The Daily Sicha - השיחה היומית

המוסר-השכל מזה שלאחרי פורים באים לפ' פרה שבה מדובר אודות הטהרה מטומאת-מת, כי מצד גודל ההתפעלות מזה שבימי הפורים הגיע למצב ד"לא ידע", יכול לחשוב לעצמו ש"מי ידמה לו"..., אומרים לו: המעמד ומצב דימי הפורים אינו אלא "הזזה כללית" וכו'. תכלית הכוונה היא שאלקות יהי' בגילוי בכל פרטי המדרגות דסדר ההשתלשלות, ובשביל זה צריך גם את העבודה ד(מצד) אהבה ויראה [ה"גילויים" שבו], ולכן לאחרי ה"הזזה כללית" עליו לחשוב אודות "טהרת המת" - הטהרה מכל הענינים הלא-טובים שחטא ופגם ועבר את הדרך. ופ' פרה היא הקדמה לפ' החודש שענינה גאולה מ(טומאת) מצרים.

משיחת פורים תשי"ב

לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2023

ענינו של פורים הוא העבודה דמס"נ. "בימים ההם" - במשך כל השנה עמדו כל בנ"י בתנועה של מס"נ. ועד"ז "בזמן הזה" בכחו של כאו"א מישראל בפנימיותו לעמוד בתנועה של מס"נ בפועל גם בזמן שאינו יוהכ"פ בעת נעילה אלא בלכתו ברחוב, בשעת אכילתו ושתייתו - "בכל דרכיך". ו"בזמן הזה" אין צורך ב"הסרת הטבעת" וכו' כדי לעורר את המס"נ, אלא בכח כאו"א שגם בעת שה' נותן לו את כל צרכיו בהרחבה ובאמצע המסחר "זיך אַ כאַפ טאָן" ש"אין עוד מלבדו"! ולהעמיד א"ע בתנועה של מס"נ בפועל! והנתינת כח לזה הוא מימי הפורים. גם מי שנמצא ב"כרכים המוקפים חומה" - הוא (לדעתו) "מציאות", "חכם" וכו' וחושב שהוא כבר "מוגן" מיצה"ר, צריך הוא את "פורים" - מס"נ, כי, גם אצלו יכול לחדור ה"גאוה בלי טעם" של עמלק (מזרעו של המן), והדרך לבטל א"ז הוא רק ע"י ביטול, ולכן בט"ו בחודש, שבו "נתמלא דיסקוס של לבנה", האור אלקי מאיר אצלו בתכלית, עליו לפעול בעצמו הענין ד"עד דלא ידע" - לשכוח לגמרי על מציאותו, ענין הביטול!

משיחת פורים ה’תשט”ו

לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2023

אף שכל פעולותי' של אסתר היתה עפ"י הוראותיו של מרדכי, וכמ"ש במגילה "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה", מ"מ נק' המגילה רק "מגילת אסתר" בלבד, מכיון שביטול הגזירה במעשה בפועל נעשה על ידי אסתר דוקא. וההוראה בנוגע לתפקידן והאחריות של נשי ובנות ישראל: מצד א' צ"ל כל הנהגותיהן אך ורק בהתאם ל"מאמר מרדכי", אבל בנוגע למעשה בפועל אין להן לסמוך על אף א', כי האחריות מונחת עליהן להביא את כל ההוראות של מרדכי לידי מעשה. ולכל לראש – לדאוג לזה שהילד ילמוד בבית-ספר יהודי, ושהבית יהי' בית יהודי עליו יאמר ה' "ושכנתי בתוכם". ו"בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור [דגלות מצרים] נגאלו ישראל", וכמבואר בכ"מ שעיקר זכותן היתה – קיום ציווי וגזירת הקב"ה "פרו ורבו" בתכלית השלימות ולא התפעלו מגזירות פרעה, וזוהי גם הוראה לנשים שבדורנו (שהוא הגלגלול של הדור שיצא ממצרים).

ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ג

לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2023

נמצאים אנו בעת רצון: בהמשך לתפלת מנחה של תענית, ותפלת מנחה שקשורה במיוחד עם צדקה - נתינת מחצית השקל [אע"פ שמצות מחצית השקל בזמן ביהמ"ק היא נתינת מחצית השקל א', ובכ"ז מנהג ישראל לתת ג' מחצית השקל, ונותנים א"ז גם עבור בני ביתו]. ב) מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל עניני פורים, ואדרבה, בכמה ענינים הנה עיקר ה"שטורעם" הוא ע"י הקטנים דוקא כמו הכאת המן (משא"כ אצל הגדולים מחיית המן הוא בעיקר במחשבה או בדיבור) והמנהג ללבוש מסכות בפורים, ומכינים אותם לכ"ז עוד בערב פורים ["וואָס "כלו כל הקיצין".. קומט גלייך משיח צדקנו, איז דאָך פאַרשטאַנדיק אַז מ'געפינט זיך אין יו"ט'דיקע קליידער, ווי ס'פּאַסט אויף קבלת פני משיח צדקנו"].

משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ט

לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו יג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2023

הוראה ממ"ש בראשון דפ' כי תשא בענין הכיור "ועשית כיור נחושת .. ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם, בבואם אל אוהל מועד וגו'": ה"ידים" ו"רגלים" של אדם הם האמצעים שע"י הוא בא במגע עם עניני העולם שבחוץ, וכהקדמה לעבודה לעשות את העולם דירה לו ית', עליו "לשטוף" את "ידיו ורגליו" ולהוריד מהם את הלכלוך מעניני העולם ע"י "מים" ‏–‏ "מי הדעת הטהור" ‏–‏ תורת החסידות, שיש בה הטבע לשטוף מהאדם את "הנחות העולם" שנדבקים לו ולחזק את נפשו האלקית (כמו טבע המים ששוטפים את הלכלוך שנדבק לאדם). ואת הכיור עשו מנחושת של "מראות הצובאות" שהביאו הנשים, כי דוקא הנשים שנמצאות בבית ואינן מתעסקות כ"כ עם עניני עוה"ז שבחוץ, וכן מצד אמונה הפשוטה שמאירה בהן, הן יודעות להבחין בין מה שחייבים "לשטוף" ובין מה שאפשר לעשות ממנו דירה לו ית'. ועוד.

משיחת פורים ה'תש"כ

לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדר
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2023

[המשך] 2) ענין עמלק בדקות יותר (אם אינו יכול לפעול על האדם להיות "מכוין למרוד בו"): "אשר קרך" – הוא מקרר את האדם. הוא מסכים אתו שלהיותו "יודע את רבונו" עליו להתנהג כרצונו, אבל מהי ההתלהבות בזה?!... לא מתאים לבעל-שכל "לצאת מהכלים"... (וכמו שתמה הצדוקי, שאין לו רגשי התפעלות מפני דבר ה', על ענין הקדמת נעשה לנשמע בשעת מ"ת וכו'). ובפרט בתור חסיד שלומד חסידות ויודע ש"אין עוד מלבדו" – מה יש להתפעל מזה שה' ברא עולמות אין מספר וכו'?!.., ובכן, צריכים לדעת שענין הקרירות הוא התחלה והשרש לכל הז' מדות רעים וכו'. כי אם חיות האדם אינו בתומ"צ ה"ז יהי' בענינים הפכיים וכו'. וכמ"ש אדה"ז לחסיד: "אין אַ פּוסטקע קלייבט מען זיך". 3) ענין עמלק בדקות עוד יותר (אם אינו מצליח בב' הדרכים הנ"ל): הוא מסכים שכללות הנהגת האדם צ"ל כרצונו ית', אבל שיכבדו גם אותו על זה שעל ידו מתמלא רצונו ית' – עבודה "שלא לשמה". ומכיון ש"מלחמה לה' בעמלק", הרי בטוחים אנו שסוכ"ס ננצח את המלחמה במילואה וכו'.

