The Daily Sicha - השיחה היומית

[המשך] וזוהי ההוראה מקריאת המגילה באופן שאי"ז "למפרע" אלא זהו דבר המתרחש בכל יום, וגם בימי שלום ושלוה (כאשר אין צורך ב"שקו ותעניתו"): כאשר אדם מתעסק בפרנסתו בכדי להרויח עבור ההוצאה, לכל לראש עליו להבטיח שהקב"ה – "הזן את העולם כולו בטובו" – ירצה ליתן לו מזונות. וכיצד – עי"ז שירוץ לחנות חצי שעה קודם כי עליו להתחרות עם אלו שאינם מקדימים להתפלל בביהכנ"ס? לדחות את התפלה בכלל ליום השבת בלבד...? עריכת פרסומת גדולה? – לא! אלא ע"י שיתקשר בהקב"ה ע"י שיתנהג עפ"י הוראת הקב"ה – להשכים לבהיכנ"ס להתפלל בציבור ואמירת קאַפיטל תהלים אח"ז, ואח"כ ללמוד שיעור תורה, ואז, לאחרי שיש לו ה"צ'ק" של הקב"ה, "הולך לבנק לפדותו" – מקיים ציווי התורה "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" לעשות פעולה בדרך הטבע. הנהגה זו היא הדרך לקבל לא רק עוה"ב אלא גם עוה"ז!

משיחת פורים ה'תשכ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2023

לאחרי שהמן הרכיב את מרדכי ברחוב העיר וקרא לפניו "ככה יעשה לאיש וגו'" "שב [מרדכי] לשקו ולתעניתו". ומזה מובן שמרדכי עדיין חשש מגזירת המן (שהרי עפ"י דין אסור לצער את הגוף). ולכאו', בראותו שהמלך מצוה לא' השרים שירכיבהו בעצמו ברחוב העיר ויכריז ש"המלך חפץ ביקרו", הי' עליו להבין שכבר ניצח את המן?! והביאור: אצל יהודי פשוט שלא יתכן שמישהו יוכל לפגוע ביהודי, בנו של ה', אם לא שכך גזר הקב"ה בגלל ענין של חטא ויש צורך "לרחוץ צואת בנות ציון". ומכיון שכן, זה לא משנה אם אצל אחשרורש והמן רואים שינוי, כי לא הם גזרו את הגזירה אלא הקב"ה. ומה שפועל על ה' ה"ז הענין ד"שקו ותעניתו" ו"צומו עלי שלושת ימים" וכו'. וההוראה: כאשר רוצים לפעול משהו אצל הגוי, הנה לכל לראש יש להבטיח שה' יבטל את הגזירה, וזהו ע"י ביטול ה"חטאינו", ורק אח"כ יש לעשות גם "כלי" בדרך הטבע [המשך יבוא]

משיחת פורים ה'תשכ"ו

לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2023

הטעם שכבר "משנכנס אדר מרבים השמחה", הוא עפמ"ש במגילה "החודש אשר נהפך לששון וגו'". ואפי' בשנה הראשונה שבה אירע הנס נהפך כל החודש (מתחילתו) לשמחה. ויובן זה עפמ"ש בגמ' עה"פ "הפיל פור הוא הגורל, תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים הגמ' שלא הי' יודע שמשה רבינו גם נולד אז, והיינו דנס פורים וה"ונהפוך הוא" הי' בזכות לידת משה בחודש זה. נמצא, שביום הפורים נתגלה למפרע שכל החודש הוא באמת חודש ש"נהפך לששון וגו'". והמעלה דפורים על כללות הענין דתשובה שגם מהפך את העבר הוא, שבתשובה יודע את זה בשכלו... אבל בפורים ה"ז בגילוי, כבר מר"ח אדר ה"ה מרבה בשמחה בפועל!

