

יציאת מצרים היתה באופן ד"חפזון" – "כי ברח העם", דלהיות דזו היתה רק התחלת העבודה, "אתכפיא", כשהרע עדיין בתקפו, צ"ל הבריחה מהרע מה שיותר מהר. וזה גרם גם לסייעתא דשמיא באופן של "חפזון דשכינה" – "דילג על הקץ". וכן הי' "חפזון" בניצוצי קדושה שבמצרים. וההכנה ליציאה באופן דחפזון היא הזהירות בג' הענינים ד"מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם". 1) "מתניכם חגורים": זהו ע"ד הענין ד"חגרה בעוז מתני'". ד"מתנים" קאי על בחי' האמונה, וכדי שזו לא תהי' בבחי' מקיף בלבד, צ"ל הענין ד"חגרה בעוז" דקאי על תושבע"פ שבו הוא גילוי רצון העליון (שבמצוות) במילואו. ומצד התנועה של אמונה, שלמע' מטעם ודעת, ישנו ענין הזריזות דחפזון. 2) "ונעליכם בידכם": הענין ד"נעל" (שנעשה ע"י עיבוד עורות) הוא העבודה דעיבוד נפה"ב, ובאופן שהוא (והגוף וחלקו בעולם) יהי' "ונעליכם ברגלכם" – ישמש כ"נעל" ו"מגין" לנפש האלקית שיוכל להתעסק עם ענינים ארציים ובהעבודה דחפזון. 3) "ומקלכם בידכם": שלימות נעלית יותר היא שהוא מתגבר על הלעו"ז גם באותם ענינים שאא"פ בדרך של הבנה והשגה אלא ב"מקל"!

חלק ממאמר ד"ה וככה, י"א ניסן ה'תשל"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2023

נאמר [בסיום שיעור חומש דיום שני פ' בא] "ולכל בנ"י הי' אור במושבותם", שגם במצרים, ובבית מצרי, ובמצב ד"וימש חושך" – הי' אור לבנ"י! וההוראה – כמו שהובטחנו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": כאשר מסתכלים מה קורה בעולם רואים מצב של "וימש חושך" – לא קרו אף פעם דברים אכזריים והיפך האנושיות כאלו שרואים לאחרונה... וכולם מסביב שותקים וממשיכים להתעניין רק בלהרויח עוד כסף... – בא הנביא ומודיע מראש שקרוב לביאת משיח צדקנו יהי' מצב של "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", אבל "עליך יזרח ה'"! עוד בזמן הגלות. ע"י "ובחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה", "ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם", עי"ז עומדים בנ"י עוד קודם ביאת המשיח באופן של "קומה זקופה" – ואולך אתכם קוממיות", "עליך יזרח ה'". וע"י "חוט המשולש" של "שלימות הארץ" ו"שלימות התורה" ו"שלימות העם" – פועלים את הגאולה הנצחית ובנין בהמ"ק הג' והנצחי.

משיחת מוצאי ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תש"מ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2023

"בעשתי עשר חודש באחד לחודש . . הואיל משה – ה"רעיא מהימנא" הראשון – באר את התורה הזאת" (וכפרש"י שתרגמה לשבעים לשון). ומזה ההוראה בנוגע ל"אתפשטותא דמשה" שבכל א' ובפרט בנשיא הדור עד לנשיא דורנו. ושייך במיוחד לזה שבעשירי בשבט, שנכלל ב"ראש" החודש שמתברך משבת זו, הוא יום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר. שבת מבה"ח שבט הוא תמיד בין כ"ד טבת, יום ההילולא דאדה"ז – נשיא חב"ד הראשון, שהודיע שחסידות חב"ד צ"ל נחלת כל העם עד ש"מלאה הארץ דעה את ה'" – ויום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר שאצלו ראו בגלוי הענין ד"באר את התורה הזאת" – שתרגם תורת אדה"ז ללשונות שונות כדי שתגיע גם לאלו "אשר בשם ישראל [רק] יכונה". וההוראה: להוסיף ב"באר את התורה הזאת" לכ"א – בלשון וסגנון שלו, כולל שהלימוד "מביא לידי מעשה", וזוהי ההכנה ל"עמדו הכן כולכם" לקבל כל ההשפעות מנשיא דורנו ובפרט ביום ההילולא שלו.

ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ וארא, מבה"ח שבט – בחדרו – ה'תשל"ח

לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2023

כאשר הקליפה היא בתקפה, יש צורך בכח מיוחד מה' כדי לנצחה. וזהו גם הטעם שכאשר קליפת מצרים היתה בתקפה שלכן התיירא משה רבינו לילך אל פרעה, הוצרך לציווי מיוחד "בא אל פרעה". והנה, אע"פ שכאשר המנגד הוא יהודי – קשה ביותר לבטלו, אבל אם מדובר בהתנגדות ל"אתפשטותא דמשה" – אין מניעה וגם אז יכול להיות "הדוך רשעים תחתם". [והענין ד"ענוש לצדיק לא טוב" לא מדובר כאשר הצדיק נמצא בעולם האמת וכו']. וזה יפעל שמכאן ולהבא לא יהיו מניעות ועיכובים, ורצונם של רבותינו נשיאנו יתקיים ויושלם במילואו בנצחון גלוי גדול וגמור, ע"י השלוחים של הרבי, ה"אנשי משה". ויה"ר שזה יהי' ללא עגמ"נ. ואפי' אם השלוחים שצריכים לבצע זאת הם חלשים מצ"ע – יתוסף להם כל מה שצריכים שיושלם הענין כדבעי.

משיחת פורים ה'תשט"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2023

הטעם (בפנימיות הענינים) שהענין ד"והפליתי ביום ההוא את גשן אשר עמי עמד עלי' לבלתי היות שם ערב" [כמ"ש בחמישי דפ' וארא] נאמר דוקא במכת ערוב (אף שלדעת הפוסקים, גם ג' מכות הראשונות לא היו בבנ"י - "והפליתי"), כי דוקא מתי שרואים שיש ענין ה"ערוב" בין החיות, שאוה"ע (שאינם בעלי בחירה) מתערבים בינם לבין עצמם, ישנו צורך מיוחד להזהיר את בני ישראל שלא ילמדו מהם ולבטל את המחיצה שבין בנ"י לאוה"ע ולהתערב עמהם; ע"ד הצורך להלחם נגד הגזירה של "מיהו יהודי" שמעמיד בסכנה 14 מליון יהודים! ו"תבוא עליהם ברכה" על כל אלו שעסקו בזה ובודאי ימשיכו בזה ביתר שאת!

משיחת כ"ד טבת ה'תשל"ב

לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2023

עמ"ש בזהר פ' וארא "כל מאן דאתגזר ירית ארעא כו' וכל מאן דאתגזר אקרי צדיק דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ", מבאר אאמו"ר בהערותיו הקשר בין ענין המילה לירושת הארץ דוקא, כי "ירושה אין לה הפסק, כי הרי זהו ע"י מילה, ומילה מאחר שנימול אין לה הפסק .. לכן כמו"כ מה שנוטל הארץ הוא בירושה שאין לה הפסק". וכאן רואים ענין נפלא: דלכאו' איך שייך לומר "ועמך כולם צדיקים" שלכן יורשים כולם את הארץ, והרי ישנם כו"כ שהם בדרגת "בינוני", וידוע פתגם החסידים "הלואי בינוני"?! אלא דמכיון ד"כל מאן דאתגזר נק' צדיק", ובענין קיום מצות מילה כפשוטה נזהרים בזה כל ישראל, ורואים א"ז בפועל אצל אלו שיוצאים מאחורי מסך הברזל שלא יכלו למול א"ע שם, ועאכו"כ הדור "אשר לא ידע את יוסף" ולא הי' להם, ולא להוריהם, הזדמנות ללמוד אפי' הא"ב של יהדות וכו'‏ – ‏מלים א"ע בהזדמנות הראשונה ובשמחה! ובמילא "ועמך כולם צדיקים" ולכן "לעולם יירשו [כולם] ארץ"!‏