משיחת פורים ה'תשכ"ג

לע”נ ר' אהרן ב"ר אברהם ע"ה ליום היארצייט שלו י"א אדר. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' דניאל שי' מלכא

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2023

הלימוד מהענין דמלחמת עמלק לכאו"א מישראל בכל מקום ובכל זמן, וכפי שאדה"ז מבאר בהמאמר [ד"ה ראשית גוים תקס"ב] כיצד יכול להיות הענין דמלחמת עמלק אצל כל אחד בעבודתו. ומבהיר בזה נקודה כללית, שלא כדעת הטועים שצריכים להזהר רק ממדות רעות כפשוטם, אלא ישנה מלחמה שהיא קשה הרבה יותר, שזוהי מלחמת עמלק שהיא "מדור דור". והגישה של עמלק היא לבוא לכ"א לפי ענינו: 1) הוא יכול לבוא גם ליהודי שהוא "יודע את רבונו", בעל-שכל שלמד ענינים בגדלות הבורא והשגח"פ וכו', ומוצא את הדרך שאעפ"כ יהי' "מכוון למרוד בו"! ואף שלכאו' הם ב' הפכים, אבל מצד ענין השכל כשלעצמו יכול להיות כן. כי שכל הוא דבר קר, ולו נוגע רק להבין את הדבר כמו שהוא ולא את התוצאות שצ"ל מזה בהנהגת האדם. ולכן זה שבשכלו "יודע את רבונו" אינו מחייב את התוצאות, ויכול להיות גם "מכוון למרוד בו"! [המשך יבוא]

משיחת פורים ה'תשכ"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2023

ע"ז שהמן "הפיל פור הוא הגורל" כדי לדעת "באיזה חודש יצליח", מסופר במס' מגילה: "תנא כיון שנפל פור בחודש האדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים בגמ': "ולא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד", ו"כדאי הלידה שתכפר על המיתה" (רש"י). והביאור: לידת משה בז' באדר המכפרת על הענין הבלתי-רצוי הקשור עם פטירתו של משה (גזירת המן) – היא באופן דתכלית השלימות. לא רק שמתבטלת חומרת הגזירה, לא רק שהגזירה מתבטלת מכל וכל, אלא יתירה מזו – "נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב", באופן של "יתרון האור מן החושך", "עד דלא ידע". ואפי' לדעת המן (ששמח מזה שבז' אדר מת משה, אף שהגזירה שלו נקבעה לי"ג בחודש) פועל ז' אדר על כל החודש. וההוראה לכאו"א: כאשר ישנם ענינים בלתי-רצויים, לא מספיק לבטלם מכל וכל, אלא להפכם עד שע"י יתוסף עילוי שבאין-ערוך לגמרי.

משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה

לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2023

עה"פ בפרשתנו [בשלישי דפ' תצוה] ומלאת את ידם מפרש"י: "כל מילוי ידים לשון חינוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה, ובלשון לע"ז, כשממנין אדם על פקודת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גוואצ"טו, ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ווירי"סטיר, והוא מילוי ידים". וההוראה הנפלאה: רש"י לומד פירוש בפסוק "ומלאת את ידם" מאופן ההנהגה של שליט בצרפת בזמן רש"י! וזהו ענין עיקרי בחינוך – לחנך את הילד (ה"בן חמש למקרא", אִתו לומד רש"י) שמכל דבר שרואה או שומע, אפי' מה שקורה עם גוי, יש ללמוד מזה הוראה בעבודת ה'!

ב' חלקים משיחת מוצש"פ תצוה ה'תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2023

הוראה מהנהגת מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחווה" להמן: מרדכי לא ניסה להתווכח עם המן ואחשורוש איך גזרו עליו ועל עמו גזירה כזו והרי הוא הציל את אחשורוש מבגתן ותרש... הוא לא הלך לשאול "רב" אם עליו למס"נ בענין זה, הוא לא נכנס לשום חשבונות - דבר הראשון שעשה בפשטות ברגע שהוא שמע שראשו של יהודי צריך להשתחוות למה שלא שייך לה' הוא "לא יכרע ולא ישתחווה"!, עד"ז כשיהודי מתחיל עם חשבונות ומורה היתר לעצמו שכעת אין צורך להדר בקיום המצוות בגלל ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן" ונמצאים ב"אמריקה" ש"איז אנדערש", ובזמן הגלות וכו', וזה מביא אותו להקל בענינים יותר חמורים - "היום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה" - עבודה שהיא זרה ליהודי וכו' - אין להכנס מלכחילה לחשבונות כאלו אלא הדרך להפטר מכ"ז הוא להיות "יהודי" ש"כופר בעבודה זרה" באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה", וזהו הדרך ל"ונהפוך הוא" - שמנצח את הנפה"ב!

משיחת יום ג' דפ' כי תשא, פורים תשל"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2023