משיחת אדר"ח אדר ה'תשל"ה

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2023

עפ"י הידוע גודל הדיוק בספר יד החזקה להרמב"ם שכתבו בעצמו בלה"ק (משא"כ שאר ספריו כתב בערבית ותורגמו ע"י אחרים), י"ל שבלשונו בריש הל' בית הבחירה "מ"ע לעשות בית לה' מוכן להקריב בו הקרבנות", ולא "שיהי' בית להקריב הקרבנות" (כמ"ש הרגצו'בי שמצות בנין המקדש היא לא לבנות את הבית אלא שיהא בית בנוי), מחדש, שכל הענינים הדרושים לעשיית הבית מוכן בפועל להקריב בו הקרבנות, הכלים וכיו"ב, נכללים במצוה זו, ואם חסר אפי' א' מהם אין המצוה בשלימות. וי"ל שכ"ה גם אם אין במקדש כהן להקריב הקרבנות וכיו"ב, אף שמלשון "בית.. מוכן" מובן שלא נוגע מצב מקריבי הקרבן.

משיחת מוצש"פ ראה ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2023

בתחילת פ' תרומה נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‏ – ‏והכוונה בזה למקדש שבכאו"א. וזה מובן גם ממה שבציווי על נדבת המשכן מתחיל הכתוב עם "זהב וכסף ונחושת", אף שלכאו' הי' צריך להתחיל עם נדבות הפשוטות יותר השייכות לכאו"א, כי עיקר הכוונה כאן היא לענין ה"זהב" כפי שצ"ל בעבודתו של כאו"א בעשיית המשכן שבו; בשבועות שלאחר "שובבי"ם ת"ת" מודגש ענין הגאולה במיוחד, החל מפ' "ויקהל"‏ – ‏כיון שאז יהי' ה"ויקהל" דבנ"י בתכלית השלימות; לכל יהודי יש את הכח להביא את הגאולה תיכף ומיד!; קבלת החלטות טובות בנוגע לקיום ציווי זה של עשיית המשכן בתוך כאו"א, שזה שייך גם בזמן הגלות, בלי להתחשב עם הקשיים של הגלות, וזה נעשה הקדמה קרובה לגאולה האמיתית והשלימה. ועוד.

משיחת אדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב

לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2023

ב' "הוראות נפלאות" מפ' שקלים: 1) כמה ניתן לפעול ע"י סכום כסף מאוד קטן - ע"י נתינת מחצית השקל, פחות מדמי קרבן א', קיבלו חלק בכל קרבנות הציבור של כל ימות השנה, כולל קרבן יוהכ"פ, ו"כופר נפשותיכם"! וביחד עם זה, אומרים לו: 2) 'במחצית השקל שלך לבד אא"פ להקריב אפי' קרבן א' - עליך להצטרף ליהודי שני', ורק ע"י ש"מוסרו יפה יפה" לצבור ואין שום פירוד ביניהם, ניתן להקריב עי"ז קרבן שלם, ובאופן ש"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" - אפי' "עשיר" צריך את השני, ובלעדו, הנתינה שלו היא רק "מחצית", וכן הדל, ע"י הצטרפותו לשני נעשה מה"מחצית" שלו שקל שלם! - אהבת ישראל. והדגשה מיוחדת לב' הוראות אלו כשקוראים בתורה פרשת שקלים.

ג' חלקים משיחת מוצש"פ משפטים, פ' שקלים ה'תשל"ט

לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבט
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2023

1) בהל' ת"ת מונה אדה"ז כו"כ ענינים בתורה שנשי ישראל חייבות ללמוד כדי לדעת את ההלכות הצריכות להן. והלואי היו כל האנשים בקיאים בהם! ישנם כאלו שכל עסקם הוא בפלפול ושקו"ט וכו' ולא ב"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" עד שאינם יודעים להשיב שאלה פשוטה בנוגע למעשה בפועל! ומובן גודל ההכרח שבלימוד הלכות אלו כדי לדעת כיצד להתנהג. והרי יש מצבים שלא שייך להתקשר ליהודי שיודע ולשאול... העצה היחידה היא – ללמוד הלכות אלו! 2) המציאות בדורנו היא, שאפי' אלו הלומדים תורה בהתמדה ובשקידה, קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח! עד שלא יודעים לענות על השאלה מאיזה צד יש לבצוע את הלחם (כשאלה שנשאל מנשה המלך, כמסופר בגמ'). יש "להרעיש עולמות" כדי שינהיגו בישיבות את לימוד שו"ע חלק או"ח, לפחות שלא בזמן סדר הישיבה. והרי "אורח חיים" פירושו כמשמעו: זהו אורח חיים שמורה את דרך החיים היום-יומיים! (דבזה משתנה משאר חלקי שו"ע).

1) משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ג 2) משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2023

הדין בנוגע לפקדון הוא [כמ"ש בשני דפ' משפטים] שאם לא שלח בו יד פטור בכמה אופנים (אונס וכיו"ב), אבל אם שלח בו יד (בפועל, או לדעה א' - אפי' רק חשב) מתחייב מעתה לכל מה שיקרה לפקדון! ובעבודה: התורה, כ"ז שהיא עדיין "תורת ה'" ולא "ובתורתו יהגה" של האדם, היא פקדון אצל האדם. ובאותו זמן ישנם תנאים מסויימים שאינו מחוייב בלימוד התורה עפ"י דין כמו בזמן שצריך לפרנסתו ו"אונס רחמנא פטרי'" וכו'. אבל מרגע ש"שולח בו יד", כמו שלומד תורה לצורך עצמו, להתכבד בה, אין לו שום "תירוצים", ועליו "לשמור" את ה"פקדון" גם מענינים של "אונס"!. ושליחות-יד האמיתית בתורה היא הלימוד בלי יראת שמים, כי התורה היא "לבושו" של ה', וכמו שלבוש נרקב כשלא לובשים אותו הרבה זמן, עד"ז כשלומדים תורה, ה"לבוש", בלי להרגיש המלובש בו - הקב"ה..., (וכמ"ש בגמ' שלימוד התורה בלי יראת שמים הוא כמו כור חטין שנרקב אם לא מעורב בו "קב חומטין") [ויראת שמים בלימוד התורה באה ע"י לימוד החסידות].

משיחת התוועדות שמחת בית השואבה תשי"ב

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2023

1) כללות ענין ה"יאָרצייט", יום השנה, הוא חידוש נפלא. שאע"פ שהנשמה נפרדה מהגוף ונמצאת בעולם שלמעלה מן הזמן בכלל, ואעפ"כ אומרים שבהגיע יום מסויים בשנה ה"ה מתעלית באין-ערוך וכו' (נוסף על העליות שבכל יום)! וזהו מפני שבהיותה בגוף היא היתה קשורה בזמן. ובאמת זהו החידוש כללי בענין תומ"צ שאע"פ שזהו "נעלמה מעין כל חי" ומ"מ ניתנה דוקא בזמן ומקום הארץ. 2) ההשתפות בהתוועדות הקשורה להילולא של צדיק, גורמת נחת-רוח, ובמילא גם עלי', לנשמתו. 3) מענה לשואלים מה ביכולתם לעשות עבור קרובים שהלכו לעולמם: יש להסביר בעת ה"הספד" או הקמת המציבה או יארצייט וכיו"ב, שהקשר ביניהם לבין הנפטר הוא חזק, וכל דבר טוב שהם עושים עבור הנשמה – מוסיף בה וכו', ואדרבה – על הקרובים מוטל חוב כפול, ולעשות גם את כל המעשים-טובים שנשמה זו היתה עושה בעלמא דין ועכשיו היא לא יכולה לעשות בעצמה. ובכך יגרמו בודאי נחת-רוח ועלי' לנשמה.

משיחת כ' מנחם-אב ה'תשכ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2023

הוראה ממ"ש בסיום פ' יתרו "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" עפמ"ש בגמ' מכאן ש"אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו" ‏–‏ אפי' ילד יהודי אחד שלומד תורה וכו', בא אליו הקב"ה בכבודו ובעצמו ומברך אותו שיצליח במלחמתו עם ה"יצר", ובמילא בודאי יצליח ובכך לקרב ביאת המשיח! ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' משפטים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ופרש"י "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם", ש"המשפטים" צ"ל מוכנים וברורים כמו האוכל שעל השולחן!: הנהגתו של ילד יהודי צ"ל באופן כזה שיכירו באופן ברור שזה ילד יהודי ע"י שהילד מראה את הציצית שלו, והילדה ‏–‏ את לבושי' הצנועים, או שמכריזים בע"פ באופן ברור "בראשית ברא וגו'" וכיו"ב.

ג' חלקים משיחת יום א' דפ' משפטים, כ' שבט, ה'תשמ"א, ל"צבאות השם"

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2023