ב' חלקים משיחות מוצש"פ וארא ה'תשל"ט

לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

•

לזכות רבקה שתחי' טייטעלבוים לרגל הכנסה לגיל המצוות כ"ה טבת ה'תשפ"ג
נדבת הורי' ר' זאב הכהן ואשתו מרת פריידא ‏הינדא שיחיו טייטעלבוים

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2023

פעם, בכ"ד טבת, אמר אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע מאמר עה"פ "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך" וביאר ש"חברים" קאי על מלאכים, והם זוכים להקשיב לקולם של תפלות ישראל כיון שהם "מגפפים ומנשקין" (מזככים) את התפלות שיוכלו לעלות למעלה. וסיים, שמסיפור (דלקמן) יובן שהמלאכים לא זכו להקשיב לקולו של אדה"ז כי "לא הי' צריך סיוע כלל". והסיפור הוא שפעם חלם אדהאמ"צ שהוא ראה "נהר מים גדולה ומעבר לעבר מונח דף עץ .. ועבר כ"ק הרב המגיד מעבר לעבר על הדף והתנענע" וכשאדה"ז עבר עליו לא התנענע, ואדה"ז פתר לו את החלום שהמגיד "עשה צדיקים" ו"אנכי עשיתי ת"ל הרבה בעלי תשובה ג"כ"! וההוראה: יש להתעסק בעשיית בעלי תשובה, הן תשובה כפשוטה לאלו שצריכים א"ז, והן ענין התשובה ששייכת אפי' בצדיק גמור – בבחי' "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה".

ב' חלקים משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תש"מ

לזכות מרת אודלי' בת רחל שתחי' כנף ליום הולדת שלה כ"ד טבת
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת בעלה ר' שלמה שי' כנף

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2023

1) ענינו הכללי של חודש טבת - היותו ירח שבו "הגוף נהנה מן הגוף" - מודגש במיוחד בקשר לגופם של צדיקים, ומעלת יום כ"ד בחודש עפמ"ש בלקו"ת עה"פ "ושמתי כדכד שמשותיך". 2) גלותנו זו קשה יותר מגלות מצרים, שהרי כבר "כלו כל הקצין", כפי שנשיא דורנו הסביר באריכות והוציא לאור "קול קורא" בענין זה ב"הקריאה והקדושה" [כל ענין שבו היתה קריאה לכל יהודי, עד שעשה אותו ל"קדושה" חי'], ומ"מ עדיין נמצאים בגלות. 3) הדגשת ענין הגאולה בריש פ' שמות ופ' וארא ["ווארום מצד אידן, זיינען אידן מוכן . . מ'זיצט ביי א שולחן ערוך, מ'דארף מער ניט אז דער אויבערשטער זאל עפענען די אויגן, וועט מען זיך גלייך אנהויבען פארנעמן מיט'ן סעודה פון יין המשומר און לויתן און שור הבר"].

שיחת אור לכ"ד טבת ה'תשנ"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2023

בפ' וארא מסופר שעוד בהיות בנ"י בארץ מצרים הי' "וארא"‏ – ‏ע"י האותות ומופתים ראו אפי' חרטומי ויושבי מצרים בגלוי בעיני בשר ש"אלקי העברים שלחני אליך". וההוראה: עבודת היהודי ב"מיצרים וגבולים" של גלות וכו' היא להפוך א"ז לקדושה ולגלות שם אלקות, ואין זה קשה כ"כ כי זה כבר הי' לעולמים במצרים‏ – ‏"וארא"‏ – ‏גם בלשון עבר, וזה מעודד ונותן כח לא רק לא להתפעל מהמיצרים וגבולים של גלות אלא להשתמש בהם שע"י יהי' יתרון האור מן החושך. ובמיוחד ה"ז ע"י ההתבוננות ש"אין עוד מלבדו" כפשוטו! והוא הכניס אותו למצב זה, ועבודת ה' בשמחה תפרוץ את מיצרי הגלות!

ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא ה'תשל"ט

לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2023